לדלג לתוכן

ארבע מדברות ואחת שותקת

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

ארבע מדברות ואחת שותקת הוא רומן מאת גבריאלה אביגור-רותם על חברות נפש בגיל מבוגר. הספר יצא לאור ב־2020.


  • "מה היה אילו, זאת השאלה בה' הידיעה אם שואלים אותי."
  • "ככל שמישהו קרוב יותר לשנתון שלי יש סיכוי גבוה יותר שיבין על מה אני מדברת."
  • "מרימה את התריס כדי לראות איך הגשם שהתחדש מרקיד טיפות על עלי ההדרים, מזיחה את השמשה החוצצת ביני לבין החוץ."
  • "ניגש אליי, לוחש, ברשותך, ידו מעבר לכתפי מזיזה את הזכוכית במסילתה, מכבה את הריחות, מהסה את האוושה."
  • "אני מבקשת שתסדרי לי פרוטקציה למות תוך כדי שינה כי הכי נורא זה לא המוות, אלא הפחד ממנו, הידיעה שהנה הוא הוא."
  • "לא מוכנה לוותר על קולות הטפיחה הרכים של הגשם על העלים שאינני שומעת אם הזכוכית חוצצת ביני לבין החוץ, לא מוכנה לוותר על הרטט הנרגש של העלווה הכהה, על ניחוח האדמה הנרטבת, על הגרגור הגרוני של מי הגשם לאורך המרזב, על האוויר הלח־טרי מחוץ למזגנים."

נאמר עליו

[עריכה]
  • "מציב במרכזו גיבורות מבוגרות, רובן בעשור השמיני לחייהן, המוכיחות כי החיים בגיל השלישי יכולים להיות מלאי עניין ותשוקה." ~ נטע הלפרין
  • "החומרים מרוככים בהומור ובאירוניה אבל הם קשים, אמיתיים וכאובים." ~ צור ארליך