ליקוטי מוהר"ן

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ליקוטי מוהר"ן הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי נחמן מברסלב, ספר היסוד של חסידות ברסלב, ואחד מהחיבורים בעלי ההשפעה הרבה בעולם החסידות בכלל. הספר נדפס לראשונה בשנת תקס"ח. פירוש ראשי התיבות "מוהר"ן" הם "מורנו הרב רבי נחמן". הספר מחולק לשני חלקים: ליקוטי מוהר"ן וליקוטי מוהר"ן תנינא.

  • "כשאדם יודע שכל מאורעותיו הן לטובתו זו הבחינה היא מעין עולם הבא"
  • "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן."
  • "דע, כי תשובה היא לשוב את הדבר למקום שנטל משם" (לקו"מ, לה)

ליקוטי מוהר"ן תנינא[עריכה]

  • "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד". ~ סימן כ"ד
  • "ההתבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל" ~ סימן כ"ה
  • "המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו למקום שהוא רוצה וכמבואר במקום אחר שאי אפשר שיהיו שני מחשבות ביחד כלל. ואפילו אם לפעמים הולכת מחשבתו ופורחת ומשוטטת בדברים אחרים וזרים הוא ביד האדם לחזור ולהטותה בעל כורחה אל הדרך הישר לחשוב מה שראוי והוא ממש כמו סוס שפונה מן הדרך וסר לדרך אחר שתופסין אותו באפסר וכיוצא ומחזירין אותו בעל כורחו אל הדרך הישר כמו כן במחשבה ממש שיכולין לתופשה בעל כורחה להשיבה אל הדרך הראוי". ~ סימן נ