אווה אילוז

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אווה אילוז, 2008

אווה אילוז (נולדה ב־1961) היא סוציולוגית ישראלית.

אדם וחברה[עריכה]

  • "אדם בינוני הוא אדם שהערך העצמי שלו תלוי בתחושת העליונות שלו על אחרים."
  • "המטרה של החשיבה הפרוידיאנית היא להגיע להתפכחות. היא מאלצת אותנו להתמודד עם הפינות החשוכות ביותר של הקיום האנושי... כדי להיות מסוגלים לצאת מהתלות של החזרה לטראומות ראשוניות ולהכניס את חיינו לזמן לינארי של התפתחות אמיתית."
  • "[סרטים] שוברי קופות מהנים מכיוון שהם מציעים פתרון סימבולי לחרדות תת־מודעות, הנגרמות על ידי חוויות חברתיות שנראות לכאורה ללא פתרון."

רגשות[עריכה]

  • "מקום העבודה נהפך לאנושי ולרגשי יותר. וברגע שניתן מעמד רגשי לניהול, המנהל המצליח נדרש למיומנויות רגשיות."
  • "חברות אינה קשורה לבעלות על מישהו אחר, לא בגוף ולא בנפש. חברות היא רגש שגם נחווה במצב של חופש וגם מאפשר אותו... היא קורית בין שני אנשים הרואים ומכירים זה את זה, החולקים הבנה עמוקה של העולם, מה שהופך את המשיכה בין נפשותיהם לבלתי־נמנעת והכרחית."
  • "דחיפותה של האהבה גוררת שתי צורות מרכזיות של סבל: הסבל שבאי־הוודאות והסבל שברכושנות, הרצון להיות בעליו של מישהו ולהגביל את חירותו."
  • אינטרנט מעודד גישה רציונלית מדי לעצמי ולאחר, שמקשה על התאהבות. לפני כן, התאהבות התרחשה בין אנשים שלא ידעו הרבה זה על זה, מה שאפשר תהליך של פנטזיה ודמיון."
  • "אישיים ואינטימיים ככל שיהיו, רגשות אלה – של דיכאון, בושה בגוף, מבוכה בשל מוצא אתני – באים יחד עם הסדרים חברתיים ופוליטיים, היררכיות (מי גבוה ומי נמוך) והגדרות קולקטיביות של ערך (מי ראוי ומי לא ראוי)."

החברה הישראלית[עריכה]

  • "בניגוד למיתוס הרווח, הישראלים מאוד מאופקים. המודל הרגשי הדומיננטי בישראל מדגיש קור רוח, איפוק ושליטה עצמית, גם אצל גברים וגם אצל נשים."
  • "חמלה היא הרגש המוביל בתרבויות אוניברסליסטיות המקדשות זכויות אדם, ולכן סביר שתהיה פחותה או נעדרת בחברות התופסות בני אדם דרך מנגנוני שליטה, כפייה וכוח, חברה שבה קבוצה אתנית אחת מתעקשת על עליונותה ושבה קבוצות דתיות מופרדות זו מזו."

סוציולוגיה[עריכה]

  • "הכלכלה והפסיכולוגיה הציעו ידע יישומי שמספק תוצאות באופן מיידי, בעוד שהסוציולוג מוכשר לדבר על מבנים, סטרוקטורות, שקשה מאוד לשנות."
  • "המקור האתני, המעמדי, הלאומי שלי, או הזהות המינית והמגדרית שלי, גורמים לי להיות מחוץ לחברה, מוחלש או דחוי – זהו נרטיב נגיש מאוד לקבוצות גדולות של אנשים. זהו נרטיב חזק ביכולת שלו לייצר תנועות חברתיות, מחאה, אי־נחת."