אלבר אלבז

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

אלבר אלבז (12 ביוני 1961 – 24 באפריל 2021) הוא מעצב אופנה ישראלי.


  • "הצורך הכי גדול שלי כמעצב זה לגעת בפשטות, על זה אמרה פעם קוקו שאנל שהשמלות הכי פשוטות הן השמלות הכי קשות לעשייה והכי קשות ללבישה. אלה השמלות היחידות שלא גונבות את הפנים, ואת זה אני מוסיף."
  • "אני מאוד אוהב לראות נשים שלוקחות את הפשטות של היום אל הלילה ואת הקיצוניות של הלילה ליום. נשים שאני נפגש איתן יכולות לבוא עם שמלה רקומה עד לרצפה גם לעבודה. עם זאת, אם אתה מרגיש נוח בג'ינס וטי שירט, אז לך על זה. מהבחינה הזאת אני מאוד פתוח. אני לא מנסה לתקן אנשים או להגיד מה נכון או מה לא."
  • "אני לא יודע איך זה מרגיש ללבוש שמלה, להיות בבגד שקוף או בבגד אדום. אז אני עובד אחרת, אני עובד על פנטזיות. אני הרבה פחות פרגמטי מנשים, הרבה פחות פרקטי, בגלל זה אני אוהב לעבוד עם נשים, כי הן נותנות לי תשובה לדברים שאני לא מרגיש."
  • "כדי לשמור על האיזון שלי אני צריך סביבה אינטימית, תמיכה, שקיפויות, אהבה ופשטות. להסתובב עם אנשים ולקרוא אותם. אני לא אוהב מניפולציות, אני לא אוהב פוליטיקה, אני לא אוהב את וושינגטון, אני אוהב את ירושלים. אני מגיע לכאן והולך לאמא שלי בחולון ואני נרדם. היא דואגת לי. אבל אני לא נרדם בגלל שאני עייף אלא בגלל ששם אני מרגיש הכי בטוח. זה המקום היחיד שאני בעצם לא דואג בו ואני רוצה לשמור על המקום הזה. אני נהנה לראות את כל האנשים, אבל קשה לי להתראיין בארץ, כי אנשים שיקראו את הכתבה אלה אנשים שליוו אותי במשך כל החיים והם לא רואים אותי כאלבר המעצב, אלא יש אנקדוטות אחרות בחיים שלי שהם מסתכלים עליהן. כדי שאני אוכל להמשיך ליצור אני חייב שיווי משקל. הייתי מעדיף שיראו אותי כאלבר החבר, זה אפילו מתחרז נחמד."
  • פריז הם קוראים לי אמריקני כי הייתי באמריקה קודם. באמריקה הם קוראים לי צרפתי, אבל אני מאמין שהמקום היחיד שאני מרגיש בו בבית ולא מפחד מהשוטרות אורטל וחמוטל בשדה התעופה, זה כאן, בישראל."