אוסף צדפים

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אוסף צדפים הוא ספר מאת דניאל עוז על החיים עם אביו עמוס עוז. הספר יצא לאור ב־2022.


  • "אני כותב כדי לפרוע ולו מעט מהחוב שאני חייב לאבא שלי. בשביל עצמי אני כותב, כדי להוכיח לעצמי שאינני פסול עדות, שיש לי זיכרון, בינה וקול, למען שפיותי."
  • "התגובות שלו הצביעו תמיד על דריכות הקשב שלו. הן היו ענייניות, כנות, רגשיות וחכמות, ולעתים קרובות מפתיעות."
  • "הוא ידע להוביל, ולמשפחה הגרעינית הסידור הזה היה נוח. סמכנו עליו בנושאים הרי גורל, לרבות כשהצטרכנו תמיכה נפשית ומורלית."
  • "כולם שוגים. לכולם יש פגמים ובכל קשר משפחתי יש גם מהמורות, מכשולים ואתגרים, אבל אצלנו ריבים התגלעו רק לעתים רחוקות ותמיד נגמרו בחיבוקים."
  • "את המשפחה שלנו פירקה אחותי גליה, אבל רק כשההורים היו כבר בני שבעים ומשהו."
  • "השבר התחיל מכעסים שלה על אמא דווקא. זכורות לי שתיים־שלוש אפיזודות ארוכות של ברוגז. אבא נהפך למוקד הכעס רק אחרי שניסה לגשר ביניהן ונכשל. הוא הרגיש שנדרש ממנו להתייצב נגד בת זוגו, ולכך לא היה מוכן."
  • "ילד עלול לכאוב מאוד גם אם הוריו לא פשעו כלפיו, או באופן לא פרופורציונלי למעשיהם."
  • "שלא כמו כאב ומצוקה נפשית, נכונותה של האשמה היא שאלה אובייקטיבית, פומבית ועובדתית."