אור הגנוז (ספר)

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

אור הגנוז הוא ספר מאת מרטין בובר שערך וקיבץ סיפורי חסידים שעברו מדור לדור בעל פה ובכתב. הספר יצא לאור בתש"ז, 1947.


  • "מה יעשו צדיקים כשימצאו משהו מן האור הגנוז בתורה? השיבו: יגלוהו באורח חייהם."
  • "זמן־מה לפני פטירתו אמר רבי זוסיא: אם ישאלו אותי למה לא הייתי משה – אדע מה להשיב. אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זוסיא – יסתתמו טענותי."
  • "שאל: 'מי מכם רושם את דברי תורתי?' הודה התלמיד והביא מה שכתב. הביט הבעל שם טוב בכתבים והפך דף אחר דף. לבסוף אמר: 'אין כאן אף דיבור אחד ממה שאמרתי. לא האזנת לדברי לשם שמים, ונכנסה בך הקליפה ושמעת רק מה שלא דיברתי'."
  • "תשעים ותשע פעמים חיו שני אלה, התובע והנתבע, עלי אדמות, ותמיד נפסק הדין שלא כהלכה, ושתי הנשמות לא היה להן תיקון. על כן הוכרחתי לשלוח אותך לעזור להן."

נאמר עליו[עריכה]

  • "יהדות מזרח אירופה, ובעיקר תנועת החסידות, ייצגו בעיניו [של בובר] ביטוי טהור ואותנטי של הרוחניות היהודית. האגדה החסידית, בדומה לחוכמת הזן הבודהיסטית, הייתה עבורו מקור של מוסר ושל חוכמה פילוסופית מקורית וייחודית." ~ סבטלנה נטקוביץ'