בבילון 5 עונה שלישית - נקודת האין חזור

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Merge-arrow.svg דף זה מועמד לאיחוד לתוך הדף בבילון 5
דף זה עוסק בנושא של הדף בבילון 5 וככל הנראה מוסיף עליו ציטוטים. מסיבה זו, ייתכן שיש לאחד את שני הדפים. (דיון)
התבנית הוצבה על הדף בתאריך 20:44, 26 ביולי 2009 (IDT).

מונולוג הפתיחה של עונה שלישית[עריכה]

איבנובה: "פרויקט בבילון היה תקוותנו האחרונה והטובה ביותר לשלום... הוא נכשל... בשנת מלחמת הצללים, הוא הפך למשהו גדול יותר: תקוותנו האחרונה והטובה ביותר...לניצחון. השנה היא 2260, המקום: בבילון 5."

3x01 עניינים של כבוד[עריכה]

גריבלדי: אין לי סמכות לסוג כזה של מידע.
דיויד אנדווי: אבל אתה ראש האבטחה.
גריבלדי: אז איזה ראש אבטחה אני אהיה אם אתן לאנשים כמוני לדעת דברים שאני לא אמור לדעת? אני יודע את מה שאני יודע משום שאני חייב לדעת את זה. ואם אני לא חייב לדעת את זה, אני לא אומר לי, ואני לא נותן גם לאחרים להגיד לי.

דלן: יש יצורים ביקום העתיקים מליוני שנים יותר מכל גזעינו. הם התהלכו בינות הכוכבים כמו ענקים, עצומים, חסרי זמן. הם יצרו אימפריות אדירות, לימדו את הגזעים הצעירים, חקרו מעבר לגבולות. עתיקי הראשונים הם הצללים. אין לנו שם אחר בשבילם.

ג'קאר: הם הגיעו לעולמנו לפני אלפי שנים, הרבה לפני שיצאנו אל עבר הכוכבים בעצמנו. הם ביססו לעצמם מקום באחת ביבשותינו הדרומיות. הם מצאו מעט עניין בנו. ג'קואן האמין שהם היו עסוקים במלחמה הרחק מחוץ לעולם שלנו.
דיויד אנדווי: ג'קואן?
ג'קאר: אחד ממנהיגנו הרוחניים הגדולים ביותר. הספר של ג'קואן מועתק ידנית מהמקור עם כל קו והערה כתובה בדקדקנות. ספינה זו (מראה תרשים בספר של ג'קואן) והספינה שלך הם אותו דבר. ניסיתי להזהיר את האחרים שהאויב הקדמון שב, אבל אף אחד לא הקשיב. אולי עכשיו הם יקשיבו.
דיויד אנדווי: אבל אם הדבר נכון, למה שהם ייעלמו למשך אלפי שנים?
ג'קאר: לכל דבר יש זמן, מר אנדווי. אולי זהו זמנם.

דיויד אנדווי: האם אתה יכול לומר לי אם ראית את זה בעבר?
לונדו: כן. בחלום.
דיויד אנדווי: בחלום?
לונדו: אני עומד... במקום כלשהוא, בסנטאורי פריים, אני חושב. ואני... מביט למעלה. ויש ספינות, כמו זו, חולפות... מעל. בתחילה מעטות, ואחר כך עוד, אלף, אלפיים, כל כך הרבה שהן מכתימות את השמש. מראה נורא, נורא.
דיויד אנדווי: וזה הכל?
לונדו: זה מספיק... לא, זה כל מה שאני יודע.

שרידן: אתה יודע, היתה לי הרגע מחשבה. נסעת הלוך וחזור אל עולם ביתך כל כך הרבה פעמים מאז הגעת לכאן, איך אני אדע שאתה אותו וורלוני? בתוך חליפת המגן הזאת אתה יכול להיות כל אחד.
קוש: תמיד הייתי כאן.
שרידן: או, בטח, אמרת את זה גם עליי.
קוש: כן.
שרידן: אני ממש שונא שאתה עושה זאת.
קוש: טוב מאוד.

