דוד בן-גוריון

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוד בן-גוריון

דוד בן-גוריון (16 באוקטובר 1886 - 1 בדצמבר 1973) מדינאי ישראלי, כיהן כראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

כללי[עריכה]

  • "לא מתוך חיפוש ובקשת דרך לסדר חיינו על יסודות הרמוניים של יצירה חברתית־כלכלית משוכללת אנו קובעים את קו פעולתנו, הדאגה הגדולה האחת השלטת במחשבתנו ועבודתנו היא כיבוש הארץ ובניינה בכוח עליה רחבה. כל השאר אינו אלא פרפראות ומליצות. אין אנו חובשי בית המדרש המתפלפלים בהלכות יצירה עצמית – אנו כובשי ארץ שהועמדו בפני קיר ברזל ועליהם לנפצו." ~ נאום בוועידת אחדות העבודה, דצמבר 1922
  • "לחם אין לי, חזון יש לי." ~ תשובתו למפגינים שצעקו לו "מנהיג תן לחם"
  • "אלה-יעמדו!" ~ על תושבי ת"א המפוחדים, יום אחרי הכרזת העצמאות, כשהחלו ההפצצות המצריות על העיר (במקביל לפלישת החי"ר דרך עזה, ושאר צבאות ערב)
  • "הנוער בימינו יעצב דמות האדם בישראל – על ידי חיי מופת." ~ מתוך "קריירה או שליחות", 1954, חזון ודרך ה', עמוד 211
  • "התנ"ך הוא המנדט שלנו. התנ"ך שנכתב על ידינו, בשפתנו העברית ובארץ הזאת עצמה, הוא־הוא המנדט שלנו." ~ מתוך עדותו בוועדת פיל, 1937
  • "רק העזת היהודים הקימה את המדינה ולא החלטת או"ם שמום."
  • "לא באתי לשדה בוקר "למען היות סמל ומופת לנוער הישראלי" באתי הנה מפני שאהבתי את המקום, אהבתי הבחורים ... ואהבתי עבודת האדמה." ~ מתוך מכתב לנער יורם פורת, 13 בינואר 1954
  • "האתמול מכין את היום, והמחר כרוך בהיום." ~ מתוך "שלום ומלחמה", 1951, חזון ודרך ג', עמוד 162
  • "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל." ~ מתוך מגילת העצמאות
  • "תכנו אותי אנטישמי אבל אני חייב לומר זאת אנו נחנקים מבושה מהמתרחש בגרמניה בפולין ובאמריקה, שיהודים אינם מעיזים להיאבק אין אנו שייכים לעם היהודי הזה, אנו מתמרדים נגד עם יהודי כזה, אין אנו רוצים להיות יהודים כאלה." ~ תום שגב, "ימי הכלניות: ארץ ישראל בתקופת המנדט", עמוד 322
  • "אני לא מתיימר שהעם בכיסי, ואני לא יודע מה רוצה ומה לא רוצה העם. אני יודע רק, כך נדמה לי, מה רצוי לעם. ועל זה אני נלחם, נלחמתי כל חיי ואלחם כל חיי."
  • "כל המאמין שלא ניתן לשנות את ההיסטוריה, מעולם לא ניסה לכתוב את ספר הזיכרונות שלו."
  • "היסטוריה לא כותבים, היסטוריה עושים."
