אורי בר-לב

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אוריאל (אורי) בר-לב (בריל) (נולד ב־1959), ניצב במשטרת ישראל, לשעבר מפקדה הראשון של יחידת דובדבן.

  • "כשחזרתי והייתי חניך במכללה לפיקוד ומטה, מאמן הכושר של המכללה הורה לי להוריד את התחבושת האלסטית מהרגל בזמן שרצנו. רק בסיום הריצה, כשהוא כבר ממש כעס עליי, הראיתי לו שאני לא יכול להוריד את התחבושת פשוט בגלל שהיא מחברת לי את הרגל התותבת. הוא הופתע שאני רץ רגיל גם ככה. לאחר מכן, כשכבר פיקדתי על יחידת דובדבן, צעדתי בראש החיילים במסעות הכומתה מבית גוברין למצדה לאורך 123 קילומטר. האמת שזה היה טיפשי מצדי להתנהג כמו פופאי, אבל כנראה רציתי להוכיח שאני לא עושה שום הנחות לעצמי." ~ על ההתמודדות עם היותו קטוע רגל כמפקד ביחידת דובדבן, מתוך ראיון לעיתון "מעריב", 16 בספטמבר 2005
  • "זה קרה במוצ"ש, כשהייתי בדרך הביתה עם אשתי והילדים. קיבלתי מידע מאוד מסווג על מכונית 'פסאט' לבנה, שעושה את דרכה לירושלים, כדי לבצע פיגוע בבית כנסת. כל מה שקיבלתי היה סוג הרכב ושלוש ספרות אחרונות שלו. הורדתי את האישה והילדים על הדרך ודהרתי לירושלים, שם חברתי לרכב של היחידה שזיהה 'פסאט' לבנה העונה על התיאורים. בשלב מסוים הוא נעמד ברמזור אדום, מרחק 70 מטרים מבית כנסת הומה אדם. לא היה זמן למחשבות מיותרות. למרות שראש השב"כ היה איתי על הקו, קיבלתי את ההחלטה: נכנסנו ב'פסאט' בכל העוצמה, ואז קפצנו מהרכב עם נשקים שלופים. ברכב שכבו ארבעה פלשתינים שמעוצמת ההתנגשות נחבלו קשות. בחיפוש ראשון לא מצאנו כלום. בחיפוש יותר מדוקדק מצאנו רימון יד על רצפת הרכב. בחקירה התברר שאחד המחבלים התכונן להשליך אותו תוך שניות אל תוך חלון בית הכנסת. זו הייתה פעולה מתוכננת. בנסיעה מוקדמת הם אפילו זרקו אל בית הכנסת אבן כדי לאמוד את המרחק מהכביש. אחד הראשונים שהגיעו כדי לחזק את ידי הלוחמים היה ראש הממשלה יצחק רבין. שאלתי אותו מה היה קורה אם היה מתברר, שהרכב שבו נכנסנו, לא היה הרכב הנכון. האם היינו מקבלים גיבוי לו פגענו באזרחים תמימים, שהפכו למשותקים לכל ימי חייהם. רבין והיועץ המשפטי שלו, בהגינותם הרבה, הודיעו שבמקרה של כישלון, לא היו עומדים מאחורינו." ~ על מבצע שעליו פיקד כמפקד יחידת מסתערבים, מתוך ראיון
  • "באחת הפעילויות נתתי הוראת פתיחה באש על רכב מסוים. וזה לא כמו בסרטים, שכל אחד יורה שני כדורים ונגמר. כל אחד מהלוחמים רוקן על הרכב את כל התחמושת שהייתה לו. עד שניגשתי לרכב וזיהיתי בפנים ארבעה מחבלים הרוגים עם קלצ'ניקובים ומטענים, נהיה לי שיער לבן. כי ברור לי, שאם במקום מחבלים אני מגלה בפנים את הירקן, אשתו ושני ילדיהם, אני בבעיה. ככה זה אצלנו. כשפעולה נגמרת בהצלחה, אז יופי, מקבלים בקבוק שמפניה ומחמאות: 'אתם גדולים מהחיים'. ואם זה נגמר אחרת, זה רק אנחנו לבד, מול האמת הקשה." ~ על מבצע שעליו פיקד כמפקד יחידת מסתערבים, מתוך ראיון
  • "אחד מהשניים: או לגדל ארטישוק, או להיות מדריך חבורות רחוב." ~ תשובתו לשאלה מה ירצה לעשות לכשיפרוש מהמשטרה, מתוך ראיון

