אביגל אנטמן

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

אביגיל אנטמן (נולדה ב־1967) היא משוררת ישראלית.

מתוך שיריה[עריכה]

  • "יכֹלְתִּי כְּבָר לִהְיוֹת שָׁם
ואֲנִי עֲדַיִן בַּדֶּרֶךְ."
  • "לְדַבֵּר פָּחוֹת.
נְיוּאַנְסִים דַּקִּים שֶׁל מִלִּים,
רַק הֶכְרֵחִיּוֹת, לֹא הָעוֹדְפוּת הַזּוֹ.
אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיד כָּל מַה שֶּׁמַּרְגִּישִׁים."
  • "יוֹרֶדֶת אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה
נרְדֶּמֶת
מְחַכָּה לְרַב חוֹבֵל."
  • "עוֹמֶדֶת מוּלָהּ אוֹבֶדֶת עֵצוֹת
וְאֵין בִּי תְּבוּנָה מוּל חַלְקוּתָהּ
מוּל אֵינְסוֹף אֶפְשָׁרֻיּוֹתֶיהָ."

אמרותיה[עריכה]

  • "המילה הכתובה היהודית מדוברת מתוכי ואני מובלת על ידה."
  • "בשום מקום אחר בעולם לא יכולתי לחוות את החוויות הדרמטיות שהעיר הזו יכולה להציע." ~ על ירושלים
  • "השירים כתובים בשפה המחברת בין היומיומי לפיוטי, בין הקדושה לחולין. לא יודעת אם כך כותבים שירה, ככה אני כותבת."