  • "מי שרוצה לעשות היסטוריה, צריך לשכוח את ההיסטוריה."
  • "גורל ישראל תלוי בשני דברים: בכוחה ובצדקתה."
  • "כל יהודי שאינו מאמין בנסים אינו ריאליסטי."
  • "הגלויות המתחסלות והמתכנסות בישראל אינם מהוות עדיין עם, אלא ערב רב ואבק אדם, ללא לשון, ללא חינוך, ללא שורשים, הפיכת אבק אדם לאומה תרבותית היא מלאכה לא קלה."
  • "אין איש יחיד קובע גורל מדינה ועם, אין אדם שאי־אפשר בלעדיו."
  • "מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים."
  • "בכל איש ואישה גנוזים כוחות אדירים ויש רק לדעת להגיע למקורם, לגלותם ולהפעילם."
  • "אילו נדרשתי למצות כל מהותה של ההיסטוריה היהודית במילים אחדות, הייתי אומר שלוש מילים: איכות מול כמות."
  • "כל הזמן שאדם חי הוא יכול להשתנות."
  • "בן־אדם אינו יכול לשנות את מקום לידתו, אבל הוא לא מוכרח למות באותו מקום."
  • "החשוב הוא לא מי אמר, אלא מה אמר."
  • "מולדת אי אפשר לקנות בכסף או לכבוש בחרב. צריך אתה ליצור אותה בזעת אפיך."
  • "עוד 30 שנה יהיו חרדים רק במוזיאונים."
  • "ממעמד – לעם!" ~ סיסמתו במסגרת פעילותו למען הממלכתיות
  • "לא מגיע לי פרס בעד מילוי חובתי לארצי." ~ נימוקו על סירובו לקבל את פרס ישראל בשנת 1968
  • "ארץ ישראל תיבנה אך ורק בידי עם חרוץ, עשיר בחומר וברוח, אשר יבוא אליה מבחוץ בגזירת צורך היסטורי חיוני ליצור לעצמו מולדת, כשהוא מצויד במכשירי המדע והטכניקה המודרניים ומוכן בכל מחיר להפוך את השממה והחרבה לנווה פורח עמוס תנובה ועשיר תרבות ורב אוכלוסין, כאשר עשו המהגרים האנגלים בצפון אמריקה והמהגרים ההולנדים בדרום אפריקה." ~ פרשת דרכים, 1915
  • "לאורך ההיסטוריה שלה ראתה ממשלת ישראל את השיכון ככלי מרכזי להשגת יעדה של המדינה וגם כצורך אנושי שעל המדינה מוטל לספקו לאזרחיה."
  • "בין ניצולי מחנות ההסגר של הגרמנים היו אנשים שאלמלא היו מה שהיו- אנשים קשים ורעים ואגואיסטים-לא היו ניצלים, וגם כל מה שעבר עליהם עקר מנפשם כל חלקה טובה" ~ מרכז מפא"י, יולי 1949
  • "עכשיו, כשאנחנו הולכים להקים מדינה, יש לזכור שזאת לא תהיה מדינה יהודית, זאת תהיה מדינה של אזרחיה -היא תהיה מדינה יהודית רק לעלייה ולהתיישבות- בתוכה יהיו כל האזרחים שווים. לא תיתכן חוקה שתמנע ערבי מלהיות נשיא" ~ דברים בועידת מפאי 4 ימים אחרי ההצבעה באו"ם על הצעת החלוקה.

