אלפרד דה מיסה

אלפרד דה מיסה (בצרפתית: Alfred de Musset)‏ (11 בדצמבר 1810 - 2 במאי 1857), משורר, מחזאי וסופר צרפתי.

אהבה

"אין להתלוצץ על האהבה."
"לאהוב זה להקדיש גוף ונפש."
"החיים הם שינה, והאהבה היא חלום."
"כשאנו אוהבים ההיעדרות והזמן אינם אומרים לנו דבר."
"אחרי שאהבנו יש לאהוב ללא סוף."
"אהבה, זה אסונו של עולם, שיגעון מתועב."
"הו נשיקה! שיקוי מסתורי שהשפתיים מוזגות לעצמן מגביעי צמא."
"הטל ספק במי שאתה אוהב, כלב או אישה, אך לא באהבה עצמה."
"אומלל הוא מי שבמיטב נעוריו מתייאש מן האהבה ללא תקווה."
"מוזר שמי שסובל היה רוצה לגרום סבל למי שהוא אוהב."
"האהבה חיה מן הרעב ומתה מן המזון."
"התקווה להתראות גורמת לאהוב את הפרידה."

כללי

"מי שחי לא טוב הוא מי שחי עבור עצמו בלבד."
"קברו של הטוב היא כפיות הטובה האנושית."
"אינני מאמין לדבריך הקדושים, הו ישוע הנוצרי, הגעתי מאוחר אל עולם זקן מדי."
"הכה נא על לבך. שם נמצא המלאך, שם שוכנים הרחמים, הייסורים והאהבה."
"אנו יכולים להיות מגוחכים כאשר אנו אוהבים, אך אין אנו יכולים להיות כאלה כאשר אנו סובלים."
"למה משמש הריב כאשר הפשרה איננה אפשרית? ההנאה שבמריבות היא לעשות שלום."
"אין חשיבות לבקבוק, העיקר היא השכרות."
"ככל שהשירים יותר מיואשים, הם יותר יפים; ומהם אני מכיר בני אלמוות שהם אנחות טהורות."
"הפה שומר על שקט כדי לשמוע את דבריו של הלב."
"הזמן נושא בכנפיו את האביב, את הסנונית, את הימים ואת החיים."
"הכל עולה בעשן: המוניטין והתקווה."
"מי שיכול לנשק יכול לנשוך, ומי שיכול לחבק יכול לחנוק."
"אמי, אגלה לך את סודי: סירתי הדלה נתקלה בשרטון של עולם שנכשל. אני עומד להפקיד את כל אושרי בידי אהבתך האמהית."
"החיים הם ורד שבו כל עלה כותרת הוא דמיוני, וכל קוץ הוא אמיתי."
"החיים כמי הים, אינם נעשים מתוקים אלא כאשר הם מתאדים אל עבר השמים."
"הנערה היפה ביותר איננה נותנת אלא את מה שיש לה, והחבר המסור ביותר שותק על מה שאינו יודע."
"אנו משתמשים תמיד ברוע כדי למנוע את הגרוע ביותר."
"אני שונא עד מוות גניבה ספרותית. כוסי איננה גדולה, אך אני שותה ממנה בלבד."
"הרוע קיים, אך לא בלי הטוב; כמו שהצל קיים, אך לא בלי האור."
"כל מה שהיה אינו עוד, וכל מה שיהיה עוד אינו."
"חבריי היקרים: כאשר אמות טעו ערבה על קברי. אני אוהב את עליה הנוגים."
"איש אינו מכיר את עצמו, כל עוד לא סבל."
"איבדתי את כוח החיים, את חבריי ואת שמחתי; איבדתי את גאוותי שגרמה לי להאמין בגאוניותי."
"העולם הוא בור שופכין ללא תחתית, שבו כלבי ים יודעי דבר זוחלים ומתפתלים על הרים של רפש."
"בלבו של הסובל מזיכרונות העבר אין מקום לתקווה."
"הדמעות, תהיינה נעימות או מרירות, תמיד מקלות עלינו."
"האדם הוא שוליה, היגון הוא בעליו, ומי שלא סבל אינו יודע דבר."
"ימי עבודה! הימים היחידים שבהם חייתי."