אורלי אדלר
אורלי אדלר ( נולדה ב־1968) היא המייסדת והבעלים של בית הספר הגבוה להתמחויות מתקדמות למאמנים ומטפלים, ושל מרכז למידה רב-תחומי לשכלול מיומנויות חיים.
אמרותיה
[עריכה]- "למצוא אהבה זה לבחור יצור אחד ששווה להשקיע בו."
- ״הייאוש הוא תוצאה של עייפות הדימיון.״
- ״עולם של עודף אפשרויות מותיר אותך תמיד… חסר.״
- "כולנו עושים טעויות. לעתים מסיבות טובות, לפעמים מסיבות רעות. הטעות היא טעות, הייסורים והשמחה מקורם בסיבה."
- "עם הפגיעות מגיעה רכות. עם הרכות מגיעה השלמה. עם ההשלמה מגיעה שלווה."
- "זה לא קורה בגללך, זה פשוט קורה לך."
- "כשאתה רואה את עצמך דרך העיניים שלה, האם אתה אוהב את מה שניבט ומשתקף מהן? האם אתה מוצא שאתה יפה יותר בעינייך, דרכה? חכם יותר? מצחיק יותר? נחשק יותר? שווה יותר? אם גילית שאתה אוהב יותר את עצמך הנשקף אליך מתוך עיניה, כנראה שאתה אוהב באמת."
- ״כדי להעניק לאדם חירות יש לגאול אותו. כדי להעניק לאדם חופש יש לשחרר אותו.״
- ״אדם צריך עבר כדי שיהיה לו עתיד… והווה כדי לעשות עבודה טובה בין השניים.״
- ״הסוד האלוהי מצוי בנתינה המהדהדת.״
- ״כדי לראות עולם עלי לצאת מעצמי אך כדי לראות את עצמי עלי לצאת לעולם.״
- ״הדרך הקלה ביותר היא האמת. יתכן שזו הסיבה ששקרנים מזיעים.״
- ״אנחנו נצמדים לזיכרונות שלנו כאילו הם שמגדירים אותנו. אבל מה שמגדיר אותנו באמת הוא איזה זיכרונות אנחנו יוצרים ברגע זה.״
- ״השלווה המיוחלת מצויה בזיהוי המעלות שלנו ובמימושם המיטיב.״
- ״אין אופציות? אין דאגות.״
- ״אם אנחנו רוצים לסבול… תמיד נמצא את הדרך.״
- ״הידיעה סלקטיבית, הרגשות סובייקטיביים, והאמת? בעיניי המתבונן.״
- ״תיהנו מהאמונות שלכם, רק הקפידו לא להפוך להיות עבדים שלהן.״
- ״עיקרון הוא… אמונה עטופה באידיאולוגיה.״
- ״אנשים לא רוצים לאהוב את עצמם, הם רוצים שאחרים יאהבו אותם. מעייף.״
- ״הקללה של האדם המודע היא שאין לו יותר לאן לברוח והוא נאלץ להתמודד.״
- ״כולנו פוגעים באלה שאוהבים אותנו עד שאנחנו אוהבים בפעם הראשונה.״
- ״יש כל כך הרבה לתקן בעולם הזה. מאיפה מתחילים? מעכשיו. מבפנים.״
- ״חיבוטי נפש הם כיף גדול אם אתה חי בתודעת אושר ועונש גדול אם אתה סובל.״
- ״את כועסת בגלל מה שאמרתי? לא, אני כועסת על זה שחשבת.״
- ״אתה לא מת מנפילה למים. אתה מת כי שכחת איך עולים בחזרה.״
- ״אנחנו חיים בהמתנה לעתיד, ואיך שהוא מגיע אנחנו כבר ממתינים לעתיד הבא. אז מתי נהנה?״
- ״כל אדם צריך לחיות עד… הסוף.״
- שנזכור מה שחשוב לא לשכוח. שנשכח מה שלא כדאי לזכור.״
- ״אנחנו אוהבים את העצב כי הוא מזכיר לנו שהשמחה שהרגשנו הייתה אמיתית.״
- ״לאהבה צריך הרבה יותר אומץ מאשר… למלחמה.״
- ״אני אהיה מאוהבת בך לנצח אך לעולם לא אוכל לאהוב אותך. לכן אוותר על התשוקה ואבחר בחברות.״