ארץ ישראל[עריכה]

  • "אם לא נעמוד על הנגב, לא תעמוד תל אביב." 1937.
  • "בלי הנגב תעמוד ירושלים, הנגב בלי ירושלים לא יעמוד." ערב היציאה למבצע נחשון, אפריל 1948.
  • "בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו." ~ מתוך "משמעות הנגב", שדה בוקר, 17 בינואר 1955
  • "אם המדינה לא תחסל את המדבר - עלול המדבר לחסל את המדינה." ~ מתוך "דרומה", 1955, חזון ודרך ה', עמוד 302
  • "מדינה יהודית חלקית אינה סוף, אלא התחלה. [...] הקמת מדינה ואפילו חלקית, תשמש מנוף רב כוח במאמצינו ההיסטורים לגאול את הארץ בשלמותה. [...] נכניס למדינה את כל היהודים שאפשר להכניס לתוכה, לפי אמונתנו העמוקה אפשר יהיה להכניס יותר משני מיליונים. נקים משק יהודי רב ענפים, חקלאי חרשתי וימי. נארגן כוח הגנה משוכלל. צבא מובחר. אין לי ספק שהצבא שלנו יהיה מהמובחרים בעולם – ואז אני בטוח שלא ייבצר מאתנו להתיישב בכל שאר חלקי הארץ. אם מתוך הסכמה והבנה עם שכנינו הערבים ואם בדרך אחרת." ~ מתוך מכתב לבנו, עמוס, בו מסביר בן גוריון את תמיכתו בהצעת החלוקה של ועדת פיל
  • "הארץ הזו שייכת לשניים, לערבים היושבים בה וליהודים בכל העולם." ~ מתוך הראיון האחרון שלו בתוכנית "מוקד"
  • "בין שלמות הארץ, למדינה יהודית, בחרנו במדינה יהודית"
  • "אם אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה על ידי העברתם לאנגליה ורק מחציתם על ידי העברתם לארץ ישראל, אני אבחר בדבר השני, כי לפנינו לא רק חשבון הילדים האלה, אלא חשבון היסטורי של עם ישראל." ~ יוחס לבן-גוריון על ידי מרטין גילברט, "ישראל הייתה הכול", הניו יורק טיימס, 21 ביוני 1987 [1]
  • "אם לארץ נשמה – הרי ירושלים נשמתה של ארץ ישראל."
  • "ירושלים נקודת המוקד של האהבה, הגעגועים, השאיפות והתקוות של העם העברי."
  • "הדברים שראיתי, אינם חדשים ואף על פי כן אסכם אותם במשפטים קצרים אחדים:
    • ראיתי שיש יותר מדי מדבר ופחות מדי התיישבות ופיתוח.
    • יותר מדי ריכוז בערים ופחות מדי בקצוות ובגבולות.
    • יותר מדי מתווכים ומשרתים ופחות מדי פריון עבודה, יוזמה חלוצית וחרדה לעתיד." ~ מתוך דבריו לקראת הבחירות לכנסת החמישית
  • "לארץ ישראל יש צורך בעליה מובחרת, הציונות אינה מפעל פילנטרופי, אנו זקוקים פה לטיפוס המעולה של היהודים שיפתחו את הבית הלאומי." ~ מתוך "אות קין" מאת מ. וזלמן, עמוד 105
  • "ידעתי שאין בעולם ובארץ זו מקום יקר בעיני עמנו וקרוב ללבו ומעורה בו כירושלים זו, שהפכה בירת ישראל לנצח נצחים..." ~ מתוך נאום בכנסת, 31 ביולי 1967
  • "אם ישימו על כף אחת של המאזניים את כל האידיאלים שבעולם, ועל הכף השנייה את קיום ישראל – אבחר בקיום ישראל, כי... לא המתים יהללו ה'."
  • "אין רשות לשום יהודי לוותר על זכות העם היהודי בארץ.
  • "אין זו מסמכותו של שום יהודי, אין זו מסמכותו של שום גוף יהודי, אין זו אפילו מסמכותו של העם היהודי כולו החי אתנו היום - לוותר על איזה חלק שהוא בארץ.זוהי זכות האומה היהודית לדורותיה, זכות שאינה ניתנת להפקעה בשום תנאי. ואילו גם היו יהודים באיזה זמן שהוא מכריזים על הסתלקותם מזכות זאת - אין בכוחם ובסמכותם להפקיע זכות זו מהדורות הבאים.שום ויתור ממין זה אינו מחייב ואינו קושר את העם היהודי. זכותנו על הארץ - על הארץ כולה, קיימת ועומדת לעד.ועד ביצוע הגאולה המלאה והשלמה, לא נזוז מזכותנו ההיסטורית. בכל זמן ובכל שעה, נעמוד על זכות זו בכל האמצעים הכשרים והמוסריים אשר בידנו" ~ מתוך דבריו בקונגרס הציוני בציריך 1937
  • "בארץ ישראל,אדם שלא מאמין בנסים הוא אדם לא ריאלי"

