אמנון רובינשטיין

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרופסור אמנון רובינשטיין (נולד ב־5 בספטמבר 1931 בתל אביב) הוא משפטן, פובליציסט וסופר ישראלי. בעבר פוליטיקאי, שר החינוך בממשלת יצחק רבין השנייה ובממשלת שמעון פרס. חתן פרס ישראל למשפטים לשנת תשס"ו (2006).

  • "[...] הבנתי שהחברים הטובים שלי במרצ(וצ) ירדו מהפסים. והם ירדו מהפסים בגלל הצורך שלהם לרצות את הפלסטינים. בכל מקרה ובכל מצב – תמיד לרצות את הפלסטינים."[1]
  • "אני אומר שאפשר לצאת נגד פאשיזם גם כשהוא בא מהצד המוסלמי. האמירה הזאת עצמה נחשבת לבגידה בעיקרון הליברלי אבל בעיני זה בדיוק להיפך."[1]
  • "מה שקרה באוניברסיטאות שלנו הוא שמיעוט קטן השתלט על חלק מהמחלקות בתחום הרוח והחברה ועל השיח הציבורי. לך לימי עיון במחלקות האלה. מי מיוצג שם? בדיונים האלה הימין הוא מרצ. השיח הוא ממרצ שמאלה. אבל האם תמיכה בפלסטינים היא באמת שמאל? האם השמאל הוא תמיכה בלאומנות הערבית? עבורי הקבוצה האנטי־ציונית(וצ) הזאת אינה שמאל."[1]
  • "כדי להביע אי–אמון בממשלתו של מר מנחם בגין אין צורך לגייס כשרון פולמוסי. די לצטט לצורך זה את דבריהם של ראש הממשלה, של שריו ושל ממשלתו".
  • "ראש הממשלה [מנחם בגין] אמר לשגריר ארצות–הברית, במסמך שיירשם בוודאי בתולדות ימי היחסים הבין–לאומיים במקום הראוי לו, כי ישראל אינה וסל ואינה צמית של ארצות–הברית. אכן אמת הדבר, ישראל אינה צמית של ארצות–הברית ולא של כל מדינה אחרת, והיא רשאית לנהל את ענייניה כאוות נפשה בלא להתייעץ עם איש, ולעשות ככל העולה על רוחה. אך לפעולותיה יש גם מחיר. הרי זו כל חוכמת המדיניות כולה, שכל דבר שכרו בצדו. וכדאי אולי לזכור, שגם ארצות–הברית אינה צמית של ישראל וגם היא רשאית לנהל את ענייניה שלה כאוות נפשה בלא להתייעץ עם איש. אם ישראל היא ריבונית, ראוי לומר בהזדמנות חגיגית זו, שגם ארצות–הברית, כך נדמה לי, היא מדינה ריבונית". ~ דיון בכנסת, דצמבר 1981
  • "אמת הדבר, אין עלינו לקבל את כל מה שוושינגטון רוצה מאתנו, ומעולם לא נהגנו כך בעבר. יש לנו אינטרסים קיומיים וחיוניים, שעליהם חובה עלינו להילחם: לא נוכל לחזור לגבולות 1967, לגבולות שמהם יאיימו הערבים פעם נוספת להשמידנו; לא נוכל לרדת מהגולן; לא נוכל להשלים עם מדינה פלשתינאית מחומשת בגבולות ערינו; לא נסכים לביתור ירושלים; ואנו רשאים לתבוע מארצות–הברית שלא תחמש את אויבינו ואת ערב הסעודית בנשק מתוחכם, ושתכבד ותקיים את כל ההסכמים והמזכרים שעליהם חתמה עמנו. על אלה, רבותי חברי הכנסת, ראוי להילחם, ועל אלה יש גם סיכוי לנצח".
  • "כאשר אנו נלחמים על חיינו ועל ביתנו, יש לנו אוהדים רבים בממשל, בקונגרס, בדעת–הקהל, בעיתונות. וידענו, רבותי חברי הכנסת, מלחמות כאלה. כאשר ביקש הממשל בשלהי 1975 לקבוע REASSESSMENT, הערכה מחדש ביחס לישראל, בלי להפר הסכם, בלי להפסיק משלוחי נשק, רק הערכה מחדש לגבי העתיד – התייצב לצדנו הרוב הגדול, המכריע והמרשים של סנט ארצות–הברית, והלקח נלמד בבית הלבן. לא הפסדנו במערכה זו".

קישורים חיצוניים[עריכה]

מקורות[עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 ארי שביט, מה קרה לי? מה קרה לכם!, באתר הארץ, 14 בפברואר 2007