"אני רוצה ששירתי תיתפס על ידי כל החושים. אם לא במשמעות אז בצליל, אם לא בצליל אז בצורה."
"אגייס את כל האמצעים להגיד את הדבר המדויק לאותו רגע, אבל אחרי רגע אני אהיה במקום אחר."
"השירה שייכת הרבה יותר לקמאי, ללא־מילולי, למגמגם, לעילג. היא שייכת לטקסט. סיפחו אותה לפרוזה עם המצאת הדפוס, אבל מאז ומתמיד היא הייתה קיימת והועברה באופן אורלי. היא שייכת לצד הינקות."
"אני כותבת כמו שאני מוצצת אצבע. זה אירוע תקשורתי, ארוטי, פיזי."
"אם את מסתכלת על כל משורר, את מרגישה שתמיד יש לו את השיר הזה. השיר האחד של המשורר הוא השיר שבו הוא מסגיר למי הוא כותב, למה הוא כותב."