אלמו ורות

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"ישבן אישה נרדמת. איזו עוצמה."

אלמו ורות הוא מחזה שכתב חנוך לוין העוסק ביחסים בין בני זוג. הועלה לראשונה על הבמה ב־2009.


  • "אדם זקוק ללטיפה."
  • "זכותה לשוב ולאהוב אותי."
  • "הוא לא מאמין שאת לא שואלת."
  • "לך הקדשתי את כל חיי הרוחניים."
  • "עליי למצוא בדחיפות תכנים משעשעים אחרים."
  • "אולי תהיה לך תוך כך מחשבה חוזרת."
  • "ישבן אישה נרדמת. איזו עוצמה."
  • "פעם הרמתי צנצנת ריבה והיא לא סירבה."
  • "אני מקבל את הנזיפה ברצון ושב לסדרת הפעולות."