בבילון 5 עונה חמישית - גלגל האש

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Merge-arrow.svg דף זה מועמד לאיחוד לתוך הדף בבילון 5
דף זה עוסק בנושא של הדף בבילון 5 וככל הנראה מוסיף עליו ציטוטים. מסיבה זו, ייתכן שיש לאחד את שני הדפים. (דיון)
התבנית הוצבה על הדף בתאריך 20:44, 26 ביולי 2009 (IDT).

5x01 ללא פשרות[עריכה]

שרידן: (על ספר הקודש של ג'קאר) ובכן, מר גריבלדי אומר שזה כתוב ממש טוב.
ג'קאר: ובכן, אני... אני מצטער, יש רק עותק אחד לעכשיו, ו... כשהשאלתי אותו למר גריבלדי, הוא חזר עם כתמי קפה. איני יכול...

ג'קאר: אתה רוצה להיות נשיא?
שרידן: כן.
ג'קאר: שים ידך על הספר ואמור "מסכים".
שרידן: מסכים.
ג'קאר: בסדר. נגמר. בואו נאכל.

5x02 הלילה הארוך ביותר של לונדו מולארי[עריכה]

ויר: מה קורה עם המקום הזה. אני מתכוון, שבוע שעבר מישהו ניסה להתנקש בחייו של שרידן, עכשיו מישהו מנסה להרעיל את לונדו! מה לא בסדר איתכם אנשים! אין לכם משהו אחר טוב לעשות?! למה שלא תקראו ספר, תשיגו לעצמכם תחביב.

לונדו: ראיתי את מותי בחלום. הייתי אדם זקן. איך אדע אם לא אשרוד את זה? אולי זה יעבור ואני ארגיש יותר טוב. החלום הוא נבואה.
ויר: נבואה היא ניחוש שמתגשם. כשהיא לא, היא מטאפורה. אתה יכול לשים אקדח לראשך מחר וללחוץ על ההדק ואז החלום הוא רק חלום. נבואה זו היא רק מטאפורה וכך גם אתה.
לונדו: המטאפורה נעשית טיפה מופרזת, אתה לא חושב?

5x03 מופת החיות[עריכה]

ליטה: השמועה בקרב חיל הטלפתים אומרת שזה מה שקרה למר בסטר. האם ידעת את זה? אומרים שהוא תמיד התנדב לסריקות שלקראת המוות. אני מניחה שהוא רצה לדעת מה נמצא בצד השני. אומרים שהוא היה בתוך מוחם של אנשים כשהם מתו, ו... הוא נכנס עמוק מדי. ראה יותר ממה שאחרים יכולים לראות. וכאשר הדלת נסגרה... היתר שלו... אולי המיטב שבו... לעולם לא חזר.

5x04 מבט מהיציע[עריכה]

מאק: (מתייחס ללונדו וג'קאר) אז כמה זמן אתה חושב שהם נשואים?

לונדו: היקום שונא אותי, אתה יודע. אני לא יודע למה. לעולם לא עשיתי משהו ליקום כדי.... אה ובכן, בסדר, כמה דברים, אבל אחרי זמן מה, היית חושב שזה יהיה מספיק. "כן, היה לנו כיף עם לונדו מולארי לעכשיו. אולי זה הזמן לעבור הלאה ולחפש מישהו אחר לשחק איתו".

לוקלי: (לגריבלדי) אתה אמור להיות ראש המודיעין (גם: אינטליגנציה) החשאי. כרגע אני לא רואה אף אינטליגנציה, חשאית או גלויה מהעין.

5x05 עקומת למידה[עריכה]

סק טרוואל: אם הייתי אומר לך לטפס על הר ולהביא לי פרח מהנקודה הגבוהה ביותר ואתה תמות לאחר השלמת משימתך, האם זה יהיה חסר משמעות?
מינברי: כמובן, זה טריוויאלי.
סק טרוואל: ואם ישנם מליון אנשים המחכים בתחתית ההר אשר להם, הפרח מסמל את חירותם והם יילכו אחר הסמל הזה עם מותך במאבק שישחרר חצי מליון נשמות. האם לכך תהיה משמעות? אתה רואה? אנו יוצרים את המשמעות בחיינו. זה לא מתקיים בנפרד. להיות אנלאשוק לא אומר לדאוג למה שאחרים חושבים עלינו. אין זה אומר להחליט מה לעשות בהתחשב האם זה משרת את הרגשת האגו או הגורל שלנו. זה אומר לחיות כל רגע כאילו היה האחרון שלנו. זה אומר לעשות כל דבר נכון משום שזה הדבר הנכון. המשקל אינו משנה. ההיכן, המתי, הכיצד, או הלאיזו מטרה... אף אחד מהדברים איננו משנה. בחיי, גיליתי מעט מאוד אמיתות. הנה האמת הגדולה ביותר שאני מכיר: מותך, ראסתן, תהיה לו משמעות אם יבוא כאשר אתה ברדיפה המלאה ביותר אחר ליבך.

