אבירי הדרך

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אבירי הדרך (באנגלית: Gentlemen of the Road) הוא ספר מאת מייקל שייבון המתאר את הרפתקאותיהם של שני שותפים למסע בהרי הקווקז וממלכת הכוזרים במאה העשירית לספירה. הספר יצא לאור ב־2007 ותורגם לעברית ב־2011.


  • "לא מזמין שאלות וגם לא מבטיח לסבול אותן."
  • "מה שטוב לטווח הקצר תמיד רע לטווח הארוך."
  • "אני לא מציל חיים, אני רק מאריך את חוסר התוחלת שבהם."
  • "אני אביר הדרך, נוטש אמונת אבותיו, עריק, ליסטים, חרב להשכיר, גנב."
  • "שערו צונח לו בשני וילונות זהובים משני צדי פניו המוארכים."
  • "דחליל בהיר שיער שמוצאו מאיזו ארץ ערפילית."
  • "יהודים עם חרבות."
  • "גוון הכסף שלה העיד על גיל שרק הקשוחים שבגברים מגיעים אליו."
  • "חזותו השלווה, שהתריעה על טבעו הרצחני וגילתה אותו לעיני כול."
  • "אין לי שום עניין בחיילים, צבאות, שרשראות פיקוד. כל הרוע שבעולם נובע מהפעולות של המון בני אדם נגד המון אחר."

נאמר עליו[עריכה]

  • "מטרתו העיקרית של שייבון היא לספר סיפור עלילה מרתק, בעל הכרת ערך עצמו אך ללא רצינות יתר, ספוג באבק הדרכים של עולם עתיק שאבד ובהרפתקאות מתוחכמות ומלאות שאר רוח." ~ מאשה צור גלוזמן
  • "אף השוני המהותי מספריו הקודמים, גם הפעם ניתן לחוש בקריצות ההומוריסטיות והאירוניות של שייבון, בניסיונו להציג את הפנים המגוונים של היהדות ובדרמה הקלה והסוחפת שהוא מיטיב לכתוב." ~ יותם שווימר