לדלג לתוכן

אידיוט (ספר)

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
כרזת מחזה שעובד על פי הספר, 1928

אידיוט (ברוסית: Идиот) הוא רומן מאת פיודור דוסטויבסקי על דמותו של הנסיך מישקין. הספר יצא לאור בהמשכים בשנים 1868 - 1869 ועובד לתיאטרון ולקולנוע.


  • "אתה ישר מכולם, אציל מכולם, טוב מכולם, נדיב מכולם, נבון מכולם!"
  • "יקבלו את פניי - מה טוב, לא יקבלו - אולי גם זו לטובה."
  • "חי אלוהים, מלבד העונג להתוודע, אין לי שום מטרה כלל."
  • "כי התאווה שולטת בך, והכל אתה הופך לתאווה."
  • "הלוואי שהיא טובת לב! זה היה מציל הכל!"
  • "[החמור] בעל חיים מועיל מאין כמוהו, עמלני, חזק, סבלני, זול, ארך רוח."
  • "אבל הוא אמר שלא היה לו אז דבר קשה יותר מן המחשבה הלא פוסקת: 'ומה אילו לא הייתי צריך למות? ומה אילו הושבו לי החיים — איזה אינסוף! הלא כל כל זה היה אז שלי! הלוא הייתי הופך אז כל רגע לעידן שלם, ולא הייתי מאבד כלום, הייתי מחשב ומודד כל דקה, ולא מבזבז כלום לחינם!' הוא אמר שמחשבה זו נהפכה בו לבסוף לזעם גדול כל־כך, שהוא כבר ממש ייחל שיזדרזו ויירו בו."
  • "אני יודע שבושה היא לדבר ככה בגלוי על רחשי הלב, אבל הנה, בפניכן אני מדבר ולא מתבייש כלל."
  • "שעה תמימה ישב עמה הנסיך. לא ידוע לנו על מה דיברו."
  • "במידה שאתה מצליח באהבה אתה משכנע את עצמך כי אלוהים קיים וכי הנפש היא בת אלמוות."
  • "קולומבוס היה מאושר לא כאשר גילה את אמריקה, אלא כאשר עמד לגלותה."
  • "אנו מזלזלים בהשגחה העליונה כאשר בכעסנו על כך שאין ביכולתנו להבינה אנו משאילים לה את רעיונותינו אנו."
  • "הוא אמר שהוכח לדעת שאני עצמי ילד ממש, כלומר ילד לכל דבר, ורק בקומתי ובפני אני דומה למבוגר, אבל בהתפתחותי ובנפשי ובתכונתי, ואפילו בשכלי – לא הגעתי לבגרות."
  • "ראשית חוכמה החלטתי לנהוג בכולם באדיבות ובגילוי־לב; הרי יותר מזה לא ידרוש ממני איש. אולי גם פה יחשבו אותי לילד – אדרבא! הרי גם לאידיוט חושבים אותי כולם משום־מה."
  • "איזה מין אידיוט אני, אם אני עצמי יודע שחושבים אותי לאידיוט? אני נכנס לאיזה מקום וחושב לי: 'הנה הם רואים בי אידיוט, ואני הרי בכל־זאת נבון, והם אפילו לא מרגישים...' מחשבה זו פוקדת אותי לעיתים קרובות."
  • "יש אנשים שאתה מתקשה לומר עליהם משהו שיתאר אותם מייד, בשלמות, בדמותם הטיפוסית והאופיינית ביותר; אלה האנשים המכונים בדרך־כלל 'רגילים', או 'הרוב', ואומנם הם־הם רוב בניינה ורוב מניינה של כל חברה."
  • "אין לך מרגיז יותר מעצם הדבר, למשל, שעם כל היותך עשיר, בן־טובים, נעים־סבר, בעל השכלה מתוקנת, לא טיפש, אפילו טוב־לב – עם כל זה אין לך שום כשרון, שום סגולה מיוחדת, אפילו שום גחמה או שיגיון, גם שום רעיון מקורי משלך, ולא נותר לך אלא להיות 'כמו כולם'."
  • "די לפלוני שיזוע בלבו איזה זיע, איזה רחשוש פעוט של חמלה אנושית, וכבר הוא משוכנע שאין עוד בעולם מי שמרגיש כמוהו, ומכאן שאדם נאור הוא ומחלוצי הקידמה. די לפלמוני לאמץ לו איזה רעיון קלוט מן האוויר, או לקרוא איזה דף אקראי בספר, ומייד הוא מאמין באמונה שלמה שאלה 'רעיונותיו שלו', פרי רוחו והגותו. חציפותו של התום, אם אפשר להתבטא כך, מגיעה במקרים האלה לשיאים מדהימים; כל זה לא מתקבל על הדעת, אבל מתרחש בכל רגע."
  • "ואתה, תולעת שכמותך, מה איכפת לך שבלילה, בלכתי לישון, ביקשתי להעלות בתפילתי את זכרה, את זכר החוטאת הגדולה? ואולי עשיתי זאת דווקא מפני שמיום שנברא העולם לא התפלל ולא הצטלב למענה שום אדם, ואף לא העלה בדעתו לעשות זאת? ולה, בעולם ההוא, הרי ינעם לדעת שנמצא עלי אדמות חוטא גדול ממש כמוה, שנשא תפילה למענה ולו פעם אחת. מה אתה צוחק ככה? אינך מאמין, אתיאיסט שכמותך. "

נאמר עליו[עריכה]

  • "מה שמדבר מתוך ליבו של ה'אידיוט' ומתגלה במעשהו רחוק הוא גם מכל מוסר חד־משמעי אף מוגבל. אינו תובע ולא כלום, אינו מחייב אותך ללכת בדרכיו. יתר על כן השפעתו בכך, שהינך יודע: להיות כמוהו אי אפשר, אף לא רצוי; ואולם הוא, בהופעתו־אמת, הביא תיקון לעולם." ~ עמנואל בן גריון
  • "הספר הזה מעביר מסר חד משמעי: קבלת האשמה במקום אדם אחר רק מזיקה, השאיפה לטוב המוחלט היא הרסנית ומחילה על כל פשע היא הרת אסון." ~ עמנואלה ברש רובינשטיין