אלכסנדר דיומא האב

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
DUMAS PERE.jpg

אלכסנדר דיומא האב (בצרפתית: Alexandre Dumas)‏ (24 ביולי 1802 - 5 בדצמבר 1870), סופר, משורר ומחזאי צרפתי, אביו של אלכסנדר דיומא הבן.

מתוך יצירותיו[עריכה]

הרוזן ממונטה כריסטו (1844)[עריכה]

  • "אלוהים הוא המפלט האחרון, והאומללים אינם מגיעים אליו אלא לאחר שמיצו את כל התקוות האחרות."
  • "ועד ליום בו יואיל האלוהים לגלות את העתיד לבני האדם, תצטמצם כל החוכמה האנושית במילים: לחכות ולקוות."

שלושת המוסקטרים (1844)[עריכה]

  • "כולם למען אחד. אחד למען כולם."

הצבעוני השחור (1850)[עריכה]

  • "לפעמים אנו סובלים עד כדי כך שלעולם אין לנו זכות לומר: 'אני מאוד מאושר'."

בעיית הכסף[עריכה]

  • "כסף הוא כסף, תהיינה אשר תהיינה הידיים שבהן הוא נמצא. זו העוצמה היחידה שעליה אין אנו מערערים לעולם."

מיוחס[עריכה]

  • "היין הוא חלקה הרוחני של הארוחה. הירקות והבשר אינם אלא חלקה החומרי."
  • "דבר אינו גורם לראות עתיד ורוד כמו בעד לכוס יין משובח."
  • "אין אנו חיים ממה שאנו אוכלים, אלא ממה שאנו מעכלים."
  • "השתיקה היא שמחתם האחרונה של האומללים."
  • "למקום שעין לא תראה חודר מבטו של אלוהים."
  • "כשאנו מאושרים אנו יכולים לשכוח את אלוהים, אך כשהצרה תופסת את מקום האושר אנו שבים אליו תמיד."
  • "בדרך כלל אינני מתחיל לכתוב ספר אלא כשהוא נכתב."
  • "ישנם שירותים כה גדולים עד כי אין אנו יכולים לשלם עבורם אלא בכפיות טובה."
  • "העת העתיקה היא האריסטוקרטיה של ההיסטוריה."
  • "אמהות סולחות תמיד. לשם כך הן באו לעולם."
  • "בדרך כלל אנו מבקשים עצה כדי להתעלם ממנה."
  • "באהבה, מי שמטיל ספק מאשים."
  • "בזכותנו לדבר סרה בנשים, אך אין לנו הזכות לדבר סרה באישה."
  • "אני משתעמם, כך זה מתחיל. היא משעממת אותי, כך זה נגמר."