אבי גבאי

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבי גבאי, 2017

אבי גבאי (נולד ב־1967 בירושלים) הוא פוליטיקאי ישראלי. כיהן כשר להגנת הסביבה מטעם מפלגת כולנו, ובהמשך היה יושב ראש מפלגת העבודה וחבר הכנסת מטעמה. טרם כניסתו לפוליטיקה היה מנכ"ל בזק בינלאומי ומנכ"ל בזק.

אמרותיו[עריכה]

  • "הגיע הזמן למנהיגות ששמה את האדם והאזרח בראש מעייניה."
  • "אפשר לנהל בצורה אחרת. אדם שיושב בקצה המערכת משנה תרבות."
  • "השיח העדתי זה חלק מהפילוג שיוצרים פה. אני מאמין בשיח מחבר."
  • "מדינת ישראל חייבת לחדש את המשא ומתן המדיני."
  • "אני מציע להגדיל את החוב לטובת השקעות ויצירת תשתיות".
  • "אני רוצה שהאזרחים יקבלו שירותים יותר טובים ויותר רחבים."
  • "הבדל בין אנשים שמסוגלים לעשות את מה שהם אומרים ובין אנשים שיודעים לדבר."
  • "חלק מהשרים צריכים להיות אנשים מקצועיים או פוליטיקאים שמתאימים לתפקיד."
  • "מס רגרסיבי פוגע באנשים שעובדים הכי קשה. יש להוריד את המע"מ ב־10%."
  • "להיות מפלגה רלוונטית, חזקה, משפיעה ומובילה במדינת ישראל."
  • "את ההחלטה האסטרטגית להיות בעולם הציבורי כבר קיבלתי. זה מה שאני רוצה לעשות בחצי השני של חיי."
  • "רוב התומכים של נתניהו לא רוצים לראות ראש ממשלה בחקירה. אם יהיו כתבי אישום, רובם לא יתמכו בו יותר. זו תופעה עצובה בעיני שראשי הקואליציה לא אומרים שפרשת הצוללות היא פרשה חמורה. למה לא אומרים? כי אז ישאלו אותם למה אתם לא עושים כלום בעניין... נתניהו הודה שקיבל מאות אלפי שקלים. ברגע שהוא אמר את זה נגמר העניין מבחינתנו. במדינת ישראל הנורמה צריכה להיות שלא מקבלים מתנות. תומכי הליכוד ברובם המכריע לא מוכנים לקבל שחיתות, וברגע שהדבר הזה יהיה ברור אנחנו נראה שינוי בשלטון" ~ יו"ר מפלגת העבודה על אתיקה בפוליטיקה (דרור גלוברמן, "עד אמצע 2018 יהיו בחירות, ויש הסתברות גבוהה מאוד שאהיה ראש הממשלה", אתר MAKO, תאריך 19.9.2017)
  • תמיד אומרים שהולך ופוחת הדור, אבל זה דור מדהים, אנשים טובים ומחויבים למדינה, שהולכים למכינות קדם צבאיות ושנות שירות ומתנדבים. ומה המדינה נותנת להם בחזרה? יוקר מחיה מטורף. דירות שאי אפשר לקנות אלא אם אבא נותן לך 400 אלף שקל הון עצמי. שכר שהוא חצי מהשכר של ההורים שלהם, ורמת שירותים ציבורית ירודה במיוחד. אתה רואה צעיר בגיל 18 שמתגייס לצבא ומסכן את החיים שלו. בגיל 25 הוא עוזב את הארץ, אותה מדינה שהוא מוכן למות עבורה. איך הוא עוזב בגיל 25 לברלין? מה עשינו לו בשנים האלה? גרמנו לו לאבד אמון. ברגע שהוא כבר לא מאמין בשלטון, בהתנהלות, בזה שהוא חשוב למדינה, אז הוא אומר אוקיי, אני אלך להסתדר במקום אחר. אני הייתי בשנות ה-20 שלי בשנות ה-90', לא לפני הרבה שנים. לדור שלנו היה ברור שנעבוד, נחסוך קצת, ניקח משכנתא גדולה, נקנה דירה קטנה ונתחיל את החיים. היום לצעירים די ברור שזה לא יקרה. אז למה לחסוך? עדיף כבר לחיות טוב. המבוגרים לא מבינים את הצעירים שיושבים במסעדות. אני אומר להם: 'הצעירים צודקים. הם מתבאסים שהם לא יכולים לקנות דירה, אז בינתיים הם חיים טוב. צודקים במאה אחוז'. יצרנו בעיה עצומה לצעירים ואנחנו צריכים לפתור אותה. שירגישו שהמדינה דואגת להם" ~ יו"ר מפלגת העבודה על חוסר היכולת של צעירים להסתדר בישראל של 2017 (דרור גלוברמן, "עד אמצע 2018 יהיו בחירות, ויש הסתברות גבוהה מאוד שאהיה ראש הממשלה", אתר MAKO, תאריך 19.9.2017)
