אריק-עמנואל שמיט

אריק-עמנואל שמיט (בצרפתית: Éric-Emmanuel Schmitt) (נולד ב־28 במרץ 1960), מחזאי וסופר צרפתי.

מתוך יצירותיו

ג'ו המוזהב (מחזה, 1995)

• "כתיבה אינה אלא כזב שאנו מייפים."
• "הקנאה היא הדלות האמיתית."
• "אין אנו מבטלים את הדלות באמצעות מתן צדקה; נהפוך הוא: אנו מחזקים אותה."
• "דבר אינו עמיד בפני שריפה יותר מאשר דעת הקהל."
• "הקנאי אינו יורק אלא בפניו של מי שמתעלה עליו."
• "אלה הם החיים; להרוג הוא מנהגו של עולם. בהיותנו עשירים אנו הורגים את העניים, בהיותנו צעירים אנו הורגים את הזקנים. אנו דוחפים את הורינו אט, אט אל הקבר. אין בנמצא חיים מוצלחים ללא גופה מתה."
• "האם ישנה אם המסוגלת לומר לבנה כי מאוחר יותר הוא יסבול סבל רב? כי הוא יאהב בלי להיות נאהב?"
• "האם ישנה אם שיש לה אומץ להכריז בפני בנה על העתיד ועל תהלוכות ההלוויה? מעשה האהבה הראשון של אם הוא לשקר."

אוסקר והאישה בוורוד (סיפור, 2002)

• "השאלות המעניינות ביותר נשארות ללא מענה; הן אפופות מסתורין. לכל תשובה יש להוסיף את המילה 'אולי'."
• "רוב בני האדם אינם סקרנים; הם נאחזים במה שיש להם כמו כינים באוזניו של עטלף."
• "אם אתעניין במחשבתם של עבריינים, לא יהיה לי פנאי לחשוב על זו של חכמים."

כאשר הייתי יצירת אמנות (רומן, 2002)

• "המוניטין כמוהו כחיה הניזונה מבשרה עצמה."
• "כוחו של היופי הוא לגרום למי שבא במגע אתו להאמין כי הוא עצמו יפה גם כן."
• "אינני מאחל לאיש לדור עם היופי; כאשר אנו פוגשים בו באקראי הוא מאיר את העולם, אך לחיות במחיצתו מדי יום ביומו, פוגע, צורב ויוצר פצעים שאינם מתאחים לעולם."
• "העמדתי במבחן את האושר להיות קיים, את השמחה לחיות בעולם כה יפה."
• "חלון פתוח לרווחה המשקיף על העולם העובר לפניי; מסגרת שבה החלל הופך לתמונה."