נאמר עליו[עריכה]

  • "באחד ממבצעי היחידה נעץ אחד המחבלים סכין ברגלו של בר-לב. למרבה המזל זה היה ברגל התותבת. הסכין נתקעה. האגדה מספרת שהערבים שראו אותו ממשיך לתפקד כרגיל עם הסכין הנעוצה התחילו לקרוא לו 'השטן'. חייל של בר-לב בדובדבן סיפר פעם כי באחת הפעולות, כאשר עמדו להתקרב לבית של מבוקש, נשמעו חריקות מהרגל התותבת. בר-לב הסיר אותה וקיפץ עד לבית המבוקש על רגל אחת כדי שהכוחות שעמדו להסתער לא יתגלו. במבצע אחר, בשכונת רפידיה בשכם, שבו חוסלו חמישה מחבלים, זחל בר-לב עם אנשיו תחת אש עד ליעד. בסוף הפעולה מצא חתך ברגל התותבת. עד היום לא ברור האם הפגיעה נגרמה כתוצאה מירי." ~ על ההתמודדות עם היותו קטוע רגל בלחימה באינתיפאדה, מתוך ראיון לעיתון "מעריב", 16 בספטמבר 2005
  • "בר-לב פיקד על יחידת המסתערבים בשנים 86' - 89'. באותו זמן גדלה היחידה מ־12 חיילים לכמעט 200 ועדיין נחשבה לאחת הסודיות ביותר בצה"ל. לקראת אחד המבצעים ב־87' הגיע סגן הרמטכ"ל אהוד ברק לביקור ביחידה והחליט באופן ספונטני להצטרף לפעולה. כמו הלוחמים הצעירים, ברק התחפש גם כן. היעד היה בית בשומרון שבו נלכדו לבסוף שישה מבוקשים ונשק." ~ על ימיו כמפקד יחידת דובדבן באינתיפאדה, מתוך ראיון לעיתון "מעריב", 16 בספטמבר 2005
  • "אחרי שעזב את דובדבן אמור היה בר-לב להתמנות לתפקיד בכיר בצנחנים, אבל מפכ"ל המשטרה לשעבר יעקב טרנר שכנע אותו לחצות את הקווים למשטרה, כדי להקים את יחידת המסתערבים המיוחדת של משמר הגבול, הגדעונים. כמפקד דובדבן והגדעונים בר-לב היה מעורב אישית בעשרות תקריות אש מול מחבלים מטווח אפס. מפגני האומץ בקרבות האלה זיכו אותו בשלושה צל"שים וגם בעיטור המשטרתי 'אות השירות'." ~ על ראשית ימיו במשטרת ישראל, מתוך ראיון לעיתון "מעריב", 16 בספטמבר 2005
  • "הראל נזכר כי כמה שבועות קודם לכן עלה בראשו דימוי לצמד אחר. זה קרה אחרי שמתנחלים, בניסיון יצירתי במיוחד להעליב את הראל, קראו לו 'דרדסבא' בגלל הזקן הלבן והכומתה הכחולה. 'אורי צחק ואני אמרתי לו שאם אני דרדסבא אז המשמעות היא שהוא גרגמל', מספר אלוף הפיקוד בחיוך." ~ אלוף במיל' דן הראל מספר על בר-לב, מתוך ראיון לעיתון "מעריב", 16 בספטמבר 2005

קישורים חיצוניים[עריכה]