אווה קילפי

אווה קילפי (בפינית: Eeva Kilpi) (נולדה ב־1928) היא משוררת וסופרת פינית.

מתוך שיריה

"סוֹף כָּל סוֹף אֵרַע שֶׁפָּגַשְׁתִּי אָדָם

שֶׁאָהַב אוֹתָם דְּבָרִים כָּמוֹנִי:

סְנוּנִיּוֹת, עֲטַלֵּפִים וּבָתִּים שׁוֹמְמִים,

אֶת הַדֶּרֶךְ הַמְּשֻׁבֶּשֶׁת וְהָעֵשֶׂב הַגָּבֹהַּ,

אֶת בְּרֵכַת־הַיַּעַר, עֲרָפֶל וּבְדִידוּת,

וּמִטֶּבַע הַדְּבָרִים, הָיִינוּ עִקְבִיִּים:

לֹא יָכֹלְנוּ לִסְבֹּל אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ."

"אַל תַּחְשְׁבִי שֶׁהַחַיִּים קְצָרִים.

חִשְׁבִי: אֵיזֶה נִסָּיוֹן מְיֻחָד.

שֶׁהֲרֵי הָאֹרֶךְ אֵינוֹ הָעִנְיָן כָּאן כְּלָל וְעִקָּר."

"שֶׁאֶפְשָׁר לִקְרֹא אוֹתָהּ,

שֶׁאֶפְשָׁר לָשִׁיר אוֹתָהּ וְלִכְתֹּב,

שֶׁהִתְאַפְשֵׁר לְצַיֵּר אוֹתָהּ וּלְנַגֵּן, שֶׁהִתְאַפְשֵׁר לִרְקֹד וּלְצַלֵּם,

שֶׁהִתְאַפְשֵׁר לְהַצִּיג אוֹתָהּ, לְבַכּוֹת אוֹתָהּ

וְלִצְחֹק, לִלְעֹג לָהּ וְלֶאֱהֹב."

"הָאַהֲבָה נִמְשֶׁכֶת בָּהֶם

בְּתוֹר ספרות, יְדִיעַת שָׂפוֹת,

שִׁירִים וְסִיפּוּרִים

שֶׁאוֹתָם הֵם יפו יַחְדָּיו

אִישׁ בִּלְשׁוֹן רָעָהוּ."

"הַאִם תַּפְקִידֵי לְקַבֵּל, לְהַעֲרִיךְ,

לִשְׂמוֹחַ, לֵיהָנוֹת?

כֵּן. מְיֻומָּנוּיוֹת שֶׁמֵּרוֹב דַּאֲגוֹתַיי

מֵעוֹלָם לֹא לָמַדְתִּי."

"אֲנִי מְחַבֶּבֶת אֲנָשִׁים שֶׁדַּעְתָּם פְּתוּחָה

אֲנָשִׁים הַמְּסֻוגָּלִים לוֹמַר: מָה?

בֶּאֱמֶת? בְּחַיֶּיךָ. מַמָּשׁ לֹא יָדַעְתִּי.

זֶה בִּכְלָל לֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי.

דַּעַת פְּתוּחָה הִיא יוֹתֵר מֵחָכְמָה

יוֹתֵר מִלִּהְיוֹת צוֹדְקִים

יוֹתֵר מִ'הֲרֵי אֲנִי אִמְרָתִי'."

"הַיּוֹם לֹא יָבוֹא עוֹד אִישׁ,

זֶה הַזְּמַן הַזֶּה בִּימָמָה.

אַךְ לְפֶתַע, דַּוְוקָא כְּשֶׁחָשַׁבְתִּי כָּךְ,

הַשֶּׁמֶשׁ מוֹפִיעָה

וּדְמוּת הַחַלּוֹן מִצְטַיֶּירֶת צְלוּלָה עַל הָרִצְפָּה."

"סוֹף סוֹף הֵן יְכוֹלוֹת לִרְאוֹת אֶת הַיֶּלֶד

מֵהַמֶּרְחָק הַנָּכוֹן.

הוּא אֵינוֹ חֵלֶק מֵהֵן,

הֵן חֵלֶק מִמֶּנּוּ,

חֵלֶק מֵעוֹלָם שֶׁסָּבְרוּ כִּי נֶעְלָם,

וְהִנֵּה הוּא פּוֹקֵחַ וְעוֹצֵם אֶת עֵינָיו

כְּמוֹ יְצוּר פְּרֵהִיסְטוֹרִי

שֶׁנִּשְׁלָה לֹא צָפוּי מִמַּעֲמַקִּים,

פְּקַעַת קְטַנָּה שֶׁל פֶּרַח שֶׁחָבוּי בָּנוּ

וְיֵשׁ לוֹ הִזְדַּמְּנוּת לִצְמֹחַ."

"אני רק פרשייה בחיי / ממש כמו כל השאָר."
"אישה קטנה אמיצה שכמותך, / אני בוטחת בך."
"למדֵנו לקבל את האהבה, / אנו כה פוחדים מפניה."
"האוהבים מעניקים זה לזה ארצות, / מחוזות חדשים שהם בית."
"אתה משנה בי את סדר המילים / עכשיו בשקט כשמתרחש."
"כך האהבה מרחיבה את העולם, / כך היא יולדת שלום והבנה / גם בארעיותהּ."
"טוב שנפגשנו זה עתה. / אילו נפגשנו קודם לכן, / עד עכשיו כבר היינו נפרדים."
"הזִּקנה נועדה לכך / שנבין את ילדוּתנו, / נתפוש מהו ליפול חסר־ישע."
"מחר אחמם את הסאונה, / איטיב עם עצמי, / אוליך, אשחה, ארחץ."

נאמר עליה

"עיסוקה המעמיק של קילפי ביחסים הבין־אישיים ובטיבם נחלק לכמה וכמה תחומי עניין: בדידות, יחסי גברים–נשים, הורוּת, קשרי החיים עם המתים ועוד." ~ רמי סערי
"השירים שלה חכמים, חמים, אנושיים וממזריים. כמו כל שירה טובה, הם נשארים איתי גם זמן רב אחרי הקריאה, ובכל פעם שאני חוזרת אליהם, אני מבינה דבר מה שלא ראיתי קודם לכן." ~ תמר איש-שלום
"היא לא חוששת לבטא את עצמה בצורה נועזת בחלק מהשירים, וגם אינה חוששת מהלבד, מההיות שלא תלוי בילדים או בבן זוג, ומהבדידות שכרוכה בחוויה האנושית. היא מיודדת עם הבדידות, שהיא חלק מהקיום של כולנו." ~ תמר איש-שלום
"קילפי נאבקת בלי הרף ביופי השקרי, ברוחניות ובתלישות. קיימת אצלה רק האמת של הקִרבה, אמת ההזדקנות, אמת המיתה, כל אותן הארות קטנות וגדולות, שראייה נכוחה של האמת וחווייתה מובילות אליהן." ~ טוּלָה הוֹרְטָמוֹ
"משוררת ידידותית ונגישה לקוראיה. היא איננה מעמיסה על הטקסט שלה דימויים כבדים, אינה מקשטת אותו בעודף אמצעים אמנותיים ואינה מתהדרת בכפלי משמעות ובריבוי פרשנויות. סגנונה הוא הפַּשטוּת." ~ סִירְפָּה פָּאָקֵנֶן