לדלג לתוכן

אלכס אפשטיין (סופר)

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
אלכס אפשטיין, 2009

אלכס אפשטיין (נולד ב־1971) הוא סופר ישראלי.

אמרותיו[עריכה]

  • "לקח לי המון זמן למצוא את הקול האמיתי שלי. הוא נגלה לי בסיפורים קצרים מאוד, שכתובים בכמה שפחות מילים. והן מצליחות, לפחות בעיני, ללכוד תנועה רגשית בין שני אנשים, שאולי מספרת סיפור יותר גדול, בעיקר בזכות מה שלא נכתב בו."
  • "הסיפורים שלי בדרך כלל מוקפים בהמון שוליים לבנים. תמיד יש מתח בין מה שניסיתי לספר לבין מה שמתרחש סביב השוליים הריקים האלה, וכאן הקורא נכנס לתמונה. הדמיון של הקורא והידע התדמיתי שאיתו הוא מגיע לסיפור, משלימים את השאר."

קיצורי דרך הביתה (2010)[עריכה]

  • "הוא מעולם לא סיפר לה שהתעורר פעם מעל האוקיינוס בלי שמץ של זיכרון מיהו."
  • "קולו היה זר לו, אבל הוא עשה כמיטב יכולתו שלא יישבר כשפתח את דלת הדירה במפתח שמצא בכיס מעילו ואמר: 'הגעתי' – לרגע דמיין בתקווה שלא התגשמה שאין שם איש, ותהיה לו עוד שהות להכירם – 'זה אני'."

מכמונת געגועים לפניך (2017)[עריכה]

עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – מכמונת געגועים לפניך
  • "אין לך תנופה פראית יותר מתנופת הזמן."
  • "מאושרת מהסיבה הפשוטה שהיא יכולה לדמיין שיש לה חיים אחרים."
  • "לא יעזרו כל מנועי התרגום שבעולם: איננו מבינים זו את זה."
  • "היה היה איש אחד שהייתה לו חברה דמיונית."

דמיון (2021)[עריכה]

  • "הוא הצמיד את הקונכייה לאוזנו. 'מה אתה שומע בפנים,' שאלתי. 'ים קטן'."
  • "זה שני רובוטים – ולמה הם מחזיקים ידיים? – כי הם חברים. אבל גם כדי להיטען."