איאת אבו שמיס

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"אף אחד לא הכין אותי להיות גם וגם, אבל אני למדתי."

איאת אבו שמיס (בערבית: ايات ابو شميس) (נולדה ב־1984) היא משוררת ערביה־ישראלית ילידת יפו הכותבת בשפה העברית. שיריה תורגמו לערבית.


  • "כּוֹבֶשֶׁת וּבוֹגֶדֶת וְלֹא מִתְנַצֶּלֶת."
  • "נוסעת בכיוון דומה / אבל עדיין לא זהה."
  • "רואה אנשים / דומים בשוני / שחיים יחד ואוהבים."
  • "אף אחד לא הכין אותי להיות גם וגם, אבל אני למדתי לחיות בחצאים."
  • "מִישֶׁהוּ הִנִּיחַ אֶת יָדוֹ הַקָּרָה / עַל שְׂפָתַי, חָסַם אוֹתָן / וְאָמַר לִי 'תֹּאמְרִי'."
  • "מְחַפֶּשֶׂת אֵיבָרִים אֲחֵרִים / אוֹסֶפֶת אוֹתָם וּמַרְכִּיבָה / כְּדֵי לִהְיוֹת אִשָּׁה / לֹא בְּהֶכְרֵחַ מֻשְׁלֶמֶת / לֹא בְּהֶכְרֵחַ."
  • "הרי אם מישהו אי פעם העניק לי משהו / מבלי שאחזיר זאת הייתה היא / הרי אם מישהו אי פעם חיבק אותי / וללא ידיים זאת הייתה היא."
  • "שִׁנַּי סוֹעֲרוֹת / כְּיָם בְּיוֹם חָרְפִּי / לֹא מַצְלִיחָה לָצוּד / אַף מִלָּה בַּחֵךְ שֶׁלִּי / מְרִימָה אֶת הַקּוֹל כְּחַכָּה / עִם לְשׁנִי נוֹשֵׂאת סַל / מָלֵא שָׂפוֹת שׁוֹתְקוֹת כְּדָגִים."