צבאי[עריכה]

  • " "הבאתם לסיום מוצלח המבצע הצבאי הגדול והמפואר ביותר בתולדות עמנו – ואחד המבצעים המופלאים בתולדות כל העמים. שוב נוכל לשיר שירת משה ובני ישראל העתיקה: 'שמעו עמים – ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת, אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד, נמוגו כל יושבי כנען. תפול עליהם אימתה ופחד' אילת שוב תהיה הנמל העברי הראשי בדרום, ויוטבת, המכונה תיראן, תשוב להיות חלק ממלכות ישראל השלישית". ~מכתב לחילי חטיבה 9 לרגל כיבוש שארם א-שייח' במבצע סיני, 1956
  • "הדבר הזה תלוי במפקדים שיהיו לנו. אם המפקדים יעודדו האמון, את האהבה, את הדבקות בחיילים שלהם, שתדע כל אם עבריה שהפקידה גורל חיי בניה לידי המפקדים הראויים לכך." ~ מתוך נאום בכנס סגל פיקוד כללי, הקריה, 2 ביולי 1963
  • "אין הצבא קובע על דעת עצמו אפילו את מבנהו, סדריו וקווי פעולתו ... ארגון הצבא ועיצוב דמותו, כל אלה הם בסמכותם היחידה של הרשויות האזרחיות: הממשלה, הכנסת, והבוחרים." ~ מתוך "צבא ובטחון", עמודים 141 - 142
  • "ברור מאליו שהחינוך ליזמה בצבא אינו בא במקום המשמעת, ולא על מנת להחלישה. על הצבא לפעול מתוך משמעת ברזל בתחומי ההוראות, ההנח[י]ות והפקודות הניתנות על ידי המוסדות והמפקדים המוסמכים. אבל כל קצין וכל חייל צריך ליזום ביצוע הפקודה; שומה עליו לפעול לא כדי לקיים מצוות אנשים מלומדה ולצאת לידי חובת המשמעת, אלא כדי להשיג את המטרה הרצויה: זאת אומרת לנצח." ~ מתוך ספרו "יחוד ויעוד – דברים על ביטחון ישראל", הביא לדפוס גרשון ריבלין, תל אביב: הוצאת מערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1971; 1998, עמודים 167-168.
  • "כל חייל חייב לראות עצמו במצבים מסוימים כאילו בו לבדו תלוי גורל המערכה ובמקרה שאין לו הוראה ברורה, או שהמצב משתבש, עליו לראות עצמו כמפקד עליון, כמתכנן וכמבצע, בשכלו, תפיסתו ויוזמתו." ~ מתוך ספרו "יחוד ויעוד – דברים על ביטחון ישראל", הביא לדפוס גרשון ריבלין, תל אביב: הוצאת מערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1971; 1998, עמודים 167-168.
  • "המפקד צריך לדעת שכשרו של הצבא נמדד לא רק בנכונותו הקרבית ובהתלהבותו - אלא באדמיניסטרציה מעולה, בסידורים נאותים ובשמירה על אלף פרטים קטנים שבהם תלויה יכולתו של הצבא לא פחות מאשר בנכונות ההקרבה העצמית.... אין מנצחים בחירוף נפש בלבד. ארגון טוב ומדוקדק בפרטי-פרטים מהווה, אולי, שלושת רבעים של סוד הניצחון." ~ מתוך ספרו "יחוד ויעוד – דברים על ביטחון ישראל", הביא לדפוס גרשון ריבלין, תל אביב: הוצאת מערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1971; 1998, עמוד 41.
  • "הצבא שלנו בנוי על יקר האדם."
  • "לא די שידע המפקד את מלאכתו, עליו להיות אוהב את האדם."
  • "אנו יכולים לבנות צה"ל במתוכנן וביישוב דעת האחריות שבדבר היא קולוסלית. לא אעשה הדבר לבדי. זה למעלה מיכולתי. לא אעשה זאת גם אך ורק בעזרת בעלי מקצוע, אם כי עזרה זאת היא חיונית וברוכה. למלאכה זו דרושים קודם כוחות מוסריים. מנגנון מוכשר, נאמן, חרוץ ונקי כפיים לא מספיק. דרוש גם חסד עליון. עד שיוקם הצבא ויתבסס משטר אחראי ויעיל. כי הסכנה להפיכת הצבא לזירת התגוששות של פוליטיקנים או קרייריסטים או גם שניהם היא עצומה."[1].
  • "אם נילחם - נילחם בעתיד, ולא נחזור לעבר. האויבים שעמדו נגדנו בעבר, אין כל ביטחון שינהגו גם בעתיד כמו שנהגו בעבר. להפך, עלינו להניח שהם למדו בכישלונותיהם וינסו לתקנם." ~ מתוך ספרו "יחוד ויעוד – דברים על ביטחון ישראל", הביא לדפוס גרשון ריבלין, תל אביב: הוצאת מערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1971; 1998, עמודים 166-167.

