אלדד יניב

אלדד יניב (נולד ב־20 בפברואר 1968), עורך דין, עיתונאי ויועץ פוליטי ישראלי. יניב היה ממקורביו של אהוד ברק בתקופת כהונתו כראש ממשלה ובראשית חזרתו לפוליטיקה. עומד בראש מפלגת "ארץ חדשה".

"את ברק כהן יכולים קינן ורוסק עמינח לחסום בצו בית המשפט, אך לא את רבבות האלפים שלו היה להם את הזמן - רגע אחד יכולת להרים את הראש מהפרנסה והמשרה הנוספת והמירוץ להספיק לקחת את הילדה מהמועדונית - הם היו עושים את מה שכהן עשה. הם היו זועקים. היום ברק כהן לבד. אבל עוד מעט זה יהיה מרבית עם ישראל. וזה יקרה ברגע שכבר לא יהיה להם מה להפסיד. את מרבית עם ישראל לא יוכלו קינן ורוסק עמינח לעצור באמצעות צווים של בית המשפט. את מרבית עם ישראל אפשר יהיה לעצור רק אם הבנקים יבינו את מה שחברות הסלולר לא הבינו בזמן. את מה שגרם לדנקנר ולבן דב ליפול לתהום. שוד כספי הציבור הסתיים! במרבית מדינות העולם יש תחרות, והרבה בנקים, ואפס עמלות על מרבית הפעולות הבנקאיות, ובעיקר – מאבק על לב הלקוח, גם כשיש לו חוב וצריך לתת לו יד בימים הקשים. אם את זה לא יבינו ציון קינן ורקפת רוסק עמינח בקרוב, הם יתגעגעו לברק כהן וחבריו. וייזכרו במחאה הכל-כך לא אלימה וכל-כך רומנטית, שהייתה פעם ואיננה עוד" ~ אלדד יניב מתריע מפני תופעת השיימינג שמנסים חלקים בציבור לנקוט כנגד ראשי הבנקים בישראל כתוצאה ממדיניות דורסנית שאינה מטיבה עם האזרח שעלולה להדרדר למחאה אלימה (יניב א., "הגיע הזמן למאבק על לב הלקוח", אתר YNET, תאריך 28.6.2015)

"השנה האחרונה קבעה את סטנדרט הכניסה. בשנה הקרובה אי אפשר יהיה לעבור את ביקורת הדרכונים לכנסת הבאה. לראשות הממשלה. לנשיאות המדינה. למפכ"לות. לרמטכ"לות. בלי לעבור ביטחון. לפתוח את כל הארונות, את כל המגירות, את כל המעטפות עם הסודות. והכספות. והקשרים. והסבכים. והחברים. אין יותר לומר שלום־שלום ולעבור בירוק, כמו פעם, חלק־חלק. אין." ~ על השינוי שחל בחברה הישראלית כלפי שקיפות ונראות (אלדד יניב, "השנה הרעה מכולן למושחתים ולמשחיתים", באתר mako,‏ 17 בספטמבר 2014)
"הסלקטור החדש בכניסה למועדון הנבחרים הוא הציבור. והציבור הוא איש ביטחון לא מנומס. לא קשוב. תמיד חושד. אף פעם לא נעים. ולא תמיד פועל על פי הכללים המקובלים. הדרך היחידה לעבור את הציבור בשלום, תהיה בשנה הקרובה רק באמצעות הכנות. השקיפות. השיתוף. האמת. הסיפור המלא של מה עשית ומה קרה, מתי מעדת ולמה אתה חושב שזה יותר לא יקרה. אף אחד לא חושב שלמועמדים לראשות הממשלה לא היה עבר. שהם מלאכי השרת. שלרמטכ"לים לא היו פרשות. ופרשיות. רק שזכות השתיקה שלהן מתה. בשנה שעברה. עכשיו הגיעה חובת הדיבור. והסיפור. והשיחה המלאה. על מה שקרה." ~ על תפקידו של הציבור כשומר הסף בלחימה בשחיתות (אלדד יניב, "השנה הרעה מכולן למושחתים ולמשחיתים", באתר mako,‏ 17 בספטמבר 2014)
"היום אני יודע שהוא (אהוד ברק) מבלי להתכוון העיר אותי. כי אמרתי לך קודם, במסלול שבו הלכתי ומה שעשיתי – יום יבוא ויכניסו אנשים כאלה לבית סוהר. וכשאני מדבר על אנשים כאלה, אני מדבר עליי. רק שער בנפשך לאן הייתי מגיע אם ברק היה נהפך לבן אדם הכי חזק במדינה, לראש ממשלה." ~ על הדגל השחור שהניף כאות אזהרה לחברה במעשהו (גידי וייץ, "בעתיד המאוד לא רחוק יכניסו אנשים לכלא על דברים שאני עשיתי", באתר הארץ, 18 באפריל 2012)
"המדינה גדולה על ההנהגה. היא לא מנוהלת. כלום פה לא מנוהל. הרפואה הציבורית היום אפילו לא דומה לחוק הבריאות הממלכתית, שהיה הרפורמה הכי גדולה וגאונית של ממשלת רבין, מערכת החינוך בהתמוטטות כללית. כל השירותים שהמדינה אמורה להעניק לאזרחיה – בקריסה מוחלטת. מדינת ישראל צריכה הנהלה, לא מנהיג." ~ על אוזלת היד שבניהול המדינה (ורד ריבלין רמון, עו"ד אלדד יניב: "בסוף שבוע אחד הבנתי שהחיים שלי הם זיוף גדול", באתר גלובס, 6 בינואר 2011)
"זו תסמונת האישה המוכה. כל החברים הכי טובים אמרו לי: 'אתה היית צריך לדעת את זה', אבל זה כמו ילד מוכה, שחושב שהוא אשם ולא שאבא שלו אשם. נכנסתי איתו לעימות קשה ומתמשך בכל עניין מאז שהוא נבחר." ~ על מערכת היחסים המורכבת עם אהוד ברק שהסתיימה באקורד צורם (ורד ריבלין רמון, עו"ד אלדד יניב: "בסוף שבוע אחד הבנתי שהחיים שלי הם זיוף גדול", באתר גלובס, 6 בינואר 2011)
"זו הייתה חוויה מכוננת, כי עד אותו רגע החזקתי מעצמי עיתונאי, אומן המילה הכתובה. לכתוב איתו זה לא דבר פשוט. בדרך כלל זה מתחיל בזה שהוא מבשל, ואז צריך לראות איתו כדורגל. חלק מהערבים כתבנו, וחלק מהערבים מחקנו את מה שכתבנו. פעם ראשונה שהתחברתי למשהו רגשי. באתי ממקום מאוד מכני, של יצירת טקסט שצריך לעצב כותרת בעיתון, ולא ממקום שצריך לרגש מישהו." ~ על תהליך כתיבת מסמך "השמאל הלאומי" (ורד ריבלין רמון, עו"ד אלדד יניב: "בסוף שבוע אחד הבנתי שהחיים שלי הם זיוף גדול", באתר גלובס, 6 בינואר 2011)

נאמר עליו

"אם מדינת ישראל ב-2014 היא מקום מעט יותר שקוף - הרי שלטורים שפרסם אלדד יניב ולהתעקשות של התקשורת המסורתית גם אם באיחור לדוש בפרטים - ודאי הייתה תרומה נכבדה לכך" ~ נדב פרי על מלחמתו של אלדד יניב במלחמה בשחיתות (פרי נ., "סיפורים מסמרי שיער פורסמו ב'וואלה' מדי יום חמישי, והתקשורת שתקה", אתר וואלה, תאריך 24.9.2014)