אפרים לפיד

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אפרים לפיד (נולד ב־1942) הוא איש תקשורת ישראלי וחוקר היסטוריה ציונית־יהודית. שירת בעבר כדובר צה"ל, כקצין מודיעין בכיר ביחידה 8200 וכמפקד גלי צה"ל. לאחר סיום שירותו הצבאי, עמד, בין היתר, בראש מרכז "יפעת" למידע תקשורתי וכיהן כדובר הסוכנות היהודית.

  • "ההסברה ועיצוב התודעה הציבורית בארץ ובעולם משפיעים על תוצאות המלחמה ועל דימויה – ניצחון או כישלון – לעתים יותר מהתוצאות בשדה הקרב. בימי הלחימה בעזה ב'צוק איתן' העריכה דעת הקהל בארץ ובעולם את האיפוק שבו נהגה ממשלת ישראל עד שהכריעה להיכנס לקרב היבשתי בעזה. בתקיפות מהאוויר, מהים וביבשה נהרגו למעלה מאלפיים פלסטינים בעזה, רבים מהם 'לא מעורבים', הביטוי הצבאי לאזרחים חפים מפשע." ~ על הסברה בימי לחימה (אפרים לפיד, "הקרב האיתן על התודעה בארץ ובעולם", באתר ISRAEL DEFENSE,‏ 15 באוקטובר 2014)
  • "הופעתם של קצינים מסבירנים של פיקוד העורף הייתה מועטה לעומת העבר, והוכחה כשיקול נכון. הם עלו לשידור רק מעת לעת, לפי אופי האירועים וכך מנעו את שחיקת האמינות שמוסד זה זכה ביושר בעימותים בשנים האחרונות. המדינה השקיעה מאז 2007, כלקח ממלחמת לבנון השנייה, מאמץ רב לארגון מטה הסברה ממלכתי ליד ראש הממשלה. בשבע השנים האלה הוא השתפר באופן מתמיד. במערכה זו הוא תיאם את מאמץ ההסברה בשיחות ועידה עתיות עם הדוברים המרכזיים: דוברי צה"ל, משרד החוץ, המשטרה, ארגוני החירום ואחרים לפי העניין. בניגוד לאירועי לחימה בעבר ראינו הפעם עבודה מתואמת." ~ על הופעות טלוויזיוניות של אנשי צבא בעת מבצע צוק איתן (אפרים לפיד, "הקרב האיתן על התודעה בארץ ובעולם", באתר ISRAEL DEFENSE,‏ 15 באוקטובר 2014)
  • "הרשתות החברתיות המשיכו למלא מקום חשוב בחיי ישראלים רבים, בעיקר צעירים. במלחמה זו הפכו לעתים במה להשתלחויות מילוליות פראיות. החמאס השקיע מאמצים רבים בצריבת תודעה עולמית וישראלית. הוא הפיץ בפייסבוק ובטוויטר ובשאר אמצעי הניו־מדיה סרטונים ושמועות שנועדו להפחיד את הישראלים ולהשחיר את דמותה של ישראל בעולם. היו גם סרטונים עם תמונות של חיילי צה"ל במצבים מביכים, שעוררו כעס רב בקהל הישראלי." ~ על התפקיד שרשויות מקומיות מילאו במהלך מבצע צוק איתן (אפרים לפיד, "הקרב האיתן על התודעה בארץ ובעולם", באתר ISRAEL DEFENSE,‏ 15 באוקטובר 2014)
  • "עם קום המדינה לקח על עצמו צה"ל – מעבר למשימותיו הביטחוניות – גם משימות לאומיות, בין היתר הודות לדחיפה המוסרית והסמכותית של ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון. מיד עם הקמתה התמודדה המדינה עם איום קיומי מכריע ויכלה לו, ובשנים הראשונות לעצמאותה הצליחה לקלוט מאות אלפי עולים חדשים. בשני המאמצים המרכזיים האלה היה הצבא הארגון הממלכתי המוביל." ~ על תפקידו של צה"ל כגורם מחנך בנוסף על תפקידו ככוח מגן (אפרים לפיד, "התפקיד החברתי של צה"ל", מתוך "מערכות", גיליון 456, אוגוסט 2014)
