לדלג לתוכן

ארול אחד

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
לוחית זיכרון על ביתו של מאיר אריאל בתל אביב, רחוב הירקון 70

ארול אחד היא ביוגרפיה על מאיר אריאל מאת נסים קלדרון בשיתוף עם עודד זהבי. הספר יצא לאור ב־2016.


  • "אהבו אותו גם בבית־הילדים וגם בבית." ~ על ילדותו של אריאל בקיבוץ משמרות
  • "הוא הרגיש שאיננו עומד בציפיות שלו מעצמו, והוא הרגיש שונה מרוב חבריו, ושני הדברים העיקו עליו."
  • "הוא לא אהב להגיע לשום מקום. הדרך אל המקומות נראתה לו – לא בכל הימים אבל ברובם – מעניינת יותר מן המקומות עצמם."
  • "הוא נעשה למבוגר שמעניק אהבה חמה במיוחד לסובבים אותו, ויש בו גם צורך גדול במיוחד לקבל מהם אהבה. לפעמים הצורך הפך לתלות. יחד עם זאת, האהבה שהקיפה אותו לא ביטלה את תחושת הילד הבעייתי, שגם היא נטבעה בו בילדות והמשיכה ללוות אותו בבגרות. האיש המקרין חדוות חיים לבבית, והאיש הסובל מתקופות דיכאון חוזרות ונשנות, חיו בו זה בצד זה. לפעמים זה בתקופה אחת וזה בתקופה אחרת."

נאמר עליו

[עריכה]
  • "ספר שקלדרון כתב בשיתוף עם המלחין עודד זהבי, שאחראי לניתוחים המוזיקליים שבספר. בספר משתדל קלדרון, ועושה רושם שדי מצליח, לפענח את חידת אריאל: הקיבוצניק ממשמרות שהפך לבוב דילן הישראלי; גאון של משחקי מילים ובלדות מסתוריות." ~ יאיר שלג
  • "קלדרון מדגים לאורך כל הביוגרפיה כיצד בשירת אריאל נוצר תמהיל ייחודי שכוחו בכך שהאני השר נעלם ומופיע מחדש מתוך משחקי המילים והמטפורות באופן שמחזק ומזקק את הסיטואציה המתוארת, גם בעזרת יכולת ההגשה שלו כמבצע." ~ ינאי ספיר