אוז

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Oz titlecard.svg

אוז (באנגלית: Oz) היא סדרת דרמה מבית HBO. הסדרה מתארת את חיי האסירים בבית סוהר אמריקאי באבטחה מרבית. הסדרה שודרה במשך שש עונות בשנים 1997–2003.

אוגוסטוס היל[עריכה]

  • "אוז. זה השם ברחוב ל'בית הכלא אוזוולד באבטחה מרבית'."
  • "רוצים להעניש אדם? הפרידו אותו ממשפחתו, הפרידו אותו מעצמו. תכלאו אותו עם בני מינו."
  • "אוז הוא המקום שבו מעבירים את הזמן בהעברת זמן."
  • "פאק זו קללה, כך גם אהבה."
  • "ואהבה? ובכן, אם סקס הוא מתוק והמוות הוא מר, אהבה היא שניהם. אהבה תמיד – ולנצח – תשבור את לבך."
  • "הצפות. נכון תמיד שומעים בחדשות על אנשים באיווה או ממיזורי או איפה שלא יהיה, שאיזה נהר עלה על גדותיו? המים המחורבנים פורצים את הסכרים, יוצאים משליטה ולוקחים איתם בדרך חוות, ערים וכל דבר אחר. כולם מנסים לעצור את זה, אבל אף אחד לא באמת יכול. חייהם נשטפים מאליהם ביחד עם המים. הרוסים לחלוטין. והנהר המזוין, הוא לא שם על זה."
  • "אני בטח לא צריך להגיד לכם, שסמים הם לא הדבר היחיד שממכר. חלק מהאנשים מכורים לעבודה שלהם, חלק מסניפים ESPN, חלק מזריקים הימורים, בשביל חלק זה ג'אנק פוד. חלק מהאנשים מתמסטלים מאהבה. וכמו ברחוב, כל מה שמחזיק אותך זו המנה הבאה. רק תן לי עוד מנה בנאדם, רק עוד מנה אחת!"
  • "אני לא אומר שסמים הם דבר טוב. אבל כשהעבר שלך מאחוריך וההווה שלך מסריח, וכל מה שנשאר לך מהעתיד הן הבטחות שבריריות לתקווה וחלומות אבודים, הסמים יכולים להרוג את הכאב. תקשיבי טוב אמריקה, את לעולם לא תצליחי להיפטר מהסמים אם לא תצליחי להיפטר מהכאב."
  • "אנשים עושים דברים איומים לאנשים אחרים, בגלל זה יש כל כך הרבה בתי כלא. אנשים יאנסו, ירצחו, ישדדו וירמו. אבל הפשע הנורא מכולם הוא בגידה, ואין שום כלא בשביל זה."
  • "יש כאב שאי אפשר להבין. יש כאב שהוא כמו טביעות האצבעות – שייך רק לך, לך לבדך."
  • "אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה אנחנו צריכים. אנחנו מעבירים את זמננו במחשבה על איך נשיג את זה, מי יוכל לעזור לנו להשיג את זה, מי עומד על אם הדרך ומונע מאיתנו מלהתקדם. אנחנו עושים את המהלכים שלנו ולפעמים יש לנו מזל ואנחנו משיגים את מבוקשנו. אבל אז החיים נהיים גרועים יותר."
  • "תארו לכם שיזכרו את שמכם במשך אלפי שנים. הדברים שעשית במשך חייך מכים את שורשיהם בחייהם של אנשים שאפילו עוד לא נולדו. זה החלום. זו הסיבה ללמה אנשים כותבים ספרים, מתחילים כתות, מוצאים תרופות ורצים לנשיאות. אבל זה לא החלום שלי. אני לא צריך שיזכרו אותי במשך אלפי שנים. כל מה שאני צריך זה, שכשאתם עוברים לידי ברחוב – תבחינו בי."
  • "אתה רוצה להרוג אדם? תנעץ לו סכין בלב. את רוצה לענות אדם? תזין את הבדידות שלו, תבודד אותו מהחברה. הוא יחפש בכל מקום שהוא יכול, אבל כשיבין שהוא לעולם לא ימצא מישהו שימלא את הריקנות שבו, הוא כבר יהרוס את עצמו, לבדו."