  • "אני מאמין בלהיות ישר עם הציבור. תגיד מה אתה הולך לעשות, תסביר. ככל שאתה מומחה יותר בספינים ככה אתה עושה פחות. אתה יכול לפתור כל בעיה פוליטית שיש לך בספין, אז למה לעבוד באמת? אם אתה יכול להצטלם בדרום תל אביב, אתה לא צריך לפתור את הבעיה של המסתננים בדרום תל אביב, שזו בעיה חמורה מאין כמותה והתושבים סובלים" ~ יו"ר מפלגת העבודה על קשר עם הציבור (דרור גלוברמן, "עד אמצע 2018 יהיו בחירות, ויש הסתברות גבוהה מאוד שאהיה ראש הממשלה", אתר MAKO, תאריך 19.9.2017)
  • "תמיד צריך לעשות דילים ופשרות, אני לא יודע להביא 60 מנדטים לבד. אני יודע לעשות עסקאות כשצריך, כל עוד זה כפוף לטובת הציבור. נתניהו היום לא פועל בהתאם לאינטרס של הציבור" ~ יו"ר מפלגת העבודה על מגבלות הכוח והאפשרי בפוליטיקה (דרור גלוברמן, "עד אמצע 2018 יהיו בחירות, ויש הסתברות גבוהה מאוד שאהיה ראש הממשלה", אתר MAKO, תאריך 19.9.2017)
  • "אני שומע את זה המון. אתמול הייתי בחתונה במשפחה של אמיר מימוני, איש השב"כ שנהרג בעזה לפני שנה. היו שם אנשי ליכוד הארדקור שאמרו: 'יו"ר המערך' – ככה הם עדיין קוראים לזה – 'אנחנו הולכים להצביע לך'. בכל מקום אומרים לי בהצלחה. איך אמרו לי אתמול? 'יאלנא'. 'משלנו' במרוקאית. הציבור רוצה מישהו אחר. ואם לא נעשה טעויות, זה מה שיקרה. אני לא מתכוון להפסיד" ~ ~ יו"ר מפלגת העבודה על הלך הרוח בציבור עקב בחירתו (דרור גלוברמן, "עד אמצע 2018 יהיו בחירות, ויש הסתברות גבוהה מאוד שאהיה ראש הממשלה", אתר MAKO, תאריך 19.9.2017)
  • "יאיר לפיד דיבר על זה שהוא היה חלק מהקבינט הביטחוני בתקופת צוק איתן. צריך לזכור שצוק איתן לפחות לפי דו"ח המבקר לא הייתה המלחמה הכי מוצלחת של מדינת ישראל. ניסיון רע זה לא בדיוק דבר שאנחנו רוצים לקבל." ~ על יאיר לפיד ("גבאי במתקפה על לפיד: ניסיון רע זה לא בדיוק דבר שאנחנו רוצים לקבל", אתר גלי צה"ל, תאריך 13.7.2017)
  • "אני מאמין גדול בדת היהודית ובתרומתה לעולם; יודע תפילה, וביום הכיפורים האחרון אפילו צמתי אחרי מספר שנים שבהן לא צמתי, ואני אוכל גם כשר, אבל לא רק, ומאמין ביהדות ליברלית יותר". ~ (על הזהות היהודית של אבי גבאי, אתר כיפה, תאריך 11.7.2017)
  • "אנחנו יהודים. חיים במדינה יהודית. אני גם חושב שאחת הבעיות של חברי מפלגת העבודה זה שהיא התרחקה מזה. נתניהו אמר ב-1999 לרב כדורי שהשמאל שכח מה זה להיות יהודי והטלוויזיה קלטה את זה. את יודעת מה השמאל עשה כתגובה לזה? שכח מה זה להיות יהודי. כאילו 'אומרים את זה עלינו, אנחנו עכשיו רק ליברלים'. זה לא נכון. אנחנו יהודים. ואנחנו כן צריכים לדבר על הערכים היהודים שלנו. הם הבסיס לכל הדור שקם אחר כך. למה הסוציאליסטים היו יהודים. הכל מתחיל בתורה שלנו ובדברים הבסיסים. אנחנו צריכים להיות גאים בזה. יש כאלה שאומרים צריך להיות חילוני קיצוני. אני מכבד כל דרך." ~ אבי גבאי, אבי גבאי: מוכן להיות מס' 2 של לפיד, השמאל שכח מה זה להיות יהודי, נענע10, 13 בנובמבר 2017

מתוך ספרו: 'הכל אפשרי'[עריכה]

  • "לא היה לי פשוט בישיבות הממשלה, כולם מתחרים מי יותר קיצוני, וראש הממשלה [נתניהו] נואם בכל שבוע נאום שכולו נגד במקום בעד. נגד השמאל, נגד התקשורת או נגד ערביי ישראל."