תלמידי ישיבות[עריכה]

  • "איני יכול להסכים בשום אופן לדבריך ש'בגלל בחורי הישיבות הגענו עד הלום' לא הם בנו את הארץ, לא הם חרפו נפשם למוות על עצמאותה ואין להם זכויות מיוחדות, שאין ליהודים אחרים" ~מכתב לרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, 1958 על רקע דרישה לצמצום הפטור מגיוס לבני ישיבות. מקור

פוליטי[עריכה]

  • "מנהיג או שלטון, הנוטל לעצמו את הרשות לקבוע, מה טוב לאזרח לדעת, סופו שהוא מנסה לקבוע מה טוב לאזרח לחשוב! ואין סתירה גדולה מדעה זו מחד, ודמוקרטיה מאידך" (דוד בן גוריון 1950)
  • "עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים אלא במה יעשו היהודים." ~ מתוך נאום במסדר צה"ל, יום העצמאות תשט"ו, 27 באפריל 1955
  • "עלינו לעזור לצבא [הבריטי] כאילו לא היה ספר לבן, ועלינו להילחם בספר הלבן כאילו לא היתה מלחמה." ~ בישיבת מרכז מפא"י בתל אביב, 12 בספטמבר 1939
  • "ארץ לא מקבלים אלא כובשים." ~ מתוך "לקראת העתיד", תרע"ה, 1915, אנחנו ושכנינו, עמוד י"ב
  • "מדינאי, שהשלטון בשבילו אינו מטרה אלא אמצעי לשרת עמו ואידיאל חייו, חייב לבחון את הנסיבות, התנאים והצרכים של זמנו ומקומו, וגם כושרו, סגולותיו ונטיותיו, כשהוא בא לקבוע אם רצוי שיוסיף לעמוד ליד ההגה, או שיסתלק זמנית או לחלוטין."
  • "יש להוריד את קרנן של המפלגות. קיומן הנבדל הוא אצלן עדיף על כל דבר אחר. שאיפתן להישרד גוברת על שאיפתן להיטיב."
  • "מחר תיקרא לבחור שליחינו לאספה המכוננת במדינת ישראל. בבחירות כלליות וחופשיות של כל העם בציון המשוחררת, נקים הבסיס המשפטי העממי למדינתנו המחודשת. וכל איש ואישה, שהחוק העניק להם זכות הבחירה, בל ייעדר מהקלפי. זוהי זכות גדולה. זכות היסטורית, שציפו לה דורות בכיסופים משיחיים. אלה הן הבחירות הראשונות לרס-פובליקה העברית בתולדות ישראל." ~ מתוך נאומו ברדיו לקראת הבחירות לאספה המכוננת, 24 בינואר 1949.
  • "חבר הכנסת שיושב לימינו של חבר הכנסת בדר." ~ כשהתכוון למנחם בגין
  • "המוקיון עבר אתמול ביום 1 בנובמבר, בקדילק פתוח, כשלפניו רצים 20 רוכבי אופנוע ועיתון 'חירות' בישר הבוקר באותיות ענק על 'מסע הניצחון של בגין'. קיום המפלגה בישראל הוא כתם שחור על הדמוקרטיה הישראלית. התנוונות זו ניזונה מהנחשלות של כמה עדות בישראל ויגאל אלון מסייע לבגין בתעמולתו." ~ מתוך יומנו, על מסע הבחירות של בגין לקראת הבחירות לכנסת הרביעית
  • "לכל אחד מן המשברים הממשלתיים היו נימוקים מיוחדים. אולם הנימוקים האלה נבעו כולם ממקור אחד: ממשבר הממלכתיות המלווה את הקמת המדינה מן הרגע הראשון ועד היום. משבר זה טבוע בהתפצלות המנופחת והחולנית שירשנו מן העבר האומלל שלנו, מחיי תלות וחוסר חיים ממלכתיים ועצמאיים במשך אלפי שנים." ~ מנימוקי התפטרותו והתפטרות ממשלת ישראל השלישית
  • "מעשי טרור של כמה תימנים." ~ בראיון לעיתון צרפתי על האצ"ל והלח"י
  • "לא הרבנים יקבעו." ~ בשאלת מיהו יהודי
  • "בלי חרות ובלי מק"י." ~ העקרון שלפיו נהג בהקמת ממשלותיו
  • "לא הייתי שותף לתפיסת מר לנדאו וחבריו ביחס לגרמניה, לא הייתי שותף אליהם בשעה שפארו ושבחו ונישאו את שמו של היטלר והעמידו אותו לדוגמה ולמופת." ~ מתוך נאום בכנסת. משפט זה גרם למחאות מאת חברי חירות, והמהומה הביאה להפסקת ישיבת הכנסת.