  • "הקלישאה מספרת שאירוע קטסטרופלי בחייו של אדם משנה אותו. אם אתה מאבד את האישה שאהבת או את הרגליים שלך, לפתע אתה מוצא משהו יפה בך שלא היה שם קודם. זה מה שהקלישאה אומרת. האמת היא, שאחרי שקורה לך אירוע טראומתי ונוראי, אתה רק הופך ליותר מהאדם שכבר היית. האירוע הזה מבהיר לך מי תמיד היית באמת."
  • "לכולנו יש בעיות. בעיות עצומות. ואז אנחנו נתקלים במישהו עם בעיות יותר גדולות משלנו. או לפחות, מישהו שיותר מתקשה בלטפל בבעיות שלו. החולשה שלו יכולה לתת לנו כוח. טריק מספר 62, כשאתה עוזר למישהו, אתה עוזר לעצמך."
  • "ואז, לאחר כמה ימים, או – לפי חלק מהאנשים – כמה מיליוני שנים, הוא (אלוהים) הפיח נשמה באפו של אדם. ומאז אותו יום, הוא מכלה אותה כליל."
  • "היה את הילד הזה באגף הנידונים למוות איפה שהוא, הוא נכנס כשהוא היה בן 16. הוא חיכה שם במשך עוד 16 שנים בזמן שעורך הדין וחבר המושבעים התדיינו על אה ועל דה. בזמן שהוא חיכה, הוא צייר משהו על הקיר. במשך כל השנים ההן, הוא לא נתן לאיש לראות מה צייר. לבסוף, כשהיה בן 32 ושהה באגף הנידונים למוות יותר זמן משהוא שהה בבית של אמא שלו – כל הערעורים שלו נדחו, והוא עמד למות. ברגעיו האחרונים הוא חשף את היצירה עלייה שקד במשך כל הזמן הזה. כל מה שהיה שם אלו 6 מילים: 'המוות ודאי, החיים אינם' ('Death is certain, life is not'). יום לאחר ההוצאה להורג, הסוהרים צבעו מחדש את הקיר."
  • "כשמשחקים פוקר, אסור שהשחקנים האחרים ידעו מה הקלפים שלך, מה אתה חושב. אז אתה עוטה פני פוקר. באוז, אתה לעולם לא מוריד אותם. למעשה, כשהלילה מזדחל לו ואתה מבין שפנייך לא היו שלך במשך כל הזמן הזה, אתה מתחיל לתהות איך הפנים האמיתיים שלך בכלל נראים."
  • "כשאנשים חולים, האם אנחנו דואגים להם כי באמת אכפת לנו מהם? או שאנחנו דואגים להם כי אנחנו רוצים שכשזמננו יגיע יהיה שם מישהו שידאג לנו?"
  • "'לפחות אתה בריא' – אתם לא שונאים כשאומרים את זה? אתה מאבד את העבודה שלך, את אשתך, אתה בכלא ואיזה אידיוט אחד אומר 'לפחות אתה בריא'. כאילו שזה יגרום לך להרגיש יותר טוב! אז מה אם אני בחובות? אז מה אם איזה סוחר סמים רוצה את התחת שלי? לפחות אין לי גידול! אני נשבע שאני אדאג שהאדם הבא שיגיד לי את זה, לא יהיה בריא במיוחד אחר כך."
  • "זוכרים כשהמורה להיסטוריה אמרה לכם 'ההיסטוריה משנה את פניה בזכות אנשים דגולים'? ובכן, הכלבה שיקרה לכם. זין על קיסר, זין על לינקולן, זין על מהטמה גנדי. העולם ממשיך להסתובב בגלל אנשים כמוך וכמוני – האנונימיים. מהפכות מתחילות כי חסר לאנשים לחם, מלחמות מתחילות בגלל משחק של דמקה."
  • "למי אכפת מי חי ומי מת בכלא? אנחנו קוראים את השמות שלהם בעיתונים והם לא אומרים לנו כלום! אין להם פנים! האמת היא, שאנחנו לא רוצים שיהיו להם פנים!"
  • "רוע הוא הדבר היחיד ששרד בשלמותו במשך אלפי השנים האלו."
