אותו הים

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עטיפת הספר

אותו הים הוא רומן חדשני מאת עמוס עוז הכתוב בסגנון שירי על האם המתה, האב החי, הבן האובד ודמויות אחרות, שכולם מדברים זה עם זה כל הזמן כאילו היו בחדר אחד. הספר יצא לאור ב־1999.


  • "כל הנהרות הולכים אל הים, והים הוא דממה דממה דממה."
  • "אבל מה רוצה המספר לומר? האם הוא מר נפש? חמר בו דמו או לבו / נכמר או בשרו סמר לפני הסף? הנה אסף רשימת מילים: במילה יערות פחד / סתום. במילה גבעות עולם תאווה. אם אומרים בקתה, אומרים אחו, או הֵלך, / גשם, חמלה, מיד הוא נדלק כמו כילי שהריח שמועת זהב."
  • "כאייל תערוג על אפיקי מים כן נפשי / ושני ברושים כהים נעים משם לשם / בכמו דבקות שקטה. / כמים לים עברו עליה המים הזדוניים: עברו חלפו ואינם. / שובי נפשי למנוחייכי. היכן מנוחייכי? חייכי נפשי."
  • "מי שבא באש ובמים מי שהבטיח הרים וגבעות / בא במבוכה, בא בטרוניה, בא לכלל כעס ובא / לידי ניסיון. לא בא אל המנוחה ולא אל הנחלה. / בא עד פת לחם. בא לידו. בא בימים ובא / על עונשו ובאו מים עד נפשו. יבוא עכשיו / על החתום. יבוא אל עמק השווה."
  • "לילה. בגינה חוֹרֶשֶׁת רוח. חתול, / נדמה לי חתול, טופף בין שיחים, צל / בתוך צל עובר. הוא מריח או מנחש / דבר שממני נסתר. מה שלא לי לחוש / מתרחש שם עכשיו בלעדי. ברושים / נרעדים קלות, שחורים, בתנועת קינה, / נדמה לי ליד הגדר. משהו שם נוגע / באיזה דבר אחר. משהו פג. לכאורה / מתרחש כאן כל זה ממש לנגד עיני / הצופות בחלון אל הגן. נדמה לי. / בעצם כל זה תמיד קרה ויקרה / רק מאחורי גבי."

קישורים חיצוניים[עריכה]