לדלג לתוכן

אישוליים

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
"להגיע אליהן, לדבר איתן."

אישוליים הוא רומן מאת אלי שמואלי המתאר את חייו של צעיר ירושלמי המשתוקק לאהבה. הספר יצא לאור ב־2015.


  • "הכמיהה להתרפקות. לרכות. לנוכחות. לקול הבא אליך מן החוץ."
  • "ייחלתי שתלטף את ראשי, כך. אבל נאלצתי להסתפק בלחיצת יד."
  • "ניסיתי להגיע לשורש העניין, להבין את הבדידות שלי. חיפשתי, בפשטות, סיבה."
  • "החריץ שלה היה לבנבן. היה בו משהו שופע ומלבב, רציתי לנשק אותו, ללטף בקצה האצבע."
  • "פּיכְתָה ממנו איזו אמת, וזאת הייתה האמת היחידה שאי־פעם רציתי לדעת."
  • "להיות מסוגל לומר לעצמי שאני לפחות מנסה, להגיע אליהן, לדבר איתן. עם הנשים."
  • "הרגשתי שאני מכיר מישהו, את תקווה, שמכירה אותי בחזרה. חשתי אדם, ונתקפתי התרגשות קטנה."
  • "הריח של החיים, של אנשים שנולדו ושימותו מבלי לדעת שזה קרה להם, אנשים שלחיות זה המקצוע שלהם."

נאמר עליו

[עריכה]
  • "'אישוליים' הוא מיזוג חד־פעמי של דמות ומקום, ובעיקר של הוויה קיומית יוצאת דופן וחדה, חריפה ונאבקת, נאנקת תחת עול התכתשויות היום־יום." ~ סמי ברדוגו