אלכסנדר דיומא האב
מראה
אלכסנדר דיומא האב (בצרפתית: Alexandre Dumas) (24 ביולי 1802 - 5 בדצמבר 1870), סופר, משורר ומחזאי צרפתי, אביו של אלכסנדר דיומא הבן.
אמרותיו
[עריכה]- "אין אנו חיים ממה שאנו אוכלים, אלא ממה שאנו מעכלים."
- "בדרך כלל אינני מתחיל לכתוב ספר אלא כשהוא נכתב."
- "השתיקה היא שמחתם האחרונה של האומללים."
- "למקום שעין לא תראה חודר מבטו של אלוהים."
- "היין הוא חלקה הרוחני של הארוחה. הירקות והבשר אינם אלא חלקה החומרי."
- "דבר אינו גורם לראות עתיד ורוד כמו בעד לכוס יין משובח."
- "אני משתעמם, כך זה מתחיל. היא משעממת אותי, כך זה נגמר."
- "כשאנו מאושרים אנו יכולים לשכוח את אלוהים, אך כשהצרה תופסת את מקום האושר אנו שבים אליו תמיד."
- "כסף הוא כסף, תהיינה אשר תהיינה הידיים שבהן הוא נמצא. זו העוצמה היחידה שעליה אין אנו מערערים לעולם."
- "ישנם שירותים כה גדולים עד כי אין אנו יכולים לשלם עבורם אלא בכפיות טובה."
- "העת העתיקה היא האריסטוקרטיה של ההיסטוריה."
- "אמהות סולחות תמיד. לשם כך הן באו לעולם."
- "בדרך כלל אנו מבקשים עצה כדי להתעלם ממנה."
- "באהבה, מי שמטיל ספק מאשים."
- "בזכותנו לדבר סרה בנשים, אך אין לנו הזכות לדבר סרה באישה."
מתוך יצירותיו
[עריכה]הרוזן ממונטה כריסטו (1844)
[עריכה]- "אלוהים הוא המפלט האחרון, והאומללים אינם מגיעים אליו אלא לאחר שמיצו את כל התקוות האחרות."
- "ועד ליום בו יואיל האלוהים לגלות את העתיד לבני האדם, תצטמצם כל החוכמה האנושית במילים: לחכות ולקוות."
שלושת המוסקטרים (1844)
[עריכה]דף ציטוטים מורחב – שלושת המוסקטרים |
- "כולם למען אחד. אחד למען כולם."
- "חסרה לי התלבושת – אך לא הרוח. לבי הוא לב מוסקטר."
הצבעוני השחור (1850)
[עריכה]- "לפעמים אנו סובלים עד כדי כך שלעולם אין לנו זכות לומר: 'אני מאוד מאושר'."