זכויות האישה[עריכה]

  • "לשר האוצר, חתמתי היום על 'הצהרת העובד(ת) לצורך קביעת ניכויי המס'. בהצהרה, בסעיף 4 נאמר שם בעלי/אשתי. לדעתי יש להגיד אישי/אשתי. במילה בעל יש משמעות של אדנות ועבודה זרה, שאינה הולמת כבוד האישה, השווה לגמרי בזכויותיה לאיש. תעשו כדברי הושע הנביא: 'והיה ביום ההוא-תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי' (הושע, ב', 18). בכבוד רב, ד. בן גוריון." ~ מכתב לשר האוצר, מאי 1953
  • "שואלים אותי: מדוע יש לפטור מחובה זו [חובת הגיוס] אישה נשואה? בימי שלום יש לשחרר לדעתי את האישה הנשואה משני טעמים. הטעם האחד הוא אנושי. אם נערה בת 18 מתחתנת, יש לתת לה שנה לשמוח עם בעלה... והטעם השני הוא ציבורי. אין להפריע לאישה נשואה מלהיות לאם." ~ דברי הכנסת, 1949

עדות המזרח[עריכה]

  • "אין יסוד להנחה שיהודי צפון אפריקה, או תורכיה, מצרים, פרס או עדן שונים במהותם ויסודם מיהודי ליטא, גליציה ואמריקה. גם בהם גנוזים מעיינות עשירים של יכולת חלוצים, מעיינות של גבורה ויצירה. אם נשקיע גם פה חלק מן המאמצים שהשקענו בנוער היהודי בארצות אירופה - נקבל גם פה התוצאות המבורכות" ~ בתוך "יחוד ויעוד", שנתון הממשלה, תשי"א, עמ' כה.
  • "ודאי שיש לשמור על רמה מסוימת של בית־המשפט העליון. עם־הארץ אי אפשר לשלוח להיות שופט, גם אם יש לו יחוס אחר... [אבל] יש עניין אחדות עם ישראל. אי-אפשר שאנו נשב פה ולא נרגיש מה שאחרים מרגישים... לא יתכן שבעם של 1,500,000 נפש ויש לכל הפחות 600,000 לא אשכנזים, לא ייתכן שבין כולם אי-אפשר למצוא אפילו רק אחד שישב עם עוד שמונה אשכנזים בבית-המשפט העליון, זה לא ייתכן. אם חברי בית המשפט העליון חושבים כך – פגום אצלם החוש היהודי, זה איזה סנוביזם, כולם מוכרחים להיות גאונים".~ מתוך פרוטוקול ישיבת הממשלה, 31.5.53 , עמ׳ 6-5, א"מ. נמצא אצל: ניר קידר, בן-גוריון והמאבק למינוי שופט ממוצא ספרדי לבית-המשפט העליון, מחקרי משפט, כרך יט, תשס"ב-תשס"ג, 2003, עמ' 539-515.
  • "הערבים יצרו את הפסיכולוגיה הנחוצה בתוכנו, הרוח הגורמת לאנשים להניח את ההבדלים ביניהם לטובת אינטרס משותף. הם גרמו לנו לבנות את צבאנו ולדרוש שירות צבאי מכל אדם צעיר, והצבא הוא כוח נפלא בשביל חינוך, משמעת וסינתיזה. היהודים מתימן, היהודים המרוקאים, העיראקים, הכורדים, כל האנשים הצעירים האלה, חלקם אולי כמעט פראים, באים אל הצבא ולומדים עברית, הם לומדים את ההיסטוריה שלנו, ואיך נוצרה המדינה, ובשביל מה היא קיימת בעצם, והם יוצאים ישראלים!" ~ מתוך ראיון למגזין "לייף", 1957