  • "משפחה! המשפחה שלנו מגדירה מה אנחנו ומה איננו. הקשר שלנו לאנשים אחרים מושפע כולו מהקשר שלנו למשפחה שלנו. לא פלא שהעולם כזה דפוק."
  • "בגלל שאנו מחוברים אליהם בקשר דם, אפשר לבקש מהמשפחה לעשות הכול למעננו! לשקר, לבגוד, לספוג כדור. רק אל תבקשו את הלקסוס החדשה לסיבוב, כן? כי אז, אתם ממש עוברים את הגבול."
  • "היי שילינגר, כמה זה ייעלה לשלוח אותי בדואר?" ~ מתכנן תוכנית בריחה שישלחו אותו בדואר אל מחוץ לכלא
  • אמת הינה דבר חשוב. היא יכולה לתקן את המקולקל או להפוך דברים גרועים לגרועים יותר. באוז, האמת היא, שאם העובדות לא מתאימות לאמת – שיזדיינו העובדות."
  • "בשכונה שלי, אתה לומד לרוץ לפני שאתה לומד ללכת."
  • "אנשים יושבים בתאים שלהם בקצה של שנה חדשה, עשור חדש, אלף חדש. הם בוהים אל תוך העתיד וכל מה שהם רואים זה את עצמם בתוך התאים. שחורים או לבנים, כולנו שוקעים."
  • "אנחנו או נאחזים או נופלים. ביחד ולחוד. זו הבחירה שלנו, זה תלוי בנו."
  • "מוחו של פושע – במשך כ־200 שנים מדענים, פסיכולוגים ועוד כל מיני אנשים שזה מזיז להם – התווכחו על השאלה האם הדחף לפשוע נובע מהסביבה או מתורשה. מה גורם לאדם לעבור את הקו האדום של הפשע במוחו? ואם אנחנו נמצא את הגורם, האם נוכל לבטל את השפעתו? האם נוכל לסיים את האלימות אחת ולתמיד?"
  • "7 מתוך 10 אסירים הם מערים, אבל 90% מבתי הכלא ממוקמים באזורים כפריים,. אתם יודעים – אדמות חקלאיות, גבעות, יערות. עכשיו, אתם בטח חושבים לעצמכם שבטח שאזורים כאלו משרים שלווה על האסירים. אז זהו, שבחוץ, בטבע, הדברים רק נהיים פראיים יותר."
  • "כשאתה נוקם במישהו, אתה בעצם מעניק לו את המחמאה הגדולה ביותר שהוא אי פעם יקבל. זה כמו להגיד 'אתה משפיע על חיי כל כך שאני פשוט חייב להחזיר לך באותה המידה, אני חייב להשפיע על החיים שלך באותו אופן עמוק שבו השפעת על שלי.'"
  • "פעם, ביוון היה איזה טיפוס אחד, אורפאוס. אהב את אשתו, שתה אוזו, וג'ימג'ם ממש אחלה על הגיטרה. בחור מוכשר. אז מה עשו האלים הכל יכולים? דפקו אותו, הפכו את החיים שלו לגיהנום. ולמה? כי זה מה שעושים האנשים שיש להם כוח למי שאין לו."
  • "כן כן, היו גם כמה אנשים טובים שבילו חלק נכבד מחייהם מאחורי חומות. סוקרטס, גנדי, ז'אן ד'ארק, אפילו הלורד ישו בכבודו ובעצמו. הוא בילה את יומו האחרון לא בחברת קדושים, אלא בחברת כמה חלאות כמו אלו שיש לנו באוז."
  • "למות זה קשה יותר בשביל אלו שחיים מאשר לאלו שמתים. המוות מכאיב רק לאלו שנשארו מאחור." ~ בפרק לאחר מותו
  • "אז מה למדנו? מה הנמשל להיום? לכל אותם ימים נצחיים ולילות מפרכים באוז? שהמוסר הוא בר שינוי? שטוהר לא יכול להתקיים ללא אלימות? שלהיות כנה וישר משמע להיות פגום? שלקבל ולתת אהבה פוגעים בנו אך גם מרוממים אותנו? שלישו או לאללה או ליהוה יש תשובות לשאלות שאין אנו מעזים לשאול? הסיפור פשוט למדי. אדם חי בכלא ומת. איך הוא מת זו השאלה הקלה. המי והלמה הן השאלות המורכבות, האנושיות, אלו ששווה להבין. שלום." ~ מונולוג הסיום של הסדרה