- ״מה ההבדל בין דימיון לבין מציאות? כלום.״
- ״המוח יודע לשקר. הגוף לא.״
- ״תמיד יש גבול לכמה מהר אתה יכול לעשות משהו. אך אין גבול לכמה לאט אתה יכול.״
- ״אנשי רגש משלמים בנפש. אנשי ראש משלמים בגוף.״
- ״עם הבדידות מגיע חופש. אין אדם שאינו כמה לחופש ואין אדם שהבדידות אינה מאיימת עליו. עוד אוקסימורון בחיים.״
- ״שקר הוא תולדה של מצוקה. אמת היא תולדה של אמונה.״
- ״אינטימיות זה לערוך היכרות עומק עם עולמו של האחר. לא פחות ולא יותר.״
- ״את המרווחים סוגרות האמונות. ולתוך המלאות מחלחלים הסיפורים. כמה מעט אמת קיימת בנו.״
- ״סוד החיים הטובים הוא לקום בכל בוקר בידיעה שאני הולכת לעשות את הטוב ביותר שלי, ובאשר לכל השאר… תפתיעו אותי. לטובה.״
- ״אנחנו מתאמצים כל כך לשכוח את הכאב עד שאנחנו מאבדים את ההזדמנות שהוא מביא עמו.״
- ״הורות על רגל אחת: לחבק, לאהוב, להקשיב. זוגיות על רגל אחת: להקשיב, לחבק, לאהוב.״
- ״הראש שלכם יכול להתעסק בכל רגע נתון בדבר אחד בלבד. אז כדאי שתבחרו עבורו משהו נעים וטוב, כי אם תתנו לו לבחור הוא ירוץ להישרדות שם תמיד ממתין האופל.״
- ״בגדים אינם מגדירים את מי שאנחנו. הם מגדירים את מי שאנחנו רוצים להיות בעיניי אחרים.״
- ״מבין שנאה, קנאה ופחד - הפחד מופיע ראשון ונפרד לשלום… אחרון.״
- ״יש שכותבים בשביל לזכור. אני כותבת בשביל לשכוח.״
- ״רוחניות היא לקום בכל בוקר ו… לעשות.״
- ״בגידה מגיחה במקום בו צורך יצא מפרופורציה ואומץ התחלף בחולשה.״
- ״החופרים ללא לאות פוגשים תהום. הסוללים בנחישות פורצים דרך.״
- ״שנאה היא דרכו של אלוהים לקחת אותנו לקצה שיש ממנו חזרה.״
- ״הדרך הטובה ביותר לחיות היא לא לשכוח לנשום.״
- ״הלקאה עצמית מותירה צלקות פואמות מתחת לפני האור.״
- ״סוד נטול בושה הוא סתם עוד סיפור טוב.״
- ״כשאני מתחברת לדמיון שלי אני מבינה שתמיד הייתי ותמיד אהיה.״
- ״אם אתה רוצה לאהוב אותי באמת-באמת סגור את הדלת מאחוריך ותן לי לישון בשקט.״
- ״באתי לדבר על הכאב שלי וגיליתי שכאבם של אחרים גדול הרבה יותר. אז… שתקתי.״
- ״אם היית מכיר אותי באמת, לא היית מכיר אותי.״
- ״גם מאחורי העננים הקודרים ביותר השמש תמיד… מחייכת.״
- ״לפעמים הדרך היחידה להתקדם היא לחזור אחורה.״
- ״כשניקיתי את ליבי התפנה מקום לאהבה, כשניקיתי את מחשבותיי התפנה מקום לקבלה, כשניקיתי את ידי התפנה מקום לשפע, כשניקיתי את החוץ התפנתה הדרך פנימה.״
מותר ואפשר להיות מאושר (2012)
[עריכה]- "הסבל והאושר בחיים שזורים זה בזה. חוויית הסבל מאפשרת את הכמיהה לאושר, בעוד האושר המציף עלול לעתים להטיל מורא ולהביא לחיפוש לא מודע אחר הסבל. כי הרי ׳לא יתכן שטוב לנו כל כך׳.קיומו של הסבל בחיינו הוא הכרחי - כדי לעורר בנו את הצורך בתחושת האושר בחיים. ולאושר בחיים צריך להתרגל - כדי לא לשוב לאחור לחוויית הסבל שאנו כה מורגלים בה."
