אור הגנוז (ספר)
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/2f/%D0%98%D1%81%D0%B0%D0%B0%D0%BA_%D0%90%D1%81%D0%BA%D0%BD%D0%B0%D0%B7%D0%B8%D0%B9_%D0%95%D0%B2%D1%80%D0%B5%D0%B9%D1%81%D0%BA%D0%B0%D1%8F_%D1%81%D0%B2%D0%B0%D0%B4%D1%8C%D0%B1%D0%B0.jpg/210px-%D0%98%D1%81%D0%B0%D0%B0%D0%BA_%D0%90%D1%81%D0%BA%D0%BD%D0%B0%D0%B7%D0%B8%D0%B9_%D0%95%D0%B2%D1%80%D0%B5%D0%B9%D1%81%D0%BA%D0%B0%D1%8F_%D1%81%D0%B2%D0%B0%D0%B4%D1%8C%D0%B1%D0%B0.jpg)
אור הגנוז הוא ספר מאת מרטין בובר שערך וקיבץ סיפורי חסידים שעברו מדור לדור בעל פה ובכתב. הספר יצא לאור בתש"ז, 1947.
- "מה יעשו צדיקים כשימצאו משהו מן האור הגנוז בתורה? השיבו: יגלוהו באורח חייהם."
- "זמן־מה לפני פטירתו אמר רבי זוסיא: אם ישאלו אותי למה לא הייתי משה – אדע מה להשיב. אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זוסיא – יסתתמו טענותי."
- "שאל: 'מי מכם רושם את דברי תורתי?' הודה התלמיד והביא מה שכתב. הביט הבעל שם טוב בכתבים והפך דף אחר דף. לבסוף אמר: 'אין כאן אף דיבור אחד ממה שאמרתי. לא האזנת לדברי לשם שמים, ונכנסה בך הקליפה ושמעת רק מה שלא דיברתי'."
- "תשעים ותשע פעמים חיו שני אלה, התובע והנתבע, עלי אדמות, ותמיד נפסק הדין שלא כהלכה, ושתי הנשמות לא היה להן תיקון. על כן הוכרחתי לשלוח אותך לעזור להן."
נאמר עליו
[עריכה]- "יהדות מזרח אירופה, ובעיקר תנועת החסידות, ייצגו בעיניו [של בובר] ביטוי טהור ואותנטי של הרוחניות היהודית. האגדה החסידית, בדומה לחוכמת הזן הבודהיסטית, הייתה עבורו מקור של מוסר ושל חוכמה פילוסופית מקורית וייחודית." ~ סבטלנה נטקוביץ'