טוביאס ביצ'ר[עריכה]

  • "אם אלוהים הוא חלק ממני, אז הוא גידול."
  • "לא! את לא יכולה לתאר לעצמך איך זה להיות כלוא כאן! ואני מודה לאלוהים כל לילה על זה!"
  • "זיג הייל בייבי! זיג פאקינג הייל!!!" ~ לשילינגר (ניאו נאצי) בזמן שהוא נוקם בו לאחר שהתעלל בו
  • "הו, כמובן שאתה לא רוצה (להיאבק). הרי, אם תתחיל בינינו קטטה, זה עשוי לדפוק את ועדת השימוע שלך, ואז לא תקבל שחרור על תנאי. ואני שמעתי שבמשך 3 החודשים הבאים אתה מתכוון להיות ילד טוב, כדי שתוכל לצאת מאוז ולראות את הילדים שלך. ולמען האמת, אני חושב שזה נהדר! אבל... אתה יודע מה? אני תוהה – מה אם ורן לא ישוחרר? מה אם... לפני שהוא בא לשימוע שלו, הוא משתתף בקטטה, בקרב מתמשך! עם השותף שלו לתא לשעבר? מה אם... כל פעם לפני שהוא יעמוד בפני ועדת השחרור, ורן יקלע לתקרית מגעילה וייאלץ לרצות את כל העונש שלו? ושני הבנים שלו ששם בחוץ – הם יהפכו למפלצות. זה מה שאני תוהה לגביו." ~ לשילינגר
  • "ורן! כבר נתנו לך לצאת מהבור? אתה בטח ממש רותח עליי, לא? ואני יכול להבין למה, הרי דפקתי לך את הסיכוי לשחרור על תנאי, ואתה הולך לרצות עוד 10 שנים באוז. והכול בגללי. הפלתי אותך בפח, חתיכת זבל לבן."
  • "את מה? את מצטערת? עם כל הכבוד גברתי, השתמשת בכל הסמכות שניתנה לך כשופטת בכדי לרסק אותי. אבל האמת היא, שאני באמת הרגתי את קתי רוקוול. ועד כמה שניסיתי לכופף את החוק כדי שלא אענש על זה, כדי להתנער מהאחריות שלי, זה עדיין לא משנה את העובדה שהרגתי אותה. החוק אומר שעל פשע מסוים עלייך לקבל עונש מסוים, למשל, לרצות כמה שנים בפנים. את הענקת לי 15 שנים מלאות במקום המחורבן הזה. האם זו הגזמה? האם זו הקלה? אני לא יודע. את אומרת שפסק הדין שלי רודף אותך? אז תאמיני לי שהוא רודף גם אותי. אם באת לכאן כדי שאסלח לך, הגעת לאדם הלא נכון. האדם ההוא מת ביום שבו קתי רוקוול מתה. ואת לא הולכת לקבל ממנו מחילה כפי שאני לא יכול לקבל מחילה מקתי."
  • "קורא את 'מיין קאמפף'? תן לי לספר לך איך זה נגמר: הארים מקבלים בתחת!" ~ לשילינגר
  • "תודה לאל שאני משוגע, כי אני לא שם זין!"
  • "אני לא רוצה לאהוב אותו, אבל אני אוהב אותו." ~ על קלר
  • "כמה מצחיק. אני כבר לא יכול לבכות – נגמרו לי כל הדמעות."
  • "אני מעדיף להיות שמח, אבל גם שנאה עצמית זה בסדר." ~ לקלר
  • "תקשיב לי. תקשיב לי. אני אהבתי אלכוהול. אני אהבתי הרואין. אבל הייתי צריך להפסיק כי זה רעל. מוות. אתה הוא המוות. תן לי לחיות." ~ לקלר

ורנון שילינגר[עריכה]

