לדלג לתוכן

אסף גברון

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
"ספרות בעיניי לא צריכה להביע עמדה, אלא להציג מציאות מורכבת."

אסף גָבְרוֹן (נולד ב־21 בדצמבר 1968) הוא סופר, מתרגם ועיתונאי ישראלי.

מתוך כתביו

[עריכה]
  • "בערב הקודם סיפר לו אביו על השלג שיורד בווירג'יניה, וכאן הוא מזיע כבר בפברואר."
  • "שתים־עשרה שנים אני כותב לך יום־יום, כי זה מה שנשאר לי לעשות, כי זו הדרך היחידה לדבר איתך."
  • "הם אוכלים בשתיקה. היא שותה עוד מים. הגרון שלה מרגיש הרבה יותר טוב. לבסוף היא קמה. אין מה להתלבט. היא ידעה שהרגע הזה יגיע."
  • "הוא האבא של השווארמה, הפלאפל, המעורב והבגט. טענה יומרנית קצת ומעבר לכך מעניינת, כי בגט פסטרמה לא דומה בכלל למעורב בפיתה, ובחיים לא היית חושב שהם אחים."
  • "העגבניות והחמוצים עייפים ומרוטים כמו פועלי בניין אחרי יום עבודה ארוך בקיץ."
  • "כלוב זכוכית שבתוכו נחות הנקניקיות כמו פנסיונרים עייפים בסאונה שבדית."
  • "לא בגלל כל זה הוא אמר את מה שאמר כשחזר לדבר. גם לא בגלל הלחצים והשאלות והדרישות וההאשמות."
  • "אתה רואה אנשים ברגע השינוי, ברגע המעבר, אורזים חיים שלמים שהיו להם במקום אחד, עם עבודה, וחברים, ושכנים, וחוויות שקרו להם בין הקירות האלה ובאוויר הזה, ולוקח אותם למקום אחר, שהכול בו חדש."
  • "במזרח השמש כבר גבוהה, מסתירה באובך את ההרים. בשלב זה של היום, קווי מתאר חומים־אפורים נראים רחוקים כמו שהם באמת, בלתי מושגים. השמים נקיים, כמו תמיד." ~ הידרומניה
  • "הטיפות בהולוגרמה נראות כל כך אמיתיות וקרות, שהיא מוציאה לשון ומנסה לקלוט אותן. נו באמת, היא מנענעת בראשה. בדיוק מה שהיא צריכה עכשיו, שתאגיד המים הגדול בעולם יציע לה לצלול אל החיים." ~ הידרומניה

שמונה-עשרה מלקות (2017)

[עריכה]
  • "הסתכלתי על השפתיים הרחבות, שהיו משוכות לחיוך של מישהו שרגיל שנענים לו."
  • "כשאתה נהג מונית, אתה נכנס בבוקר לרכב ואתה לא יודע איפה תהיה בעוד חמש דקות. אתה נוסע ונוסע, שמונה שעות, עשר שעות - כיוונים שונים, אנשים שונים, שיחות שונות - ובעצם אתה לא מגיע לשום מקום."
  • "בדרך לבית הקברות היא נראתה לי משועשעת, ועכשיו בכתה. זה מצא חן בעיני. הנוסעים שלא פיענחתי הפכו את העבודה לקצת יותר מעניינת."
  • "את מעריכה כל רגע שלה. את מבינה שהחיים חזקים מהאהבה. אבל הרגעים שבהם האהבה בוהקת - עבורם אנו חיים.״

אמרותיו

[עריכה]

ספרות

[עריכה]
  • "ספרות בעיניי לא צריכה להביע עמדה, אלא להציג מציאות מורכבת."
  • "לראות את המורכבות זה כן חלק מהניסיון שלי להסביר לעצמי, ולא לאחרים, מי הם כל השחקנים במשחק המטורף שקורה פה. לנסות לגבש מתוך זה את התפיסה שלי. מתוך הבנה שהכול אנושי. אנושי כי הוא קורה, כי הוא קיים."
  • "כקורא אני מעדיף ספרות ראליסטית, אבל ככותב אני אוהב לשלב ז'אנרים – לכתוב ספרות יפה, אבל שמתחברת לז'אנרים אחרים. זה יכול להיות בלש, זה יכול להיות מדע בדיוני, זה יכול להיות פשוט קומדיה – בכל הספרים שלי כמעט יש אלמנטים קומיים."
  • "לבנות לך שם ספרותי קשור למזל ובעיקר לעבודה קשה והדרגתית. וזו קודם כול עבודה שלך עם עצמך, שאתה מגיע להכרה בעצמך שאתה סופר וזה מה שאתה רוצה לעשות."

ישראל

[עריכה]
  • "אין ספק שזה מקום קשוח ואינטנסיבי, גם לא בימי מלחמה. ובימי מלחמה, ובמיוחד המלחמה הזאת, על אחת כמה וכמה. יש פה הרבה דברים שאני אוהב, ואני עכשיו שלושה ימים לפני נסיעה אז אני נוטה להבליט אותם. אבל יש פה הרבה אגרסיות, עוינות. הרבה מתח. אי אפשר להתנתק מזה."

נושאים אישיים

[עריכה]
  • "גדלתי במוצא עילית. ירושלים תמיד הייתה העיר הגדולה, שביליתי בה והלכתי בה לחוגים ולסרטים. אני מגדיר אותה עיר ילדותי. ירושלים זכורה לי בחיבה רבה, ועדיין יש בי גאווה ירושלמית, שהיא אנטיתזה לגאווה תל אביבית, אף שאני חי בתל אביב כבר הרבה שנים ומאוד אוהב אותה. אני מעדיף את תל אביב על פני ירושלים, אבל עדיין יש בי אהבה חבויה לעיר."
  • "אנגליה היא מעין בית שני שלי, הן ברמה המשפחתית, מפני שהוריי שניהם אנגלים, ויש לי שם משפחה, והן ברמה האישית, מכיוון שעברו עליי שם במצטבר כעשר שנים מקסימות מחיי."