  • "העלייה שבאה אחרי תקומת המדינה, רובה מארצות האסלאם, באסיה ובאפריקה, היה בה ללא ספק משהו מהחזון המשיחי, אבל הייתה נעדרת רכוש רוחני וחומרי הדרוש לבניין משק בריא וחברה חדשה... אני רואה משמעותו ההיסטורית האיומה של הטבח הנאצי לא באותה כמות מחרידה של היהודים שנטבחו, אלא בהשמדת דווקא אותו מבחר העם שרק הוא, מתוך כל חלקי היהדות, היה מסוגל ומצויד בכל הכוחות הדרושים, לשם בניין מדינה... ששת המיליונים שנשמדו, הם וכמעט רק הם, היו המדינה העברית בכוח." ~ מתוך מכתב לישראל גלילי, 1960
  • "הם אוהבים שמעבידים אותם בפרך." ~ על העולים המרוקאים[2]
  • "דרושים לנו בני אדם שנולדו כפועלים. יש לשים לב יותר אל האלמנט המקומי מעדות המזרח, אל התימנים והספרדים, אשר רמת חייהם ודרישותיהם הן נמוכות משל פועל אירופי ובהצלחה יוכלו להתחרות בערבים." ~ תולדות תנועת הפועלים בארץ ישראל, צבי אבן שושן, ספר ראשון, עמוד 123
  • "יהודי תימני הוא קודם כל יהודי, ואנחנו רוצים להפכו עד כמה שאפשר במהירות האפשרית מתימני ליהודי השוכח מאין בא, כמו שאני שכחתי שאני פולני." ~ דברי הכנסת, 14 בפברואר 1951
  • "לחנך את הצעיר, שבא מארצות אלו לשבת בבית הכסא כמו בן אדם, להתרחץ, לא לגנוב, לא לתפוס נערה ערבית לאנוס אותה ולרצוח אותה – זה קודם לכל שאר הדברים. בלי זה – אין ערך לאימון ולחינוך הצבאי שניתן להם." ~ הרצאה בכנס הפיקוד הגבוה, 1950
  • "זה אבק-אנשים מארצות הכי מנודות, הכי דלות, הכי מושפלות ושפלות. אנחנו נקבל, ובזרועות פתוחות, את היהדות מהארץ הכי ירודה שאנחנו מכירים – מעיראק הבזויה והשפלה. ולא יכולים להיות יהודים בארץ בזויה ושפלה, שגם הם לא הושפלו ולא התבזו. נקבל אותם. עלינו להעלותם. בטרם שיהיו חיילים עלינו להעלותם." ~ מצוטט ב"חינוך ומורל בצה"ל", הוצאת המטה הכללי
  • "שבט זה , מצד אחד הוא יותר נוח לקליטה , גם מבחינה תרבותית וגם מבחינה משקית , מכל שבט אחר . הוא אוהב עבודה , אינו להוט אחרי העיר , יש לו (לחלק הגברי, לכל הפחות) אחיזה בלשון העברית ובתורת ישראל אבל מבחינה אחרת הוא אף הקשה ביותר . הוא רחוק מאיתנו מרחק של אלפיים שנה אם לא יותר . הוא נעדר המושגים היסודיים ביותר והראשוניים של ציוויליזציה (להבדיל מתרבות) . יחסו לילדים ולאשה הוא של איש פרימיטיווי. מצב בריאותו לקוי. כוחותיו הגופניים תשושים ואינו מבחין בצרכים ההיגייניים המינימאליים . הוא היה אלפי שנה שרוי באחת הגלויות האפלות והמרודות ביותר , במשטר פרימיטיווי יותר ממשטר פאודלי ותיאוקרטי רגיל . המעבר שלו לארץ – אין כמהפכה הזאת בחיי אנשים , מהפכה אנושית עמוקה ולא זו השטחית , המהפכה הפוליטית , כל ערכי אדם משתנים שינוי יסודי" ~על העולים מתימן, מכתב לרמטכ"ל יגאל ידין