  • "ההדחה המכוערת של הרמטכ"ל בוגי לטובת האפסנאי ליברמן היתה עבורי הקש ששבר את גב הגמל, צעד מכוער אפילו בעולם הציני של הפוליטיקה הישראלית."
  • "הקו הקיצוני שליברמן מוביל הטריד אותי. ידעתי שבהשראתו, כל מפלגות הימין יתחרו ביניהן מי תהיה יותר קיצונית. ידעתי שהוא אלמנט שימשוך ימינה ויאיץ את התחרות בין נתניהו לבנט. לצערי, צדקתי. השנאה, הפילוג והתוקפנות הקצינו מאז לממדים בלתי נסבלים."
  • "בורכתי פעמיים - גם בעצמאות כלכלית וגם בחוסר עניין לרדוף אחר עוד כסף. כשאני רואה כל מיני מילארדרים מסתבכים בשביל עוד כסף, אני לא מצליח להבין הרי הם לא יאכלו עוד ארוחה והילדים שלהם מסודרים."
  • "הופתעתי מעומק המעורבות של נתניהו בנושא הגז. נתניהו עצמו גם לא עוסק בנושאים שאינם פוליטיים ומתווה הגז אינו נושא פוליטי. הוא עוסק בבריאות? בדיור? בחינוך? בתשתיות? לא. לכל היותר, הוא נוכחנפקד. מכול הנושאים בעולם הוא מתעלם ורק במתווה הגז הוא היה מעורב עד צוואר."

נאמר עליו[עריכה]

  • "בחירתו היא הישג מדהים ומרגש המעיד יותר מכל על כך שמפלגת העבודה היא מפלגה חפצת חיים, חכמה ודמוקרטית." ~ שלי יחימוביץ'
  • "הניסיון להתנער מחרפת המו"מ הסודי המביש עם ביבי ע״י שקרים כאילו גם ח״כים אחרים ״שקלו״, הוא עלוב. אני עניתי ״לא״ מיידי ומוחלט, ובטוחה שגם חברי. הרקורד שלי בעניין די מספק. נימקתי מוסרית, פוליטית, ומתחתי ביקורת אישית נוקבת בפניו של המציע [אבי גבאי] על החוצפה שבלקושש לעצמו תיק בכיר מתוך ההריסות." ~ שלי יחימוביץ, 1 ביוני, 2019, על ניסיונו של גבאי אחרי המפלה בבחירות להצטרף לקואליציה בראשות נתניהו
  • "אני מנכס את ההפסד של העבודה [בבחירות אפריל 2019] דבר ראשון לפרידה מלבני, שהייתה קשה מאוד, גם באופן מהותי וגם בדרך בה נעשתה. לא הבנתי מה הוא [גבאי] עשה שם."~ יוסי ביילין על ביטול ההסכם עם ציפי לבני וחיסול המחנה הציוני (מור שמעוני, "'מופתע מכך שמופתעים': כישלון מפלגת העבודה לא התחיל באבי גבאי", אתר מעריב, 11 באפריל 2019)
  • "זו [הדחת לבני על ידי גבאי בשידור חי] הייתה טעות. אני לא אומר שהיינו מנצחים את הבחירות, אבל הייתה פה מפלגה עם עוצמה ולא משהו דרד'לה".~ אופיר פז פינס על ביטול ההסכם עם ציפי לבני וחיסול המחנה הציוני (מור שמעוני, "'מופתע מכך שמופתעים': כישלון מפלגת העבודה לא התחיל באבי גבאי", אתר מעריב, 11 באפריל 2019)
