ארז מירנץ
מראה
ארז מירנץ הוא מחזאי וסופר ישראלי.
- "איני מביא ילדים לעולם כי אני חושש שהם יצאו כמוני." ~ רדיו סול, 2013
- "ההורים שלי זרקו אותי מהבית, אז עברתי לגור אצל האפוטרופוס הכללי"
- "אני נגד החוק שמעלה את אחוז החסימה, בד בבד, כדאי להעלות את גיל ההצבעה מ18 ל30, כי בגיל הזה הרוב כבר משכיל להבין שאידיאלים סופם להישבר"
- "אם לוח השנה העברי הוא ירחי~שמשי ולפיו אנחנו מציינים את ראש ושנה וחוגגים, זה לא הופך אותנו לעכו"ם?"
- "אדם רב-תרבותי חייב להתנגד לחיסון נגד הפוליו - כי הנגיפים הם 'מוחלשים'".
- "תל אביב היא כביצה ובביצה שולט הנרקיס והנרקיס אוהב רק את עצמו
- "בטיפול התגלה שפיתחתי "אני כוזב", סיפרתי את זה לאימא והיא ביקשה שאומר את זה לאימא הכוזבת שלי".
- "בסקר של הא"ום נבחרה מדגסקר למדינה המושחתת בעולם, שאלו את הנשיא לפשר הדבר והוא השיב "לא היה לנו מספיק כסף לשלם שוחד לועדה של האו"ם"
- "המורה הייתה מקריאה את השמות מא' עד ת' ואחרי כמה שנים, מת' עד א' כדי "לפצות את אלו שתמיד בסוף". ואני שהשם שלי מתחיל במ' תמיד סבלתי או מאפליה או מאפליה מתקנת..."
- "דור ה-Y לא ראוי אפילו שתהיה אות על שמו" (בהשקת "החיים הם הרע במיעוטו" בספריה העברית בבברלין)
- בהתחלה ניסיתי להתמחות בניהול רגשות, כשזה לא הצליח עסקתי בניהול סיכונים. מהר מאד זה הפך לניהול משברים והיום אני מנהל צוואה.
- "משפחת מירנץ תמיד הייתה פורצת דרך, אבא של סבא הוא הראשון שפתח חנות בשבת, אפילו נרצחנו במחנה ההשמדה הראשון"
- "כאשר אתם תצאו לפנסיה, הדור הזה ינהיג את המדינה. עדיין אופטימיים?!?!?"
- "אני לא בקיא במצבי שיכרות"
- "הסופר-אגו של האמן לא יכול להיות גורם משתק לכן אין לצפות ממנו להתנהגות נורמטיביות. מישטורו יביא בהכרח לקריסת יצירתו. זהו אותו כוח מסרס המסביר למה יצירות משמעותיות נוצרות פחות ופחות בימינו."
- "וכיתתו סמארטפוניהם לעטים ולפטופיהם למחברות ולא ישא גוי אל גוי ספאם ולא ילמדו עוד הטרלה. ושבתם אל הכתיבה ואל הספרות היפה אשר ציוויתי לכם.ואמחה את זכרו של סטיב ג'ובס מן הארץ."
- "שלום, הגעתם לא.מ פילוסופים בע"מ. לציטוטים יפים למסיבות קוקטייל - הקישו אחת למחלקת הרטוריקה - הקישו אפס להנהלת חשבונות הקישו אפס. ליישוב סתירות לוגיות - הקישו אפס אם אתם רוצים לדעת את משמעות הקיום נתקו עכשיו או המתינו לסוף החיים."
- ראיתי את הסרט "היא" ולא הבנתי מה ההתלהבות. כבר בגיל 16 התאהבתי באינטיליגנציה מלאכותית
- רק בנורבגיה אתה מבקש מסבתא שלך 300 אירו כדי להקים להקת רוק והיא עונה לך בגרוהלינג
- מלפני יש רכב עליו כתוב "איך הנהיגה שלי. כוכבית 3345" התקשרתי ואמרתי שאני מבית לוינשטיין. וניפגש עם הנהג שלכם בקרוב...