לוקלי: (לגריבלדי) לא הייתי בצד שלכם. הייתי בצד שאומר שזה לא תפקיד הצבא להכתיב מדיניות, להדיח נשיאים, או לירות על הספינות שלנו. אנחנו ממלאים אחר פקודות, עד שמגיעה אחת שמפרה את מצפוננו. ואז עלינו להחליט אם לבצע אותם ולשאת בתוצאות. אולי תוכיח עצמך צודק. אולי הם ישימו אותך מול כיתת יורים, אבל החלטתך משפיעה אך ורק עליך. אתה יכול לנקוט בעמדה בלי להרוס את שרשרת הפיקוד.... אני חיילת, מר גריבלדי. וככזו, אוצר המילים שלי די מוגבל. אני מבינה אך ורק שלוש מילים. נאמנות. חובה. כבוד. ואם הייתי עושה זו בדרככם, אזי אחד מאלה היה מתבטל ושני האחרים היו הופכים לחסרי משמעות.

5x06 יחסים מוזרים[עריכה]

ביירון: (לליטה) עץ הערבה חזק בצורה מטעה. הוא מתכופף, אך אינו נשבר. שורשיו עמוקים ויכולים לעמוד בסערה הגרועה ביותר. הוא מבטיח מנוחה, וצל, ומשבי רוח נעימים לאלה שימצאו מנוחה מתחתיו. את נהיית הערבה שלי. וכולנו מצאנו מחסה בנדיבותך.

5x07 סודות הנשמה[עריכה]

ביירון: אף רודנות לא הצליחה להחזיק מעמד. אף ממשלה המבוססת על אלימות לא נמשכה. במוקדם או במאוחר, כולם נופלים. אנחנו כאן כדי לבנות חיים חדשים לעצמנו, בית בקרב הכוכבים. האם היית בונה בית תחת יסודות שידעתם שלא יחזיקו?

5x09 בממלכת העיוור[עריכה]

דלן: (על ביירון) אם היית שנוא על ידי עמך, נאלצת להצטרף לשורות חיל הטלפתים... או שנאצלת לקחת סמים שמעכבים את כשרונותיך לשארית חייך, אם היית נרדף ומשועבד בידי אחרים, האם לא היית רוצה מקום משלך? מקום שבו אחרים כמוך יכולים להתאסף בשלום ללא פחד מרדיפה?
שרידן: אוקיי, אני מבין שברמה הרעיונית העניין מובן. אבל הם עשו זאת בדרך הלא נכונה, בדרך הפחות נוחה.
דלן: נדמה שזכור לי שנשיאת הארץ אמרה אותו הדבר אחרי מלחמת האזרחים שלך.

ביירון: בזמן שחלק מהטלפתים בעולמות אחרים התפתחו באופן טבעי, רובם נוצרו בידי הוורלונים במניפולציה גנטית במשך מאות בשנים. הם יצרו אותנו בכדי שהעולמות האחרים יוכלו להשתמש בנו כנשק במלחמתם כנגד הצללים. זה כל מה שאנחנו בשבילם: דברים להשתמש בהם ולזרוק. כל זה היה מספיק גרוע. אבל לדעת שיכולנו לא להיות טלפתים, לא להירדף ולהכלא ולהיות נשלטים, אם הוורלונים לא היו מתערבים בדפוס הגנטי שלנו, זה מה שהפך אותנו למה שאנחנו.

5x11 עוף החול עולה[עריכה]

בסטר: (ללוקלי) תפקידנו להגן על הנורמלים מטלפתים עריקים. אולי עכשיו תביני למה אנחנו נחוצים. כל גזע שמפתח טלפתים חייב למצוא דרך שבה ישלוט בהם: דרך חוקים, דת, סמים, או השמדה. אנחנו אולי לא יפים... אבל אנחנו בהרבה יותר טובים מהאלטרנטיבה שלכם... אנחנו מצפים לכמה אבידות מהצד שלהם, אבל הבה ננסה לשמור על גבולות סבירים. החיל הוא האמא, החיל הוא האבא... בדרך זו אלה הם ילדינו שאיבדו דרכם. עלינו לפחות לנסות להחזיר אותם חיים כדי שנוכל לתקן את דרך חשיבתם.

