אלזה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלזה לסקר-שילר

אלזה הוא מחזה מאת מוטי לרנר על המשוררת אלזה לסקר-שילר שהועלה על הבמה ב־1990.


  • "אתה רוצה אולי בידידות עם משוררת, אבל אתה לא מוכן לעשות מאומה למען האדם שבה."
  • "אני מצטערת ששיריי הם מפה מצוירת של נשמתי, שכל המערות שבי נפתחות לפניך."
  • "אני מקווה שמלבד האדון הנכבד ישנם עוד יצורים בירושלים, שאפשר לשוחח אתם בשפה שאפשר להבין."
  • "אני שומעת אותם קוראים אליי, ספרים מקומטים... רועדים מבושה בחשכה, מחכים לי שאבוא ואציל אותם."
  • "איך שהיא יודעת להכאיב לי. אפשר לחשוב שבגללנו אין לה ילדים. אני לא בטוחה שאנחנו צריכים למהר. אולי כדאי שנעצור רגע, ונהרהר שוב בתוכניות שלנו."
  • "אני אכתוב כמה שירים. אתה תפרש אותם במאמר. והפרופסור בובר ידידי יפרסם אותו בעיתונים. אתה תהיה מבקר הספרות החשוב ביותר באסיה. כל בעל בית בירושלים ישמח להלין אותנו בצל קורתו."
  • "הלכתי היום לאורך רחוב המלך ג'ורג' הגשם שבכה אלוהים, ולא ראיתי מלאכים. כאילו התרוקנו השמיים."
  • "המלאכים משתדלים בשבילי. אתמול, כשהלכתי ברחוב יפו, נח אחד מהם על כתפי ואמר: משוררת יקרה, הנה לך עוד אלף שנות חיים. אבל פאול שלי כעס עליו ואמר: רק אלף? הרי אלף שנים הן בקושי יום אחד..."