  • "זה שילינגר! לא שילינג'ר!" ~ כשטועים בשמו
  • "קדימה, שאל אותי אם מותר לך לזיין את אשתך! בוא הנה ושאל אותי!" ~ לביצ'ר
  • "אתה גורם לי להרגיש שאתה כבר לא אוהב אותי יותר." ~ לביצ'ר, בזמן שהוא (שילינגר) משפיל אותו
  • "אתה יודע איך זה מרגיש, לראות רק בעין אחת? נקודת המבט שלך מתעוותת. הכול נראה שטוח ואתה לא יכול לראות לעומק, כך שמה שאתה רואה הוא רק שבריר ממה שבאמת נמצא שם."
  • "אתם האידיוטים, בטוחים כל כך שמה שאתם רואים זה באמת מה שזה נראה."
  • "אי אפשר להרשיע אותנו (הארים) ברצח הזה, אבל כולם יודעים שעשינו את זה. וזה כל מה שמשנה."
  • "אנחנו עוד נהרוג את ביצ'ר, אבל לפני־כן אנחנו נגרום לו לסבול." ~ לאחד מהארים
  • "זה מה שאלגנטי כל כך בתוכנית שלי. פיזית – לא הרמנו יד על ביצ'ר, אבל פסיכולוגית, הנזק שנעשה הוא הרבה יותר חמור." ~ אחרי שהוא דואג שיחטפו את ילדיו של ביצ'ר
  • "אתה הולך למות מותק." ~ לביצ'ר במחזה מקבת' (הוא חושב שקלר החליף את הסכין המזויפת שלו באמיתית)
  • "המזדיין הזה!" ~ על קלר (כשהוא מבין שקלר החליף בעצם את הסכין של ביצ'ר באמיתית)

ריאן או'ריילי[עריכה]

  • "כשזה בא ממך אדביסי, זו מחמאה." ~ כשאדביסי אומר לו שהוא פסיכופט
  • "אין דבר פשוט יותר מתפוח אדמה." ~ על זה שהאירים מעריכים את הדברים הפשוטים בחיים
  • "קלי קלות." ~ אחרי שבילה זמן בבור, במהלכו התחרפן
  • "היי נינו, זוכר שקראת לי אירי טיפש? אתה עדיין חושב שאני טיפש? אני מניח שלא. פתח את הפה. מצטער לבשר לך שאזלו לנו העגבניות." ~ לנינו שיבטה בבית החולים, אחרי שהכניס זכוכית לאוכל של שיבטה
  • "נשארו עוד 12 שנים עד לשחרור שלי - ואני מתכוון לחיות עד אז. אני עוד אצא מכאן. אני עוד אשרוד."

קארים סעיד[עריכה]

  • "כן, אני כועס. אני כועס על החברה שהטילה מום בבני עמי וזיהמה את גופם."
  • "הדרך המהירה ביותר למצוא את המחט? לשרוף את ערימת השחת."
  • "תאמיני לי ד"ר שאין לי שום כוונה למות בקרוב. אני יכול ללכת עכשיו?" ~ בבית החולים
  • "כנראה שאנו, האסירים באוז, נמשיך לחכות לתשובות שלעולם לא יגיעו."
  • "הירגעו, כל זה חסר משמעות. האמונה שלנו אינה נמצאת בכיסוי הראש שלנו, במסבחה שלנו או באיך שאנחנו משתחווים, האמונה שלנו נמצאת כאן, עמוק בין כותליו של אוז."
  • "ובכן, באסלאם, אנחנו מאמינים שרק שני אנשים דיברו אל אלוהים ישירות – מוחמד, השלום עליו, ומשה. אז אתה בחברה טובה." ~ לריבידו, שמאמין שאלוהים מדבר איתו
  • אדביסי: "אתה רואה? עמוק בפנים, כולנו אנשים רעים. אפילו אתה. הרי, אתה באת לכאן כדי להרוג אותי."
סעיד: "אני לא רוצה להרוג אותך, אני רוצה לעזור לך להשתנות."
אדביסי: "וזה בדיוק מה שיהרוג אותי."
  • סעיד: "החוק הוא סתם מילים על חתיכת נייר. עצם קיומו מהווה עילה לא להישמע לו."
ריבידו: "בלי החוק, תהיה אנרכיה."
סעיד: "אני ממליץ לך לקרוא עיתון מדי פעם. האנרכיה קיימת בכל מקרה."

