איאת אבו שמיס

איאת אבו שמיס (בערבית: ايات ابو شميس) (נולדה ב־1984) היא משוררת ערביה־ישראלית ילידת יפו הכותבת בשפה העברית. שיריה תורגמו לערבית.

מתוך שיריה

"אני כילד אילם שמנסה להסביר את עצמו."
"אֲנִי סוֹחֶבֶת תַּ'מִּלִּים שֶׁעוֹד לֹא לָמַדְתִּי."
"כּוֹבֶשֶׁת וּבוֹגֶדֶת וְלֹא מִתְנַצֶּלֶת."
"וְאַתֶּם עוֹמְדִים שָׁם זוֹמְמִים, אוֹ מַשֶּׁהוּ זוֹמֵם אֶתְכֶם."
"מְרִימָה אֶת הַקּוֹל כְּחַכָּה עִם לְשׁנִי, נוֹשֵׂאת סַל מָלֵא שָׂפוֹת שׁוֹתְקוֹת כְּדָגִים."
"אֲנִי אֹמַר אֶת הַאֱמֶת! גַּם אִם תַּאַטְמוּ אָזְנַים אֲנִי אוֹמַר אֶת הַאֱמֶת!"
"אֲנִי רוֹאָה דְּבָרִים יָפִים, רוֹאָה אֲנָשִׁים דּוֹמִים בַּשֹּׁנִי, אוֹהֶבֶת לִהְיוֹת, לְהִתְבּוֹנֵן."
"אף אחד לא הכין אותי להיות גם וגם, אבל אני למדתי לחיות בחצאים."
"הַמַּסֵּכוֹת בְּחֶדֶר הַתִּלְבּוֹשׁוֹת מוּכָנוֹת אָמְנָם נִקְרְעוּ וְנִתְבָּלוּ אֲבָל תָמִיד נִתָּן לְתַקֵּן אוֹתָן."
"נוסעת בכיוון דומה / אבל עדיין לא זהה."
"רואה אנשים / דומים בשוני / שחיים יחד ואוהבים."
"אף אחד לא הכין אותי להיות גם וגם, אבל אני למדתי לחיות בחצאים."
"מִישֶׁהוּ הִנִּיחַ אֶת יָדוֹ הַקָּרָה / עַל שְׂפָתַי, חָסַם אוֹתָן / וְאָמַר לִי 'תֹּאמְרִי'."
"מִישֶׁהוּ הֶחְלִיט בִּמְקוֹמִי שֶׁזֶּה לֹא מְקוֹמִי...מִישֶׁהוּ הִנִּיחַ אֶת יָדוֹ הַקָּרָה עַל שְׂפָתַי, חָסַם אוֹתָן וְאָמַר לִי 'תֹּאמְרִי'."
"מְחַפֶּשֶׂת אֵיבָרִים אֲחֵרִים / אוֹסֶפֶת אוֹתָם וּמַרְכִּיבָה / כְּדֵי לִהְיוֹת אִשָּׁה / לֹא בְּהֶכְרֵחַ מֻשְׁלֶמֶת / לֹא בְּהֶכְרֵחַ."
"הרי אם מישהו אי פעם העניק לי משהו / מבלי שאחזיר זאת הייתה היא / הרי אם מישהו אי פעם חיבק אותי / וללא ידיים זאת הייתה היא."
"שִׁנַּי סוֹעֲרוֹת / כְּיָם בְּיוֹם חָרְפִּי / לֹא מַצְלִיחָה לָצוּד / אַף מִלָּה בַּחֵךְ שֶׁלִּי / מְרִימָה אֶת הַקּוֹל כְּחַכָּה / עִם לְשׁנִי נוֹשֵׂאת סַל / מָלֵא שָׂפוֹת שׁוֹתְקוֹת כְּדָגִים."

אמרותיה

"מאז לימודי הספרות בבית הספר לא קראתי שיר בערבית. אני זוכרת את ניזאר קבאני ואת טהא מוחמד עלי."
"אני גם לא מסתמסת בערבית עם אף אחד - עם בעלי, עם אחותי, עם אמא שלי, זה תמיד יהיה מעורבב עם עברית: 'מה עניינים, חמדיללה, וואלה בסדר, יאללה סלמאת, כּוּני בקשר'. אני לא יודעת אם זה טוב או לא, אבל ככה זה. זו השפה היפאווית."