ביירון: זה לא היה חייב להגמר ככה.
שרידן: זה עדיין לא.
ביירון: כן זה חייב. איננו יכולים לחזור עכשיו. יש יותר מדי דם. אנו לא עוד מה שהיינו. אנחנו מה שנהיינו, (מצביע על בסטר) מה שאתם עשיתם מאיתנו.

קריינית ISN: לחדשות ISN נמסר הרגע שהמפקדה הראשית של חיל הטלפתים הופצצה מוקדם הבוקר בידי גופים שאינם ידועים. הרמזים היחידים שנמצאו בזירת ההתרחשות היו המילים "זכרו את ביירון" מרוססים לצד הבניין...

5x17 וכל חלומותיי, נקרעו לגזרים[עריכה]

שרידן: מה מסמל הנר?
דלן: חיים.
שרידן: חיים של מי?
דלן: החיים בכללותם, החיים של כולם. אנו נולדים כמולקולות בלבבות מליוני כוכבים, מולקולות שאינן מבינות פוליטיקה, מדינויות וחילוקי דיעות. במשך מליוני שנים אנו המולקולות המטופשות שכחנו מי אנחנו ומהיכן הגענו: מעשים נוראיים של אגו; הענקנו לעצמנו שמות; נלחמנו על קווים במפות; והעמדנו פנים שאורנו טוב יותר משל כל אחד אחר. הלהבה מזכירה לנו את חלקי הכוכבים הללו שחיים בתוכנו. ניצוץ שאומר לנו: אתם צריכים לדעת טוב יותר. הלהבה אף מזכירה לנו שהחיים הם יקרים, כאשר כל להבה היא ייחודית. כאשר היא נכבית, היא נכבית לנצח. ולעולם לא תהיה אחת כמותה. כל כך הרבה נרות ייכבו הערב. אני מתפלאת לפעמים אם אנו יכולים לראות משהו בכלל.

שרידן: החל מעכשיו, רפובליקת סנטאורי ניצבת לבדה.

5x18 תנועות של אש וצל[עריכה]

העוצר הסנטאורי: זה הולך להיות לילה יפה, הלילה האחרון שאראה.
לונדו: אתה לא צריך לדבר כך, העוצר, יש לך עדיין הרבה שנים לפניך. לכן חשוב שתקרא חזרה את הספינות. אנחנו עדיין יכולים לעשות שלום.
העוצר הסנטאורי: יהיה שלום, למשך זמן מה. זה אף פעם אינו מחזיק מעמד. הם אמרו כך. הם אמרו שני דברים, למעשה. שיהיה שלום ושזה לא יחזיק מעמד. הם גם אמרו שאהיה מת עד הבוקר ושמחר... אתה תהיה קיסר. הם אמרו הרבה, הרבה דברים. דברים שלא רציתי לשמוע. דברים שלא הבנתי. ודברים שלא רציתי להבין.
לונדו: הם? מי זה הם, העוצר?
העוצר הסנטאורי: או, אתה תגלה בעצמך בקרוב מאוד, לונדו. אתה לא צריך לזרז את שעותיך החופשיות האחרונות. ויש דבר אחר שהם אמרו לי... לעשות. ועשיתי זאת רק לפני שבאתי לראות אותך. הדבר האחרון שאי פעם אעשה בשבילם. בדרך מסוימת... אני שמח שזה נגמר.
לונדו: מה הם ביקשו ממך לעשות?
העוצר הסנטאורי: לשלוח הרחק את כל הספינות... ששומרות על סנטאורי פריים במקרה חרום כוזב, ולסגור את רשת ההגנה הכוכבית.
לונדו: לא!
העוצר הסנטאורי: אני חושב שאשאר... ואצפה מכאן. השמיים אמורים להידלק בכל רגע. אני מדמיין... שזה יהיה... די מרהיב.
לונדו: לא!

5x19 נפילת סנטאורי פריים[עריכה]

לונדו: האין זה מוזר, ג'קאר? כאשר רק נפגשנו, לא היתה לי סמכות ואת כל הברירות שאי פעם ארצה. ועכשיו יש לי את כל הסמכות שרק ארצה... ואף ברירה... אף ברירה בכלל.