מיגל אלוורז[עריכה]

  • "אומרים שעיניים הן החלון לנשמה." ~ לשוטר ריוורה, לפני שהוא עוקר לו את העיניים
  • "לבד זה לבד. ככה הייתי כל החיים המזוינים שלי. אני פשוט לא שייך לעולם."
  • "עכשיו אני מבין למה מקמנוס שם אותנו באותו התא. אתה הבנאדם היחיד בעיר הברקת שהוא יותר דפוק בשכל ממני." ~ לדונלד גרובס
  • "בנאדם, אני שונא כשנועלים את התאים. אני שונא את ההרגשה של להיות לכוד בתוך אקווריום."
  • "אני לא הולך לספר לך כלום. יש לך את כל הכוח כאן, לא? אני מתכוון, אתה חושב שאתה יכול פשוט לחרבן על אנשים, לחרבן על אנשים ושנהיה בסדר עם זה? הפעם אתה לא תמרח אותי בחרא. אתה יכול ללכת להזדיין מצידי." ~ למפקד הכלא גלין

דמויות משנה[עריכה]

  • "הם אומרים שזריקת רעל זה לא כואב. איך הם יודעים? האם מישהו חזר פעם מהמוות ואמר שזה לא כאב לו?" ~ דונלד גרובס
  • "אני חופר, אני יכול לחפור לכל מקום. אני אחפור החוצה מאוז." ~ אגממנון "החפרפרת" בוסמאליס
  • "כמה נוח!" ~ שירלי בילינג'ר על התא שלה באגף הנידונים למוות
  • "הם שיקרו לך. אתה יותר מדי לבן מכדי להיות לטיני." ~ ראול 'אל סיד' הרננדז מסביר למיגל על מוצא אתני
  • "אני הפכתי לרופאה כדי לעזור לאנשים. אני יודעת שזה נשמע קלישאתי, אבל זו האמת. יכולתי לפתוח קליניקה פלצנית בכל מקום ולהרוויח מלא, אבל באתי לעבוד באוז. אני כאן כדי להציל את חייך, או'ריילי, ובתמורה – אתה הרסת את שלי." ~ ד"ר נייתן לריאן או'ריילי
  • "זה שניסיתי להרוג אותך, זה לא משהו אישי. פשוט, מישהו היה צריך לעשות את זה."
  • "לפעמים, זה טוב להתנהג כמו בן אדם." ~ סיימון אדביסי
  • "לאורך השנים – והן היו ארוכות עד מאוד – למדתי שבאוז, אסור להיקשר לאף אחד, כי אם תתחבר למישהו, אתה תתאבל עליו לנצח." ~ בוב ריבידו
  • "בסדר גמור. אם תרצה, אני אצייר באופן אישי את המטרה על הלב שלך." ~ מפקד הכלא גלין לגרובס, שבחר שיוציאו אותו להורג מול כיתת יורים
  • "אני רוצה להגיד שאנ..." ~ המילים האחרונות של גרובס
  • "תגיד לי, אני נראה לך כמו סוכן נסיעות?" ~ טים מקמנוס כשביצ'ר מבקש ממנו שיעביר אותו תא
  • "אני רוצה להישכח." ~ שירלי בלינג'ר
  • "אני אדם פשוט עם תוכנית פשוטה." ~ טים מקמנוס
  • "ורן, למרות שהתחתנתי 4 פעמים, מעולם לא היו לי ילדים, אז זין, אני לא יודע שום דבר על הורות, אבל אתה ראוי לאיזה פרס! ילד אחד – דאגת שימות ממנת יתר, ולשני סידרת הוצאה להורג! ממש אב השנה! אבל אתה יודע מה הכי יפה? אחרי שהבן שלך ימות, השם שילינגר ימות ביחד איתו, והעולם יהיה מקום יותר יפה." ~ קלר לשילינגר, כשבנו של שילינגר נתפס על חטיפת ילדיו של ביצ'ר ורציחת אחד מהם
  • "כשתיגמר המשמרת שלכם, תבואו למשרד שלי ותסבירו לי למה אני לא צריך להעיף אתכם לכל הרוחות." ~ גלין, לשני סוהרים שהכו אסיר
  • "לפעמים אני חושב שרצחתי את כל הבחורים האלה כי רציתי להשמיד חלק מתוכי שאני מתעב." ~ כריס קלר
  • "אם אתה לא חלק מהתוכנית האלוהית, סימן שאתה עובד את השטן." ~ טימי קירק
  • "אם הייתי משתף פעולה עם שילינגר, כבר היית מת." ~ קלר לביצ'ר

