אישה מעבר לים

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עטיפת הספר

אישה מעבר לים הוא רומן מאת שרית ישי לוי על שלוש נשים במקומות ובזמנים שונים. הספר יצא לאור ב־2019.

מתוך הספר[עריכה]

  • "שבועות אחדים אחרי שהגעתי לעיר האורות הרגשתי בבית. וחשוב מזה, הרגשתי אישה כפי שלא הרגשתי מימיי."
  • "בקו הרקיע ראיתי את גגותיה היפים של פריז. בית הקפה שלמטה המה אדם וקולות של צחוק עלו ממנו, סביב השולחנות המעטים שברחוב ישבו אנשים ושתו קפה או־לֶה ואכלו קרואסונים. המשכתי לבהות מבעד לחלון: אנשים עברו ברחוב הקטן בזוגות וגם יחידים. רציתי לשוטט לאורכו של הרחוב ולצאת ממנו אל השדרה הרחבה והיפהפייה."
  • "שנים חלמתי להגיע אליה ובמקום לשוטט ברחובותיה, במקום לשבת בבתי הקפה שלה, ללכת למוזיאונים ולחפש סימנים לסופרי הדור האבוד, אני תקועה בדירה פצפונת עם מקרר ריק."
  • "למרות שהנפש רצתה לעוף, גופי היה כלוא ומסורבל, ואני ישבתי כמו בחוסר מעש על הכיסא מול החלון. כמה תלותית הייתי, כמה חסרת נחישות, כמה אומללה."
  • "חלמתי חלומות, חייתי בתקופות עתיקות שהתרחשו לפני שנולדתי ושייכתי את עצמי למשפחות שלא הייתי חלק מהן. כך גם בפריז, דמיינתי שאני מישהי אחרת, שחיה בארץ אחרת, בעולם אחר ובתקופה אחרת. וכך גם בעיר האורות, כמו בתל אביב, הציל אותי דמיוני מללכת לאיבוד."
  • "הבטתי בנשים הצרפתיות המקסימות, בוחנת את הדרך שבה הן מרימות את שערן, לובשות את בגדיהן, הדרך שבה הן מהדסות בחושניות עדינה כמעט בלתי נראית. חשבתי שאם אמשיך ואתבונן סביבי אולי אלמד מהן משהו."

נאמר עליו[עריכה]

  • "שלושה דורות של נשים ממשפחה תל־אביבית שהגורל והקשרים המסובכים ביניהן גזרו עליהן חיים של ייסורים וניכור רגשי, עד שלכל אחת מהן נמצא גבר עדין נפש שהצליח להציל אותה מעצמה באמצעות אהבתו." ~ יוענה גונן
  • "מה שקרה בספר לא קרה לי, אבל אני כותבת מתוך החיים, תוך שימוש בהרבה דמיון." ~ שרית ישי לוי