אילנה פרדס
מראה
אילנה פרדס (נולדה ב־1956) היא חוקרת ספרות ומקרא, מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים.
אמרותיה
[עריכה]- "המקרא מבחינתי הוא קודם כול פנינה ספרותית שאין דומה לה."
- "בכל הגירה יש גם מפגש פורה עם תרבות אחרת."
- "האל המונותאיסטי הוא אל נומאדי; הוא נע ונד; הוא אינו מקובע במקום מסוים. כלומר, ייתכן שהטקסט המקראי אומר לנו שיש ערך לעצם התנועה, בצד הדחף להתיישב ולהקים בית, שגם הוא נמצא בטקסט."
- "זרות היא גם חוויה נפשית שיכולה ללוות אותנו גם כשאיננו מהגרים באופן ליטרלי; משום שאנחנו מיעוט מסוג כלשהו, או משום שהחותם של ההגירות של הדורות לפנינו מחלחל באיזשהו אופן לתוך חיינו."
הביוגרפיה של עם ישראל: ספרות ולאומיות במקרא (2001)
[עריכה]- "ההיסטוריה של עם ישראל, אטען, מעוצבת בטקסט המקראי בביוגרפיה. העם – במיוחד בספרי שמות ובמדבר – שם עולות השאלות הראשוניות על מוצא העם וייחודו, הוא דמות."
- "לעם ישראל יש סיפור חיים: הבשורה על הולדתו הקרבה מופיעה בימי אברהם; לידתו הפלאית מתרחשת עם יציאת מצרים וחציית ים סוף; לאחר מכן באה תקופה ארוכה של ילדות ושל התבגרות חסרת מנוח במדבר, ולבסוף מתקרב העם לבגרות כלשהי, עם כיבושה של כנען."
- "מצוקת העבדות, כמו גם ייסורי הצמא והרעב לאורך הדרך, נעלמים לפי שעה. כשהאל מביא את העם להר האלוהים, הוא קורא כביכול אל בני ישראל לעוף אליו, להתקרב יותר לתחום האלוהי, למעלה במרומים."
- "ייצוגם של מניעים קבוצתיים, תשוקות סמויות, חרדות קולקטיביות, הדרמה והמתח הנגלים בכל שלב ושלב בחיי העם: מהלידה בגלות, דרך ההנקה במדבר, ועד לתהליך הארוך של התבגרות שאין לה סוף מוגדר."
- "עיצובו של עם ישראל כדמות הוא אסטרטגיה שרב כוחה המאחד, אבל המטפורה איננה מניבה תיאור אחיד של היווצרות האומה. הטקסט המקראי חושף נקודות של מתח בין מסורות שונות בנוגע לתולדות העם ואופיו."
- "עם ישראל הבוגר יותר, בערבות מואב, בפתחה של ארץ כנען, מבוסס בהרבה מקהילת העבדים שיצאה ממצרים, אך אין פירוש הדבר שתהליך התמסדותו כרוך גם בהתקדמות רוחנית. ההיסטוריה המקראית איננה מבוססת על עקרון הקידמה."