"האם לאדם לא שמורה הזכות לקבוע את המידה שבה יורשו אחרים לשהות במחילות נפשו?"
"ובלילה ההוא, בקומה האחרונה של בית־דירות העשוי אבן ירושלמית שכהתה והאפירה בחלוף השנים, הקיץ יואל משינה משופעת חלומות."
"מונה את השנים החולפות, זוכר אותן, את תולדותיהן. הוא הרי עֵד מהימן להתכלות גופו. אינו מהמרצפים את גלישתם למוות באשליות. בקרוב יהיה רק זיכרון."
"מהשנים הראשונות של תאומותם הושקע חלק מאישיותה בהערכות האין־סופית הזאת לעומתו, כאילו השתכנה בתודעתה נפש היפותטית שברבות השנים למדה להרהר, לדבר, לצעוק באופן שמתעמר ומדומם קול אחר, רפה יותר, הקול שלה."
"מעט מכוניות נוסעות בכביש. אנחנו חולפים על פני תלים של חלקי מכוניות והרים ירוקים שסביב עציהם פזורים בתים של קומה אחת."
"קירות הבתים מלאים בכתובות גרפיטי, ציור של רובה עם כוונת וכעשרה מטרים משם ממריאות שתי יוני שלום. ברחוב הראשי, הקסבה של בלאטה, חנויות בגדים וירקות, מסעדת בשר קטנה, כמה חנויות מכולת."
"מול כל גרסה יש גרסה מתחרה, לעתים הפוכה, ובהיעדר גוף שמקובל על כולם ובודק את האמת, בסופו של חשבון כל צד דבק בגרסתו."