  • "תרומתו של צה"ל לחברה הישראלית בתחום התרבות היא רבת שנים ונרחבת – בעיקר באמצעות הלהקות הצבאיות. אלה משכו אליהן צעירים מוכשרים שהפכו ברבות השנים ליוצרים, לפזמונאים, למלחינים ולשחקנים חשובים בקולנוע ובתיאטרון. שירים של הלהקות הפכו לנכסי צאן ברזל של החברה הישראלית, רבים מהם רוויים במסרים של אהבת העם והארץ. רבים מיוצאי הלהקות הצבאיות ממלאים גם היום תפקידים חשובים בחיי התרבות והיצירה בארץ. הרשימה היא ארוכה. תרומה תרבותית חשובה נוספת היא תחנת הרדיו הצבאית – גלי צה"ל – שנוסדה עם קום המדינה. החל משנות ה־60 של המאה הקודמת היא הפכה לכלי תקשורת משמעותי שהשפיע רבות על חיי התרבות ועל איכותם של שידורי האקטואליה בארץ. שירתו בה במהלך השנים מאות חיילים מוכשרים, ורבים מהם השתלבו בהצלחה במערכות התקשורת האזרחיות – האלקטרוניות והמודפסות. גם שבועון צה"ל 'במחנה' ויחידת דובר צה"ל העשירו את התקשורת הישראלית בבוגרים מנוסים. רבים מהם מילאו וממלאים תפקידי מפתח בעיתונות. צה"ל גם השכיל לאפשר תנאי שירות מיוחדים למוזיקאים ולספורטאים מצטיינים ובכך נמנע מלבלום את התפתחותם בגיל היצירתי ביותר." ~ על תרומתו של צה"ל לתרבות ולתקשורת בישראל (אפרים לפיד, "התפקיד החברתי של צה"ל", מתוך "מערכות", גיליון 456, אוגוסט 2014)
  • "מבחינת החברה האזרחית היה צה"ל בעבר – ובמובנים רבים הוא נותר עד היום – מעין שמורת טבע: ארגון ששילב ב'רוח צה"ל' – הקוד האתי של הצבא – ערכים כמו אמינות, דוגמה אישית, מקצועיות, רעות, שליחות ומשמעת לצד תרבות של תחקור תקלות, של לימוד לקחים ושל יישומם. צה"ל הוא מערכת לומדת השואפת דרך קבע לשפר את עצמה. התחלופה המתמדת של החיילים בשירות חובה וקבע גורמת לכך שהערכים האלה יעברו מדור לדור בצבא ואף מהצבא למערכות האזרחיות. בצבא גם מתקיימים תהליכי תכנון ובקרה מוקפדים המבוססים על ניסיון רב שנים. 'רוח צה"ל' – הקוד האתי – נועד להבטיח כי הצבא יהיה נחוש ומנצח אך גם מוסרי במצבי לחימה קשים. ארגונים אזרחיים רבים למדו מצה"ל את תפיסת התחקור וכמוהו גם גיבשו לעצמם קוד אתי. הצבא הוא לרבים בארץ מודל לחיקוי להזדהות בשל הישגיו, ויותר מכך: הציבור הרחב חש אהדה רבה לצה"ל. לרבים יש נציגים בו: הורים, ילדים, נכדים או קרובי משפחה אחרים בשירות חובה, בשירות קבע או במילואים. זהו 'צבא העם' במובן הכי עמוק של המונח." ~ על מעדמו המיוחד של צה"ל בחברה הישראלית (אפרים לפיד, "התפקיד החברתי של צה"ל", מתוך "מערכות", גיליון 456, אוגוסט 2014)
  • "נעשה שימוש פסול בשם היחידה והחותמים יתנו על כך את הדין." ~ על מכתב הסרבנים של יוצאי יחידת 8200 ("בכיר בקהיליית המודיעין: מכתב הסרבנים גרם לנזק כבד בעולם", באתר מידה, 18 בספטמבר 2014)