  • "גבאי פירק את החבילה עם לבני בשידור חי, ללא כל הגיון פוליטי, מסיבות אישיות וצרות בלבד, ואחרי זה - חיבורים היו פנטזיות בלבד. לבני עומדת בראש רשימת נפגעים ומתנערים ארוכה ומכובדת שגבאי הותיר אחריו - והשתיקה של בכירי העבודה אחרי הודעת הפרישה שלו מלמדת על המצב המבודד שאליו הוא הגיע; יוסי יונה, הח"כ הראשון שתמך בו בפריימריז על ראשות העבודה, היה גם הראשון שהוא סימן לו את הדרך החוצה מפאת שמאלניותו, אחר כך הגיעו זוהיר בהלול, מיקי רוזנטל ומרב מיכאלי, שלא התיישרו עם הניסיונות לשבור ימינה. איתן כבל - גם הוא מראשוני התומכים בגבאי במרוץ - ניסה להזהיר עוד לפני הבחירות מהאסון שבדרך, ואיילת נחמיאס ורבין בחרה לפרוש מרוב תסכול וחוסר הסכמה. אפילו שלי יחימוביץ' - שבזכותה ובזכות המחנה שלה בלבד גבאי הגיע לאן שהגיע - התייאשה ממנו והיחסים החמים של פעם היום קרים וצוננים. באחת האמירות הפחות מוצלחות שלו בתחילת הדרך גבאי ציטט את נתניהו וטען שהשמאל שכח מה זה להיות יהודים, אבל ממבט על הכהונה שלו ועל היחסים שרקם עם שותפיו וחבריו לדרך - נראה שהבעיה העיקרית שלו הייתה שהוא זה ששכח להיות בן אדם." ~ טל שלו, שנתיים אחרי שנבחר: פרישת אבי גבאי התקבלה באנחת רווחה, אתר וואלה, 13 ביוני, 2019
  • "אבל ביום שני בשעה 21:18 גיליתי שהבלתי ייאמן קרה. הבנתי שאני חוזה בנקודת ציון רצינית באבולוציה של הפוליטיקה הישראלית. שאני צופה בלידתה של אופציה, אופציה חדשה, אופציה של מישהו שיודע לדבר אל דור ה–y - שאני חלק ממנו - ואף לדורות שמתחתי. אני מבין שזו כבר לא מפלגת העבודה כפי שאני מכיר אותה. זו מפלגה חדשה, נועזת. להתראות לפיד, להתראות בוגי, בבחירות הבאות אני עם גבאי." ~ ליאור דיין (נצר למשפחת דיין שייתה בעברה מבכירי מפלגת העבודה לדורותיה) מברך על בחירתו של גבאי לראשות המפלגה (ליאור דיין, "לאחר שהלכתי בעקבות לפיד ונדלקתי מבוגי - פתאום הופיע אבי גבאי", אתר מעריב, תאריך 15.7.2017)
  • "לפני שהצטרף למפלגת העבודה, היה גבאי משוכנע שהעיסוק האינטנסיבי בכוח הכלכלי והפוליטי האדיר של הטייקונים, בין השאר של עיתון זה, הוא נכון ברובו — אבל מוגזם. הוא היה מוטרד הרבה יותר מהיעילות הנמוכה, מהשחיתות ומרמת הניהול של המגזר הציבורי בישראל. הוא הביע חשש שישראל צועדת במסלול ״יווני״ — מגזר ציבורי ענק שמשרת בעיקר את עצמו ופחות את הציבור. עמדה לגיטימית. בשבועות האחרונים גבאי מתאים עצמו בהדרגה לעמדות האופייניות יותר למפלגת העבודה בכלל ולשותפתו לקמפיין של החודש האחרון — שלי יחימוביץ' — בפרט. יחימוביץ', בניגוד לגבאי, לא רואה צורך מיוחד בייעול המגזר הציבורי אלא בעיקר בהגדל. אז איפה עומד גבאי? העמימות של גבאי שירתה אותו יפה בכיבוש המהיר והמרשים של מפלגת העבודה. הוא היה זקוק לכוח של יחימוביץ' בשטח. אבל מה שמתאים לקמפיין פוליטי בדרך כלל לא מתאים למי שרוצה באמת לשנות. אין ספק שלגבאי יש יכולות, אותנטיות, דרייב