לדלג לתוכן

אורי זוהר

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
אורי זוהר, 1969

אורי זוהר (במקור: אורי דז'אדק) (4 בנובמבר 1935– 2 ביוני 2022) שחקן ובמאי קולנוע, בדרן ורב ישראלי.

מתוך סרטי קולנוע בבימויו[עריכה]

  • "זאת בטח בחורה אחרת, אותם הפנים, רק לא אותו פרצוף." ~ 'מציצים', 1972
  • "רק רגע, קצת מים קרים, ואתה תהיה רגוע." ~ 'מציצים', 1972
  • "בעצם אני אסע איתה." ~ 'עינים גדולות', 1974

בדיחות אורי זוהר[עריכה]

  • "יש לי שאלה אליכם. אני יפה?" ~ פנייה קבועה של זוהר לקהל

  • "אני נגד משחקי מזל, אתה מסתבך יותר ויותר ובסוף זורקים אותך לקלפים." ~ פוקר יהודי

  • "בסיבוב הזה, להזהר בבקשה".
  • "ממתי אתה סובל ממחלת השכחה?"
"ממה?".
  • "התקלקלה הטלוויזיה, התקלקל הרדיו, והטכנאי לא הגיע!"

  • איש 1: "תסגור את החלון, קר בחוץ."
איש 2: "ואם אני אסגור את החלון, אז יהיה חם בחוץ?"

שכנה 1: "תגידי, מישהו חולה אצלכם?"
שכנה 2: "לא. למה?"
שכנה 1: "אתמול בלילה ראיתי רופא יוצא מדירתך."
שכנה 2: "ואם לפני שבוע ראיתי 4 חיילים יוצאים בלילה מדירתך, אז שאלתי אותך אם פרצה מלחמה?"

לאחר חזרתו בתשובה[עריכה]

אורי זוהר בהרצאה
  • "זכיתי לגלות את האמת שבמקורות היהדות הנאמנה." ~ 1977
  • "בדרך כלל נזכרים בנוסטלגיה בימים שהם טובים ביחס לימים שאתה נמצא בהם היום. אח, היו זמנים, היינו צעירים, היינו יפים. האמת היא שהיום אני חי חיים הרבה יותר טובים, אז אין לי כל כך נוסטלגיה." ~ 2004
  • "אם הייתי ממשיך בקולנוע, יכול להיות שזה היה הריפוי בעיסוק שלי. זה אולי היה הסיכוי היחידי שלי לשרוד. אבל הילדים, והיו לי אז רק שלושה, מה פתאום? לא יכול לעלות בדעתי. אתה צריך להבין שמה שזכינו לו היום פה, בירושלים עיר הקודש, זה לא סתם חיי משפחה. גילינו את הסוד של איך אדם יכול כל יום ויום לגדול יותר, לצמוח מבפנים. לא חשבון הבנק גדל, ולא הבית גדל, ולא הקריירה גדלה ולא פרסים - אלא אתה. וזה הכוח שלנו." ~ 2004
  • "אם אתה היית נותן את כל הכסף שלך בשביל קצת חיים, איך יכולת לבזבז את החיים שלך בשביל קצת כסף?" ~ על ביל גייטס
  • "כל אחד יכול להחזיר מקסימום אדם אחד בתשובה, וזה את עצמו." ~ כשנשאל למה חברו אריק איינשטיין לא חזר בתשובה כמוהו
  • "כבר 40 שנה הטכנאי לא הגיע." ~ הרב אורי זוהר בתגובה לסיון רהב-מאיר שסיפרה שהוא לא מעודכן בחדשות ואקטואליה במהדורה המרכזית של ערוץ 12

נאמר עליו[עריכה]

