איילה שוורצמן

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תל אביב אני מתרפקת על ההמולה."

איילה שוורצמן היא משוררת ישראלית.


  • "רגש נעלם ונולד מחדש."
  • "הימים עברו, כל יום מושך אליו סוף אחר."
  • "כל הדרך יקירי, הייתי שותה את הדם ואוכלת את הלחם."
  • "בחורף ההוא שרקו הרוחות, הרחובות הבריקו מגשם ואנשים האטו את הליכתם."
  • "מנהגים, הרגלים, תשוקות, מאוויים נולדים וגוועים כל הזמן. כמו אדוות באוקיינוס אדיר ונטול שלווה."
  • "העיר ירושלים דומה על שכונותיה הפרושות רחוק זו מזו, לכף יד פעורת אצבעות... כל כך אמיתית העיר. קשה בדרישותיה."
  • "אם בדידות אז בדידות מלאה. כזו חדה שאי אפשר להסתתר מפניה, אפילו לא להעמיד פנים."
  • תל אביב אני מתרפקת על ההמולה. השאון שלא מאפשר רגע של שתיקה אמיתית... ואי אפשר אפילו לכאוב כמו שצריך."