ויושרה הרבה יותר מרשימים מרבים מהנמצאים בזירה הפוליטית. אבל האם הוא רוצה לשנות? האם הוא מוכן לקחת את הסיכונים? האם הוא מסוגל לייצר תמיכה ברעיונות אחרים? האם גבאי של 2018 ו–2019 יהיה זה שנאבק במונופול הגז נגד רוב הממסד התקשורתי והפוליטי, או גבאי של 2012 שנהנה מהשיטה הקיימת?" ~ גיא רולניק על בחירתו של אבי גבאי לראשות מפלגת העבודה (גיא רולניק, "האם אבי גבאי ילמד את הלקחים של לפיד וכחלון?", אתר דה-מרקר, תאריך 14.7.2017)
  • "אחד הפוליטיקאים אמר לי השבוע שהוכח עוד כלל אצבע: המועמד שעליו מדברים הכי הרבה זוכה בסוף. זה כלל שכדאי להתעמק בו. גבאי עושה ללפיד את מה שלפיד עשה לכל השאר לפני חמש שנים. הוא בא נקי, מבחוץ כאילו. הנטישה שלו את מפלגת כולנו של כחלון לטובת מפלגת שמאל כמו העבודה - מיטשטשת. העובדה שהוא הצביע עם בצלאל סמוטריץ' והיה חבר ממשלתו של נתניהו, מתעמעמת נוכח המעשה החריג של התפטרות מהממשלה אחרי שנתניהו הדיח את משה יעלון ומינה את אביגדור ליברמן. השכר העצום שקיבל בבזק לא מתקשר עם צרותיו של שאול אלוביץ', ולא דבק בו כלום." ~ על ייחודו של אבי גבאי לעומת מתחרהו - יאיר לפיד (אודי סגל, "בניגוד ליאיר לפיד, אבי גבאי הוא לא חיקוי של נתניהו", אתר מעריב, תאריך 14.7.2017)
  • "הלפיד של גבאי, שהוא לקח השבוע מיאיר, הוא לפיד התקווה. הם (הציבור) ישבו בבית. הם לא הלכו להצביע. הם הצביעו לפיד והתבאסו שהוא הלך עם האח בנט לממשלה, הם הצביעו ציפי לבני וראו איך היא מתברגת בתור השמעון פרס של נתניהו. הם הצביעו הרצוג ושוב נאחזו בסקרים ובתחושה שכולם רוצים מהפך, במיוחד כל החברים שלהם בפייסבוק, שבאופן מקרי הם מצביעי מרצ והולכים לאותו חוג יוגה, והתבאסו לגלות שהעם עם ביבי, עם הגולן, והוא גם ימני. הם עדיין לא מחקו את לפיד והביטו בעצב בגופתה של מפלגת העבודה שעוברת התעללות מתמשכת, ואז בא הבחור הזה. הוא מדליק את התקווה של השמאל־מרכז, הוא פתאום השחקן שעליו מדברים. הוא לקח מלפיד את אש השינוי. השינוי זה הוא!" ~ על דמותו הייחודית של גבאי לעומת קודמיו/מתחריו שהכזיבו פעם אחר פעם (אודי סגל, "בניגוד ליאיר לפיד, אבי גבאי הוא לא חיקוי של נתניהו", אתר מעריב, תאריך 14.7.2017)
  • יש לו עוד יתרון אחד - הוא יותר נגיש ופחות סלב. המראה של גבאי בנאום הניצחון הוא עדות לכך. הוא בא בחולצה פשוטה והזיע את ניצחונו. זה בחיים לא היה קורה ללפיד. לפיד נראה כמו פוסטר של זכר האלפא המצוי. שיניו צחורות, ידיו חסונות, מבטו נחוש אך גם מלטף. פטריק קים הישראלי. הוא נראה מצליחן גם כשהוא לא מצליח. גבאי נראה כמו עוד אחד. מרשים אבל לא מדי, מבטו עגמומי, הליכותיו נעימות, אין