תחזיות לעתיד[3][עריכה]

  • "המלחמה הקרה תהיה נחלת העבר. הלחץ הפנימי של האינטיליגנציה הגדלה בלי הרף ברוסיה ליותר חופש, ולחץ ההמונים להעלאת רמת החיים עלולים להביא לידי דימוקרטיזציה של ברית המועצות במשך רבע המאה הבאה."
  • "גידול השפעת הפועלים והאיכרים מצד אחד ועליית כוחם של אנשי המדע בארצות הברית יהפכו ארצות הברית למדינת סעד ולמשק מתוכנן."
  • "אירופה המערבית והמזרחית תיהפך לברית פדרטיבית של מדינות אבטונומיות בעלות משטר סוציאליסטי ודמוקרטי."
  • "המדע הביוכימי ימציא זריקה שתשנה את צבע העור משחור ללבן או מלבן לשחור ועל ידי כך תסולק לגמרי בעית הסגרגציה בארצות הברית ובארצות אחרות."

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ אמיר אורן, הביטחון, השר והמוסר, עיתון "הארץ", 17 באוגוסט 2010
  2. ^ פרוטוקול המוסד לתיאום 14.6.1950, תיקי המוסד, ארכיון מרכז מורשת בן גוריון
  3. ^ התכתבות עם העיתון "לוק" בשנת 1961: חיזוי עתיד העולם בעוד 25 שנים (כלומר ב־1986)


ראשי ממשלות ישראל
דוד בן-גוריוןמשה שרתדוד בן-גוריוןלוי אשכולגולדה מאיריצחק רביןמנחם בגיןיצחק שמירשמעון פרסיצחק שמיריצחק רביןשמעון פרסבנימין נתניהואהוד ברקאריאל שרוןאהוד אולמרטבנימין נתניהו ישראל