- "ההכרה בצורך הדחוף לוותר על סבל, מבליחה לעתים כמו רעם ביום בהיר, או חודרת לתודעתנו כמו טפטוף מטריד של ברז דולף. כך או כך, כאשר התחושה החזקה והלא מוכרת הזו מופיעה, לא נותר לנו אלא לעזוב את עמידתנו על רגל אחת ולצאת למסע העלייה בגרם המדרגות, אל הלא נודע! ראו הוזהרתם."
- ״כשנולד אדם הוא יודע את יעודו הוא מכיר את יכולותיו הוא יודע תשוקה מהי, שמחה, עליזות, חופש וחדווה. הוא יודע לשם מה בא ולמען מה נברא. הוא ציפור חופשייה, הוא דולפין שמח, הוא עץ יציב ואיתן, הוא נהר זורם. אבל כשניראה… משהו השתבש בדרך כי לימדו אותו מה טוב ומה רע, כי חינכו אותו מה אסור ומה מותר, כי הדריכו אותו לכיוון ש׳מתאים׳ לו ו׳נכון׳, כי הסבירו לו היטב מה מקובל ומה אינו מקובל, מה נחשב ומה פחות, והוא פתאום… שכח להיות אדם!."
- "כיצורים הישרדותיים אנחנו מתוכנתים להבחין ברע ולכן הוא זה שמככב בחוויה שלנו ומושך את תשומת ליבנו. התבוננות מפוקחת במציאות מגלה שרוב הזמן הכול בסדר, כי יש בחיינו כל כך הרבה דברים טובים, יומיומיים, מוכרים ורגילים שרק ממתינים שנבחין בהם."
- "להיות מרוצים, להרגיש סיפוק, להחמיא לעצמנו, זו חובה בסיסית שהטבע טבע בנו מרגע יציאתנו לאוויר העולם כדי שנוכל להפיק מתוכנו את הטוב ביותר בכל רגע נתון. קוראים לזה אהבה עצמית."
- "כמו ברוב הפרדוקסים האנושיים, הרגלים ודפוסים מקובעים מכתיבים לנו את החיים גם אם הם אינם מיטיבים אתנו וכדי לחיות עם עצמנו בשלום אנחנו מפעילים מנגנון משומן היטב של ׳פסטיבל מספרי הסיפורים׳ ומצליחים לשכנע את עצמנו שככה זה, וזה מה יש, ואף אחד עוד לא מת מסבל, ואפילו יש בו רווחים. מעטים כל כך מוכנים ׳להסתכן׳ בעריכת היכרות עם הדבר הזה שנקרא אושר."
- "אושר הוא מצב תודעתי, וככזה הוא איננו תלוי בגורמים חיצוניים. תודעה אינה ניתנת לנו במתנה, היא איננה נחלתם של אנשים ש׳נגעו באור׳ אלא היא מושגת בעבודה ובתרגול. ברגע שנגענו באושר, תמיד נוכל לחזור אליו, כי הכרנו את טעמו, ניחוחו ידוע לנו, והמגע בו בלתי נשכח.״