שיחות[עריכה]

דונלד גרובס (קניבל שרצח ואכל את שני הוריו): "אבי, אולי אמיר את דתי לקתוליות?"
האב מאקודה: "אתה לא יכול להפוך לקתולי סתם כך."
דונלד גרובס: "לא לא! חכה! אני קורא הרבה על אמונות ודתות ושלך די מדליקה!"
האב מאקודה: "קתוליות זה מדליק...?"
דונלד גרובס: "כן! יש לכם את כל הקטע הזה של טרנסובסטנציאציה."
האב מאקודה: "נכון, האוכריסטיה הופך לגופו של ישו..."
דונלד גרובס: "אז אתם אשכרה אוכלים את גופו של ישו, לא?"
האב מאקודה: "טכנית..."
דונלד גרובס: "אז אם יש דת בעולם הזה שמתאימה לי, זה נשמע כמוה."

מיגל אלוורז: "אבי, היכן היה אלוהים כשבני מת?"
האב מאקודה: "אני משער שבאותו מקום שבו הוא היה כשבנו שלו מת."

חוקר: "דונלד גרובס, אתה רצחת את שני הורייך ואכלת אותם. נכון?"
דונלד גרובס: "רק את אמא שלי, את אבא שמרתי לחג ההודיה."
חוקר: "כמה חגיגי."

בוב ריבידו: "הצטערתי לשמוע על המחלה שלך."
קארים סעיד: "ואיך בדיוק שמעת עליה?"
בוב ריבידו: "אלוהים."
קארים סעיד: "אה נכון, שכחתי שאתה 'מדבר' עם אלוהים."
בוב ריבידו: "רק כשהוא בסביבה."

אוגוסטוס היל: "שאלה. למה רצחת אותה?"
מנסון: "לא חשבתי שזה מה שאני עושה. חשבתי שאני מביע חיבה. הצוואר שלה היה פשוט... כל כך עדין. כל כך דק. כל כך שברירי."

דונלד גרובס: "אני חושב שאהרוג את המנהל גלין."
מיגל אלוורז: "מה?"
דונלד גרובס: "בהזדמנות הראשונה שתהיה לי, אני אהרוג אותו."
מיגל אלוורז: "תקשיב לי, בסדר? הנה מה שאתה צריך לעשות. מכיר את הבחורה הזו? ד"ר נייתן? כן? לך אליה, ותגיד לה שתכתוב לך מרשם. אני אומר לך, היא נתנה לי את הכדורים האלו נגד דיכאון, ועכשיו אני... אני בסדר."
דונלד גרובס: "לא... התוכנית שלי יותר טובה."

לורה סמית': "הרגת את הבן שלי."
דונלד גרובס: (שותק)
לורה סמית': "אתה בחור נאה."
דונלד גרובס: "תודה."

סעיד: "אני ממליץ לכם לשנות את דרככם, או שתחושו את נחת זרועו של אלוהים."
אדביסי: "אלוהים? אני לא רואה כאן שום אלוהים."
או'ריילי: "אלוהים לא טורח להופיע במקומות כמו אוז."

(בזמן שהם חופרים מנהרה כדי לברוח מהכלא)

בוסמאליס: "תרגיע! אתה סובל מת.פ.א."
ריבידו: "ת.פ.א?"
בוסמאליס: "תסמונת פרה-ארנבית."

ג'ונתן (המנהיג של הנוצרים): "אני אומר שצריך להעביר חוק שאסור לקלל."
אוגוסטוס: "לך תזדיין."

אוגוסטוס: "הייתי מתאגרף פעם."
ריאן: "איפה? באולימפיאדת הנכים?"

