אברם קנטור

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אברם קנטור (נולד ב-1950) הוא סופר ועורך ישראלי.


  • "כתבתי תמיד, גם בתור ילד. הייתי בן 21 כשהסיפור שלי התפרסם בשדמות וספר הסיפורים הראשון שלי יצא שנים מספר לאחר מכן בהוצאת ספריית פועלים."
  • "הכלי של הספרות הוא לא המילה אלא החוויה שהיא יוצרת. באמצעות זה שאתה לוקח חלק אתה נותן את התחושה של התופעה כולה. הסיפור הוא מיטונומיה, הספרות יוצרת באמצעות חלק את השלם. והשלם אינו מורכב רק ממילים. המילה היא אמנם מפעילה של חויית הקריאה אבל היא לא יוצרת את ההגדרה המדוייקת של העולם. דבר זה אינו אפשרי באמנות בכלל ובספרות כפרט."
  • "[לכתוב] זה לא כיף ולא ייסורים. זאת עבודה. זה ביום שישי ושבת ובכל הערבים. זה נמשך הרבה זמן. פרוזה בכלל (שירה לפעמים נכתבת ברגע) זאת עבודה ממושכת שצריך לעבור עוד פעם ועוד פעם על הטקסטים ולפני שאתה ממשיך אתה צריך לקרוא את מה שכתבת קודם. אז לקרוא לזה כיף, נראה לי לא מאפיין. זאת עבודה. מצד שני זה גם לא סבל. אני לא אמן שמתקשה לחזור לחיים שלו. להיפך, אני מתקשה לחזור לעולם הזה. לצאת זאת לא בעיה אבל לחזור כל פעם מחדש זאת בעיה. אני רץ בשדות זה אתי כל הזמן, אבל זה רק אני, כמו שאני יושב פה בחדר העבודה. זה איננו בישיבה או במשפחה."