לו איזה שטיק מאוד בולט. הוא אחד מהעם. הוא גם מדבר כך - ישר וישיר, בלי הרבה טקס בישבן. לפיד עובד בלהיות תחליף נתניהו. לא תתפסו אותו, כמעט, בלי ז'קט, הוא מדבר לעם ישירות למצלמה מלשכת ראש הממשלה בכאילו. הוא משדר: נתניהו עשה את שלו וביבי יכול ללכת. אני התחליף - לאומי, רציני, יפה, אחלה אנגלית, חיוך מיליון דולר, ובלי כל קשקושי המקורבים פלוס ליהיא המקסימה, במקום הגברת. לפיד הוא השיהאב 3. גבאי הוא בדיוק לא. הוא לא תואם ולא חיקוי, הוא משהו אחר. הוא גם לא מחביא את השמאלנות, אף על פי שיש לו מקדם ביטחון מעניין." ~ על הייחודיות/מקוריות של אבי גבאי (אודי סגל, "בניגוד ליאיר לפיד, אבי גבאי הוא לא חיקוי של נתניהו", אתר מעריב, תאריך 14.7.2017)
  • "גבאי יכול להרשות לעצמו להיות שמאלן כי הוא בא מהימין. בתוכניתו המדינית הוא מתחיל בכסף. הפער בינינו לבין הפלסטינים הוא בלתי נסבל. הוא צודק. אחר כך הוא מדבר על הידברות ועל שתי מדינות לשני עמים, כולל גושים וחילופי שטחים על בסיס קווי 67'. זה בדיוק מה שאבו מאזן אמר לו שנתניהו צריך לומר כדי שתהיה פגישה. אגב, אבו מאזן היה המנהיג הזר הראשון שהתקשר לגבאי. הוא זיהה את התקווה ואת הפוטנציאל ואיחל לו הצלחה. מבחינתו יש פרטנר, בתנאי שגבאי יצליח להתברג בצמרת. ראובן אדלר, הפרסומאי והאסטרטג של שרון, דיבר פעם על הציון 3.2 שחייב כל מנהיג כדי להיבחר לראשות ממשלה. על פי אדלר, בסקלה שבין ימני שהוא 5 לשמאלני שהוא 1, המועמד חייב להיות באמצע עם נטייה לימין. כך נבחר יצחק רבין, כך נבחר אהוד ברק, כך נבחר שרון מהצד השני. הוא היה קרוב ל־5 ועבר מכבסת מיתון וריסון כדי להיות מקובל. גבאי, הליכודניק של פעם, לא צריך הרבה כדי להיראות מרכזי. גבאי מביא איתו רוח חדשה, לא בטוח שזה מספיק. הוא שמאלני מזרחי, מיליונר ואולי גם מהפכן חברתי, שהוכיח לכולם שוב את כוחו של המועמד החדש מבחוץ. בניגוד להערכות, המפלגה לא תעשה לו את המוות, כי היא זקוקה לו - לפריימריז וגם לשימור התקווה." ~ על נקודת הזינוק של אבי גבאי (אודי סגל, "בניגוד ליאיר לפיד, אבי גבאי הוא לא חיקוי של נתניהו", אתר מעריב, תאריך 14.7.2017)
  • "גבאי הביא אותנו לסף הכחדה. לגנותו תעמוד שורה של מעשים לא ראויים שעשה, ובראשם הגירוש הפומבי של לבני. ידעתי שיש ביניהם קור בטמפרטורה מאוד נמוכה, אבל לא העליתי בדעתי שזה יגיע לפיצוץ כזה. פתאום לפרק את השותפות מימי הרצוג בלי להציג אלטרנטיבה? זאת הייתה מכת מוות למפלגה”. ~ חה"כ לשעבר ד"ר נחמן שי (יעקב בר-און, נחמן שי: "אני רואה את שלטי החוצות 'מאמינים לעמיר פרץ' ולא בטוח בכך" אתר מעריב, 8 באוגוסט, 2019)

קישורים חיצוניים[עריכה]