פיטר מארי: "אני יודעת שטוביאס היה מאוהב בך, וששברת לו את הידיים והרגליים."
כריס קלר: "ישו, כשאת אומרת את זה ככה זה גורם לי להישמע כמו סוציופט."

(אחרי שאחד מהאסירים התאבד בבידוד על ידי אכילת הבשר של עצמו)

הסוהר מרפי: "הוא... הוא התקנבל על עצמו."
טים מקמנוס: "קניבל הוא אדם שאוכל בשר של אנשים אחרים."
הסוהר מרפי: "אז איך אתה קורא למישהו שאוכל את הבשר של עצמו?"
טים: "יצירתי."

שילינגר: "חשבתי שיהודים אמורים להיות קשוחים."
רובסון: "לא, אלו רק הישראלים."

טים מקמנוס: "בכל פעם שתפרו את החוקים, במקום לשלוח אתכם לבור, אנחנו הולכים להכניס אתכם אל הכלוב כאן, מול כולם. שאלות?"
כריס קלר: "כן, מר מקמנוס, אדוני. מה הגודל של הזין שלך?"
טים: "כל הכבוד קלר שהתנדבת להיות דוגמנית הבית שלנו בכלוב."

שילינגר: "פשוט נמאס לי כבר מכל החרא הזה. אני רוצה להיות נוכח בלידה של הנכדה שלי. אני רוצה קצת אושר."
רובסון: "אתה מתחיל להפחיד אותי."

ג'רמיה קלוטייה: "תתפלל איתי?"
שילינגר: "איך הולך הציטוט? עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת, לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל־חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם?"
קלוטייה: "כן."
שילינגר: "אז 'עת להתפלל' עבר."

שילינגר: "מהו הזיכרון הטוב ביותר שלך מבנך?"
ביצ'ר: "הפעם הראשונה שבה הוא בא לקראתי, חיבק אותי ואמר לי 'אבא, אני אוהב אותך!'"
שילינגר: "ביצ'ר, אני מבטיח שלא אפגע בבת שלך או בכל אחד אחר מהמשפחה שלך. אתה מבין, אני רוצה להאמין שאין לך יד ברצח של האנק. אני רוצה להאמין כי אני צריך להאמין במשהו. משהו מלבד שנאה. הנכדה שלי היא הסיכוי האחרון שלי, התקווה היחידה שנשארה לי. אני רוצה שהיא תהיה שם, כדי שיהיה מישהו שיחבק אותי ויגיד לי 'אני אוהב אותך', כי, זה מעולם לא קרה לי."

ביצ'ר: "אתה חושב שתגיע לגן עדן?"
קלר: "אתה ואני? לאלוהים לא יהיו הביצים להשאיר אותנו בחוץ."

אוגוסטוס: "כשהייתי בן 10, רציתי לעבוד בעבודה אמיתית."
בר רדינג: "רצית להיות מחלק עיתונים."
אוגוסטוס: "כן, אבל במקום זה אמרת לי ללכת למכור בשבילך סמים."

(פיטר מארי נותנת לסיריל או'ריילי, אסיר בעל מוגבלות שכלית, בובה שתרגיע אותו במשפט לפני ההוצאה להורג שלו)

סיריל או'ריילי: "צריך לתת לבובה שם."
פיטר מארי: "נחמד. איך אתה רוצה לקרוא לה?"
סיריל או'ריילי: "יריחו."
פיטר מארי: "למה יריחו?"
סיריל או'ריילי: "כי הכול נופל."

ריאן או'ריילי: "היי צ'אקי, אתה פנוי דקה?"
צ'אקי פנקמו: "בשבילך או'ריילי, יש לי 28 שניות, אבל היות ואתה כזה דו פרצופי, בטח אצלך זה מספיק קרוב לדקה."

קלר: "בלעדי, אתה היית עכשיו בחדר המתים ולא שילינגר."
ביצ'ר: "אולי. אבל אם חשבת שרציתי להרוג אותו, אתה טועה. אתה לא יודע עליי כלום."
קלר: "אני לא יודע? אני יודע שאתה נפטרת מהנאצי המזדיין הזה."

קישורים חיצוניים[עריכה]