לונדו: לא! חכו. אל תעשו זאת. מה אתם רוצים ממני?
דראק: מה שאנחנו רוצים ממך זה... אותך.

דראק: אתם עכשיו מה שאנחנו רוצים שתהיו - עם מוכה וממורמר שיהיה חייב לבנות מחדש, שיהיה חייב לסמוך על חסדינו הטובים, שיהיה אפשר להשתמש בו ולהנחות אותו כפי שאנו רוצים להנחות אתכם. קרקע מושלמת בשבילנו לבצע את עבודתנו. בשקט, בשקט...

העוצר הסנטאורי: מה הם אנחנו אלא...
דראק: צילו של צל. הד של מה שהייתם בעבר.

שרידן: הענקים עזבו את מגרש המשחקים... אך הם השאירו את נשקיהם מאחור.

5x20 גלגל האש[עריכה]

ג'קאר: זו הדרך שבה אני נראה בידי בני עמי. למרות מאמציי, נעשיתי סמל רוחני. לא הבנתי למה או איך עד שראיתי את זה. הגעתי להבנה כי זה פשוט יותר לעשות פסל למישהו שאתה מאמין מכיל את כל תכונותיך הטובות מאשר לשפר את עצמך.
גריבלדי: וזה מציל אותך מהצורך לחשוב.
ג'קאר: בדיוק. בשנה האחרונה, ניסיתי להפנות את עמי אל עבר האמת הפשוטה שאנו אחד, ללא קשר לגזע. איכשהוא, מסר זה התעוות בצורה כזו, שאני נהייתי רעיון האמת שלהם בעצמי. ברגע שאתה הופך לכזה, אינך יכול לשוב ולהיות מי שהיית. אתה יכול רק להיות מה שהם רוצים שתהיה, מה שהם... מצפים שתהיה.

שרידן: (על ליטה) מה גרם לה להפוך ככה?
פרנקלין: ובכן, בוא נראה. היא... הותאמה בידי הוורלונים, נזרקה בידי הוורלונים, שומשה כנשק, עזבה את החיל, איבדה את האיש היחיד שאהבה אי פעם והקדישה עצמה לסיים את עבודתו. בחר אחד או כל אחת מהסיבות. בוא נכיר בעובדה, היא עצבנית.
שרידן: ביותר.

גריבלדי: מה הוורלונים עשו לך, ליטה? מי? מה את?
ליטה: רק לאחרונה התחלתי להבין זאת בעצמי. אתה יודע שהוורלונים השתמשו בטלפתים כנשק בזמן מלחמת הצללים. אבל מה שאף אחד לא עצר לחשוב זה, שבמלחמה קיים מספר מסוים של נשקים קטנים, מספר מסוים של נשקים בינוניים ואחד או שניים מהגדולים. מהסוג שאתה מפיל כשנגמרו לך הנשקים הקטנים והבינוניים, ואין לך משהו אחר להשתמש בו.
גריבלדי: משהו כזה יהיה... יהיה המקבילים הטלפתיים למתקנים תרמו-גרעיניים, נשק יום הדין.
ליטה: (עיניים זוהרות בלבן) נעים להכיר אותך, מר גריבלדי.

5x21 עצמים בתנועה[עריכה]

ג'קאר: אני מאמין שכאשר אנו עוזבים מקום, חלק ממנו הולך איתנו וחלק מאיתנו נשאר. לך למקום כלשהוא בתחנה, היכן ששקט, ורק הקשב. לאחר זמן מה, אתה תשמע הדים של כל שיחותינו, כל מחשבה ומילים שהחלפנו. הרבה לאחר שנעזוב... קולותינו יתמהמהו בקירות הללו כל עוד המקום ישאר. אבל אני אודה כי... החלק שבי שעוזב... יתגעגע במידה רבה לחלק שלך שישאר.

ליטה: זה אירוני. אתה חייב לעזוב כי כולם רוצים אותך. הם רבים עליך. ואני חייבת לעזוב כי אף אחד לא רוצה אותי.
ג'קאר: ובכל זאת אנחנו דומים בהרבה דרכים. אנו סך כל דמעותינו. מעט מדי, והאדמה אינה פוריה, ושום דבר לא יכול לגדול בה. הרבה מדי, והמיטב שבנו נשטף. הגשמים שלי באו והלכו... לעת עתה. שלך רק מתחילים.