  • "הרב אורי זוהר היה מגדולי היוצרים בישראל ואבן יסוד בתרבות הישראלית. לאורך השנים היה זוהר ממעצבי הקולנוע הישראלי וסרטיו הפכו לנכסי צאן ברזל אשר נכנסו לכל בית ובית. היו בו שנינות, הומור ויצירתיות יוצאי דופן." ~ חילי טרופר
  • "היה חלק בלתי נפרד מהישראליות על כל גווניה, צבר שורשי וקוצני עם עולם רוח ענק ולב יהודי פועם. גדול במשחק, גדול בתרבות וגדול בתורה. תלמיד חכם שקירב לבבות בדרכי נועם." ~ נפתלי בנט
  • "כמעט מחצית מחייו הוא אדם דתי, רב, שומר מצוות, חוזר בתשובה. אבל ב־25 השנים שקדמו לכך, שבהן פעל, יזם, כתב, יצר, ביים, שיחק והגיש, זוהר היה אחד הכוכבים הגדולים שזהרו כאן באור יקרות. הוא נטש אותנו כשהיה עדיין בטלוויזיה, ברדיו, בקולנוע, אושיה חברתית, חילוני, פוליטי. והוא הצליח כל כך כי הוא ידע להקשיב. ומאחר שידע להקשיב לנו, לשפה שלנו, לחלומות שלנו ולפחדים שלנו, הכיר אותנו. הבין אותנו. הוא היה ישראלי שהבין את הישראליות. היא סקרנה אותו, הוא אהב את הפשטות שבה, את הים תיכוניות, הוא נגע בה בכל צדדיה, אבל גם בז לה, הבחין בשקרים, באלימות, עד שמאס בה והלך למקום אחר. הישראליות הזאת הייתה כמובן השתקפות מושלמת שלו. הייתה בו, באורי זוהר, המורכבות הזו שמהלה את האור שבחוץ עם האפלה שבפנים, שערבבה בין הכישרון המתפרץ ליצר ההרס העצמי, היא שעשתה אותו מעניין ומרתק כל כך. אבל היום, אחרי הכל, אחרי שכבר הנחנו לו להתעטף בטלית ולשקוע בתפילה, מה נותר מהיצירה שלו? מהמורשת הוויזואלית והמילולית שלו? האם יש לו בכלל מורשת? האם אנחנו עסוקים כעת בניפוץ אותה מורשת? בהקטנת חשיבותה?" ~ על תהליך החזרה בתשובה של אורי זוהר (מתיה א., "בוקר טוב אדון גוטה: אורי זוהר חוגג 80", אתר THE POST, תאריך 4.11.2015)
  • " 'מציצים' היה הראשון בטרילוגיה התל אביבית של זוהר. שנתיים אחר כך, ב־1974, כשהוא על סף ה־40, משבר גיל ה־40, הטיח בנו את 'עיניים גדולות'. סרט בשחור־לבן, שבו גילם מאמן כדורסל שמכדרר בין שתי נשים (טליה שפירא וסימה אליהו) לצד זו החוקית, הנבגדת (בגילומה של אשתו אליה). אותו גבר ייצג בצורה מושלמת את השקרן הישראלי המצוי, הסחבק, הקומבינטור, שהולך ומסתבך אבל לא יכול לעצור את זה (בסיום הסרט הוא מביט, כלומר מציץ, בחתיכה חדשה). וב־1977, 'הצילו את המציל', סרטו האחרון, סיכם את הטרילוגיה. הוא נראה כמו סרט בורקס אופייני לתקופה, אבל הידק את דמותו של הגבר הבוגדני, התל אביבי, שעתידו מאחוריו, שנעוריו קמלו מזמן, וכל מה שנותר לו הוא להשתעשע, כלומר לבגוד. הים, החול והשמש הם המוטיבים התל אביביים, הים תיכוניים, הישראליים במפגיע, שחוזרים אצל זוהר. העליבות היא גם פשטות. השקרים נובעים מתוך פחד. ועל כן, השקרנים הם גם אנושיים. אדם, יוצר, כותב, שבגידות ושקרים כל כך מעסיקים אותו, אין פלא שיחפש את האמת, אין פלא שיחזור בתשובה. אבל עוד לפני ששם על ראשו כיפה צבעונית, זוהר חיפש את האמת. ולפעמים גם העיף אותה לעברנו בצורה סרקסטית, אירונית ונבזית" ~ על יצירותיו של אורי זוהר (מתיה א., "בוקר טוב אדון גוטה: אורי זוהר חוגג 80", אתר THE POST, תאריך 4.11.2015)
  • "זוהר היה שחקן מעולה, כותב מחונן ובמאי עילאי. הוא אהב קולנוע וידע מה הוא רוצה להביע. השפה הייתה העיקר, חיה ונושמת, מוהלת סלנג בעברית צחה בטבעיות רבה, אך נעזרה גם בבימוי תקיף, בצילום חריף ובעריכה זריזה ובוטחת. סרטיו תמיד היו אישיים. גיבוריו היו נגישים, ולכן נותרו צרובים בזיכרוננו לאורך זמן.הוא ידע להשתעשע ב'חידון התנך', להשתולל ב'חור בלבנה' (פרודיה מופרעת על הקמת העיר ערד), התנסה כזמר ב'שיר הפטנטים' וב'החופש בבית הבראה' (עם אילנה רובינא, אשתו הראשונה), ואפילו קיבל את מכבי תל אביב, אלופת אירופה, בכיכר מלכי ישראל בקריאות 'כיפאק היי', אבל מאחורי זה היה ונותר רציני, קפדן, לפעמים קשה, אלים מילולית, אבל מוכשר. סלחו לו על כך. עד שהפסיקו לסלוח" ~ על אישיותיו של אורי זוהר (מתיה א., "בוקר טוב אדון גוטה: אורי זוהר חוגג 80", אתר THE POST, תאריך 4.11.2015)