אישוליים

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"להגיע אליהן, לדבר איתן."

אישוליים הוא רומן מאת אלי שמואלי המתאר את חייו של צעיר ירושלמי המשתוקק לאהבה. הספר יצא לאור ב־2015.


  • "הכמיהה להתרפקות. לרכות. לנוכחות. לקול הבא אליך מן החוץ."
  • "ייחלתי שתלטף את ראשי, כך. אבל נאלצתי להסתפק בלחיצת יד."
  • "ניסיתי להגיע לשורש העניין, להבין את הבדידות שלי. חיפשתי, בפשטות, סיבה."
  • "החריץ שלה היה לבנבן. היה בו משהו שופע ומלבב, רציתי לנשק אותו, ללטף בקצה האצבע."
  • "פּיכְתָה ממנו איזו אמת, וזאת הייתה האמת היחידה שאי־פעם רציתי לדעת."
  • "להיות מסוגל לומר לעצמי שאני לפחות מנסה, להגיע אליהן, לדבר איתן. עם הנשים."
  • "הרגשתי שאני מכיר מישהו, את תקווה, שמכירה אותי בחזרה. חשתי אדם, ונתקפתי התרגשות קטנה."
  • "הריח של החיים, של אנשים שנולדו ושימותו מבלי לדעת שזה קרה להם, אנשים שלחיות זה המקצוע שלהם."

נאמר עליו[עריכה]

  • "'אישוליים' הוא מיזוג חד־פעמי של דמות ומקום, ובעיקר של הוויה קיומית יוצאת דופן וחדה, חריפה ונאבקת, נאנקת תחת עול התכתשויות היום־יום." ~ סמי ברדוגו