5x22 עצמים במנוחה[עריכה]

שרידן: (לדיויד) אני נותן לך... מעט חוכמה משלי. דלן... היא בת בריתך הגדולה ביותר שאי פעם תהיה לך. עומקי האומץ והחמלה שלה אין דומים להם, מנסיוני. הסתכל אליה... לחוכמה ואש באותה מידה. ואם יש לך ספק כלשהוא... דבר איתה. היא לעולם לא תשפוט אותך. היא רק תאהב אותך. מזמן לזמן, אתה תעשה טעויות. הן בלתי נמנעות. לפעמים טעויות אלה יהיו... ענקיות. מה שחשוב זה שאתה לומד מהן.

לונדו: עוד אחד מהיתרונות של להיות קיסר, או נשיא במקרה שלך, הוא לא ממש האנשים ששמחים לראותך במעמדך, אלא האנשים שזועמים שהינך עדיין חי, שלא לדבר על מחזיק בעמדה של כוח. עצם הידיעה שבכל יום שאתה מצליח, הם מתים קצת בפנים, הופכת את הדבר למענגת ביותר.

דלן: (על לניר) ישנם רגעים שבהם כולנו נהיים מישהו אחר, משהו אחר ממה שאנחנו. זה קורה אך לרגע, אבל אנחנו מבלים את שארית חיינו בראיה לאחור באותו רגע בבושה.

5x23 ישן באור[עריכה]

גריבלדי: הברית הבין כוכבית שממוקמת בעולם הבית של פדרציית המינברים נוסדה בשנת הארץ 2261, זמן קצר לאחר סוף מלחמת הצללים, לפני עשרים שנה. עשרים שנות הסטוריה. אלה מאיתנו ששרדו ראו את הכל. ואלה מאיתנו שמבינים מחכים ויראים מהגעתו של היום הזה.

שרידן: אני רק רוצה לשבת כאן, ולצפות בשמש העולה. עלה בדעתי, שבכל זמני כאן, לא עשיתי זאת. אני רוצה לדעת איך היא נראית כשהיא עולה מעל האופק, כדי שאשא תמונה זו בראשי.

שרידן: כשהייתי ילד, בכל יום ראשון אבא היה לוקח אותנו לסיבוב. לעולם לא ידענו להיכן אנחנו נוסעים, זה היה חלק מהכיף. רק נסענו. הוא היה אומר, ביחרו כיוון ואחד מאיתנו היה מצביע, והיינו נוסעים... מחר יום ראשון, דלן... ואני יוצא לסיבוב.

שרידן: אני רוצה להרגיש את החלל מתחתיי, פעם אחת אחרונה. זה היכן שאני שייך, היכן שתמיד השתייכתי. חוץ מזה, כל מה שבנינו כאן, עם הברית... נהפך... חצי מציאות, חצי מיתולוגיה. ואם הכל יסתיים כאן כשם שזה מסתיים בכל מקום אחר... אבל אם זה יסתיים שם בחוץ... הם יזכרו את זה.

לוריין: מי אתה? מה אתה רוצה? למה אתה כאן? להיכן אתה הולך?
שרידן: לוריין?
לוריין: האם חשבת ששכחנו אותך? חיכינו... לך.
שרידן: מעבר לשוליים?
לוריין: כן.
שרידן: יש עדיין... כה הרבה שאינני מבין.
לוריין: כשם שזה צריך להיות.
שרידן: האם אני יכול לחזור?
לוריין: לא. מסע זה הסתיים. אחר מתחיל. זמן... לנוח עכשיו.

איבנובה: בבילון 5 היתה האחרונה מתחנות בבילון. לעולם לא תהיה נוספת. היא שינתה את העתיד, והיא שינתה אותנו. היא לימדה אותנו שעלינו ליצור את העתיד, או שאחרים יעשו זאת בשבילנו. היא הראתה לנו שעלינו לדאוג אחד לשני, משום שאם לא, מי כן? ושחוזק אמיתי לעיתים מגיע מהמקומות הבלתי צפויים. אך בעיקר, אני חושבת שהיא העניקה לנו תקווה שיכולות תמיד להיות התחלות חדשות, אפילו לאנשים כמונו. ובאשר לדלן, בכל בוקר, למשך כל שנות חייה, דלן קמה לפני עלות השחר, וצפתה בשמש העולה.