אורהאן פאמוק

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
אורהאן פאמוק

אורהאן פאמוק (נקרא גם: אורחן פאמוק, בטורקית: Orhan Pamuk) (נולד ב־7 ביוני 1952), סופר טורקי, חתן פרס נובל לספרות לשנת 2006.

מתוך ספריו[עריכה]

שמי הוא אדום (1998)[עריכה]

  • "אני מתקדם בחיים כמו בין שני אורות, בין שני אזורים של צללים."
  • "הגבר, תהיה אהבתו עזה ככל שתהיה, גומר תמיד בשוכחו את הפנים שאינן לפני עיניו עוד."
  • "אם התמונה של היותך נאהב נשארת חיה בלבך, העולם כולו הוא משכנך."
  • "הציור מעניק שלווה לנשמה ומוזיקה לעין."
  • "לצייר משמעו לאהוב את החיים."
  • "האם האהבה גורמת לו להיות אידיוט, או שכמוהו כאוויל המפחד להתאהב?"
  • "הפזיזות באהבה מובילה לתקלה."
  • "הציור והשירה כמוהם כאח ואחות, כפי שהצבעים והמילים כמוהם כאחים ואחיות."
  • "אין זה הניסיון כי אם הבתולים הגורמים לנו להצטיין."
  • "הזמן חייב להלוות את כנפיו לדמיון."
  • "יצירותיו של צייר גדול, לא זו בלבד שהן משאירות את רישומן על נפשנו, אלא משנות את נופנו הפנימי."

שלג[עריכה]

  • "אנחנו לא טיפשים! אנחנו רק עניים! זכותינו לתבוע את ההבחנה הזו..כיוון שזאת הטעות הגדולה ביותר של האדם...ההונאה הגדולה ביותר זה אלפי שנים: ההקבלה בין עוני וטיפשות"