בארבע עיניים

בארבע עיניים (בצרפתית: Tete a Tete) הוא ספר מאת הייזל רולי (Hazel Rowley) על סיפור זוגיותם של ז'אן-פול סארטר וסימון דה בובואר. הספר תורגם לעברית ויצא לאור ב־2007.

"בסוף מלחמת העולם השנייה הגיעו סארטר ובובואר תוך זמן קצר למעמד אייקוני של אינטלקטואלים מבוקשים, חופשיים בדעותיהם ובעלי חשיבה מקורית."
"סארטר ובובואר חיו את חייהם כשהם מתחבטים בשאלות של אתיקה ומוסר. כיצד הם אמורים לנצל בצורה הטובה ביותר את חירותם?"
"הם מעולם לא שכחו שיש להם חופש בחירה, והחופש הזה כרוך באחריות. הם דנו בשאלות האלה ללא הרף. איזו מהפעולות האפשריות העומדות בפניהם תהיה האחראית ביותר? אילו השלכות יהיו לפעולה כזו לעומת פעולה אחרת?"
"לכל אורך מערכת היחסים ביניהם, סארטר ובובואר לא חדלו אפילו לרגע אחד לחיות כסופרים. זו הייתה מחויבות טוטלית בכל רגע ורגע משעות היום."
" 'האדם חייב להיות בן חורין,' אמר סארטר. פילוסופיית החירות שלו לא הייתה התפלמסות אקדמית שמקומה במגדלי השן. היא נועדה להיות מיושמת בחיי היומיום. כאקזיסטנציאליסטים, הוא ובובואר סירבו לקבל את המושג 'טבע האדם'. כפילוסופים, הם קראו תיגר על כל המוסכמות החברתיות. לאף אחד אין זכות להגיד להם איך לחיות את חייהם, אפילו לא את חיי האהבה שלהם."
"הם התנגדו לנישואים. הם מעולם לא גרו יחד. כל אחד מהם ניהל בגלוי מערכות יחסים עם מאהבות ומאהבים אחרים. לא פעם היה אחד מהם מיודד עם המאהב או המאהבת של רעהו; ולפעמים הם חלקו ביניהם את אותו מאהב או מאהבת."
"קשה לדעת מה סיפק יותר את סארטר ובובואר: הרטט המציצני שחש כל אחד מהם כששמע מה מתרחש בחיי רעהו, או ההנאה האינטימית שכל אחד מהם הפיק כשסיפר על חייו שלו."
"המשימה שלהם כאינטלקטואלים הייתה לחקור מתחת לפני השטח, לרדת לעומקן של חוויות, לחשוף את האמת שמאחורי המיתוסים ולהציג לקוראיהם אמיתות פשוטות."
"בשנות השישים והשבעים, שנים שבהן התרחשו ניסויים חברתיים מרגשים, היו הרבה מאוד צעירים שראו במערכת היחסים הפתוחה של סארטר ובובואר מודל לחיקוי."
"האם לא כל אחד מאיתנו רצה בן זוג אינטלקטואל שאותו יוכל לשתף ביצירתו, רעיונותיו ומחשבותיו השוליות ביותר?"
"כולם ידעו – סארטר אמר זאת בראיונות ובובואר סיפרה על כך בזיכרונותיה – שמערכת היחסים ביניהם הייתה חשובה יותר מכל מערכות היחסים האחרות שהיו להם בחייהם."
"תשוקתם לחלוק ביניהם את הפרטים הזעירים ביותר של חי היומיום – ניחוח הגשם, צבעי פנסי המכוניות בחשכה, שיחה מצחיקה ששמעו במקרה ברכבת – באמת הייתה מלבבת."
"היו להם האומץ והתעוזה לבוז למוסכמות, הם ניסו לחיות על פי עקרונות של חירות ואחריות, ופרצו גבולות רבים. אולי לא תמיד הם עמדו במבחן התיאוריות שלהם, אבל גם אם נכשלו לפעמים, רק אנשים מעטים חיו את חייהם בצורה אינטנסיבית יותר."