- "לפני שנה וחצי עברתי לברלין רק עם מזוודה אחת ותיק גב אחד והרבה תקוות, היום כבר יש לי 3 מזוודות"
- "להצביע לאולמרט זה כמו לשמוע לגלגל"צ!" ~ מתוך הסיפור "יחסות פרטית מאוד"
- "בשביל לעשות תיאטרון בישראל צריך מנטליות של מתאבד שיעי" (ראיון לערוץ 2)
- "הייתי ממליץ גם על הספר 'מדרגת האדם' של רבי יוסף יוזיל הורביץ' ועל 'הגבר הרב אורגזמתי'." ~ תשובה לראיון באתר "קורא בספרים" להמלצה על ספרי עיון
- "ספרות היא הזעקה האחרונה לפי כניעה, אתה כותב ואחרי זה אתה נהיה זבל כמו כולם." ~ נאום קבלת פרס "האמן כאן" ליצירות בנושא זכויות אדם
- "פעם היו אומרים על סופרים כמוני שהם 'מפלרטטים עם המוות'. היום מפחדים שהמוות יתלונן על הטרדה מינית." ~ ראיון למרסל מוסרי ברדיו ללא הפסקה
- "מוזיקה לפקידים במשרד זה כמו חורי אוויר לצבים בקופסת נעליים." ~ מתוך "החיים הם הרע במיעוטו"
- "מה זה, חלב סויה? תה ירוק? סוכר חום? את רוצה להרשים מישהו, לכי תמציאי תיאוריה מתמטית חדשה." ~ מתוך "החיים הם הרע במיעוטו"
- "ההמון נחלק לשני חלקים עיקריים – ההמון העממי וההמון הבורגני. ההמון הבורגני הוא גרוע יותר, שכן הוא גורם יותר נזק בפועל, מה שלא מפריע לו להתנשא על ההמון העממי – התנשאות שאין בה כלום: ההמון הבורגני רודף תהילה, כסף ופרסום, וכולו כרוך אחר אופנות מתחלפות." ~ מתוך המסה "על ההמון"
- "עונש מוות ראוי לתת רק למחבלים מתאבדים."
- "אנחנו לא חלשים, אנחנו מוחלשים", אמרה לי מפגינה (לא משנה מאיזה עם) באוניברסיטת תל אביב. "הטיעון הזה לא קלוש", עניתי לה, "הוא מוקלש".
- שייקספיר חזה את לאנס פון-טרייר: "משהו רקוב בממלכת דנמרק".
- "עבורי בגרות היא מצב בו אתה יכול להצדיק כל התנהגות ילדותית שלך."
- לוקח לי חודש לכתוב יצירה משמעותית ו10 שנים להבין אותה ולמה כתבתי אותה בכלל.
- "אחרי שנים של ישיבה על הגדר וחוסר עניין ממשי בפוליטיקה הגעתי למסקנה הכה-ברורה מאליה: העולם צריך להיות מקסיקנו-צנטרי. כלומר שהעולם צריך להפוך להיות מקסיקו ומקסיקו תהיה למעשה העולם כולו ומלואו. אחרי הקולוניאליזם המקסיקני השמח שיכבוש את כל העולם בטוב ליבו, נוכל לראות איך למשל בשדרות ובעזה ילדים ומבוגרים עוטים כובעי סומבברו ענקיים וכך לא רואים את טילי הקסאם ולחילופין את הפגזות חיל האוויר. בתל אביב, בברלין, בלונדון, פריז וניו-יורק תהיה אלימות ואנרכיה ופשע כמו בשכונות מרכזיות במקסיקו סיטי וכך לא יוכלו עוד אנשים מעצבנים ופריבילגיים לשתות אספרסו בשקט ולהגות בתיאוריות דה-קונסטרוקטיביסטיות עקרות. בדרום מזרח אסיה יישתו טקילה, מוחיטו ומרגירטיות מהבוקר עד הערב במקום להתחמש. ביוון, ספרד ואיטליה ימשיכו להתבטל ולא יזיז להם בכלל המשבר הכלכלי. אח, עולם מקסיקנו-צנטרי יהיה מקום הרבה יותר טוב, עולם מקסיקנו-צנטרי,. עולם ראוי לחיות בו!"
- "המיסטיקן דונלד טאוסנד טען שב"עידן הדלי" אנשים יהפכו יותר ויותר אינדיוידואלים. הסטטוס הזה שלו קיבל 232,667 לייקים, וזכה ל131,445 שיתופים."
- "לא צריך לתקן את העולם, בימינו הכול תמיד יותר זול אם קונים חדש." ~ מתוך המחזה "צמחים מטפסים" העוסק במשותקים המחוברים למכונת החייאה
- "תמצמץ אתה את 'החטא ועונשו'" שם, שם.
- "התקשרו מאחת מתוכניות הבוקר ואמרו שרוצים פילוסוף בנושא החג. שאלתי על מה ידברו ומי יהיה. אמרו שתהיו דיאטנית שתדבר על איך לא להעלות קילוגרמים מיותרים בתקופת החג. אמרתי להם - הדרך היחידה למנוע השמנת יתר היא הרחבת מעגל העוני! עד עכשיו לא התקשרו שוב"
- "אני לא אתאיסט, אבל בהחלט היה מתאים לי להמציא משהו כמו אלוהים כדי לראות איך אנשים יגיבו"
- "מסתבר שבאמת יש הרבה דגים בים, אבל לא כולם ראויים למאכל"
- "כיצד עובדות התרופות הפסיכיאטריות, קודם כל הן גורמות לירידה באיכות הזרע, כתוצאה מכך אדם לא יכול להביא ילדים לעולם, כתוצאה מכך הוא חיי חיים רגועים ושלווים"
- "אפשר לאכלס את כל האנשים הטובים בתל אביב לכדי רחוב ישראליס וגם אז ישארו כמה בנינים ריקים."
- " 'השם ייקום דמו' אומרים על אנשים שנרצחו על קידוש השם או בפעולה הרואית כלשהי, ואני התייחסתי לזה יותר בקטע של הדם שלי שנשפך בכל המסגרות שבהן הייתי. אני מרגיש שכל החיים האלה מאוד כבדים עליי ודורשים ממני המון התמודדות, אבל אני עושה את זה. יש לי הרבה כוח סבל, אבל איזשהו מיץ ממני נסחט ממני כל הזמן, כמו שפיכת דם. אני לא נפטרתי, אני עדיין חי, זה מין שם במה כזה." ~ מתוך ראיון עם טל גורדון לאתר "הבמה" לשאלה מדוע שינה את שמו לאמהי"ד
- " 'ישות וזמן' של היידגר – אולי זה יעזור באי בודד, כי זה גם ספר ארוך וגם עוסק בדיוק בבעיה..." ~ מתוך ראיון שערך עמו ראובן שבת, לאתר "בכיוון הרוח"
- "ההצגה 'מסיבת יום הולדת', בבית הספר למשחק של סופי מוסקוביץ, נותנת פרשנות מעניינת למחזה הידוע של הרולד פינטר ומצד שני, כמו המגמה הרווחת ביום, האלימות הפעם היא גם נגד המחזאי." ~ מתוך ביקורת באתר "סוכן תרבות"
- "שבוע הספר בכיכר רבין? כבר עדיף ליל הספר באונטר דן לינדן 1938!"
- "הומור שחור נוצר במצב בו אם לא תצחק תמות (נפשית לפחות) אבל כשחושבים על זה, גם ההפך נכון. אם תמות לא תצחק..." ~ מתוך ראיון לאתר "ילדי הקומדיה"
- "אחת החוויות המעצבות של חיי הייתה כשהייתי סטודנט ועבדתי בניקוי חלונות וביום חורף גשום ב־8 בבוקר הייתי תלוי בקומה ה־16 ובאוזניות התנגן השיר של הקיור 'Watching me fall'." ~ מתוך ראיון לרדיו קול נתניה
- "תיאטרון כן יכול לשנות חיים של אנשים – הוא רושש אותי." ~ מתוך ראיון לרותי זוארץ, מעריב
- "מחזה פוליטי הוא לעולם לא מחזה אנושי" ~ מתוך ראיון לרותי זוארץ, מעריב
- "מה שהכי מושך בתיאטרון הוא המידיות. בתור צופה אתה יכול לזרוק עגבנייה על הבמה או להגיד לשחקן זה או אחר 'סתום כבר את הפה'. נכון ש־99.9% מהצופים בתיאטרון לא עושים את זה, אבל עדיין האפשרות של האופציה הזאת מרגשת, גם עבור השחקנים." ~ מתוך ראיון לאלי אשד באתר יקום תרבות, בתשובה לשאלה: "למה לכתוב לתיאטרון"