3x03 יום אחד בשביתה[עריכה]

גריבלדי: הי, האם אי פעם אמרתי לך שהסתכלתי בתיקו האישי של הקפטן?
איבנובה: אתה מה?
גריבלדי: שששש!
איבנובה: מייקל, המידע הזה הוא מחוץ לתחום.
גריבלדי: עשיתי זאת כשהוא הגיע לכאן. אני אוהב לדעת עם מי אני מתעסק. ומי ידע שהוא יהיה בסדר, הא? כרגע, לפי התיק שלו, שרידן הוא חושב טקטי. הוא יכול לקחת כוח הגנתי נחות ולהפוך אותו לכוח התקפה המסוגל להתמודד עם אויב שמצויד טוב יותר. עכשיו, הוא עשה זאת עם הכוכב השחור, הוא עשה זאת במהלך ההתפרעויות במארס. עכשיו, אם תשאלי אותי, הוא הסיכוי היחיד שלנו לצאת מהדבר הזה חיים.
איבנובה: אולי... הסתכלת גם על התיק האישי שלי כשאני הגעתי לכאן?
גריבלדי: קומנדר, המידע הזה הוא מחוץ לתחום.

3x04 לחלוף על גן עלי התאנה[עריכה]

לניר: ויילן היה הגדול מכולנו. לפני אלפי שנים הוא הגיע משומקום, הקים את המועצה האפורה, והביא שלום לעמינו. אומרים שהוא היה מינברי שלא נולד מהמינברים.

דלן: בקרב בני עמי, הדבר נחשב כבוד לעזור למחפש אחר האמת במסעו.

האח תיאו: לשגרירה דלן שלכם יש אמרה נפלאה: "אמונה מחזיקה".

3x06 אפר לאפר[עריכה]

בסטר: דמי באותו צבע כמו שלך. ומה שאני עושה, אני עושה להגנת הארץ, כמוך. אתה לא אוהב איך אני שאני עושה זאת, זו זכותך. אבל יש דברים שקורים שאינך יודע עליהם. איומים לגזע האנושי שלאף אחד לא יוצא לשמוע עליהם, מכיוון שאנו עוצרים בעדם. ישנן סכנות מכל עברנו. ובין אם אתה אוהב אותנו או לא, אנחנו היחידים שעומדים בינכם לבין התהום.

לינדסטרום: אך ככל שאני יודע, אין טלפתים נארנים. אתם יכולים אפילו לא לשאת את הגן.
ג'קאר: אין טלפתים נארנים עכשיו. אבל בעבר, לפני זמן רב, היו.
לינדסטרום: כן. מה קרה להם?
ג'קאר: הם ומשפחותיהם חוסלו. הגן הטלפתי מעולם לא היה חזק דיו בשורדים בכדי ליצור טלפת טבעי.

3x09 נקודת האין חזור[עריכה]

ליידי מורלה: יש לך סיכוי שלמעטים לעולם לא יהיה, מולארי. עדיין יש לך שלוש הזדמנויות להמנע מהאש שמחכה לך בסוף מסעך. כבר בזבזת שניים נוספים. אתה חייב להציל את העין שאינה רואה; אתה חייב לא להרוג את זה שכבר מת; ולבסוף, אתה חייב להכנע לפחדך הגדול ביותר, בידיעה שזה יחסל אותך. עכשיו, אם תכשל בכל האחרים, זוהי ההזדמנות האחרונה שלך לישועה.
לונדו: אני... לא מבין.
ליידי מורלה: העתיד מגלה עצמו רק באי רצון, השגריר. קח את הסימן כמה שהוא. חפש אחריו כאשר יופיע.
לונדו: אחפש. תודה לך.

ט'אלון: מה אתה מבין עכשיו שלא הבנת בעבר?
ג'קאר: הכל כאן, בדפים האלה. ניסיתי לכתוב את הדברים אשר ראיתי. זה יכול לקחת שארית חיי כדי להסביר מה ראיתי באותו רגע יחיד. על מנת להציל את עמינו, עלינו להקריב את עמינו, להקריב את עצמנו, את גאוותנו, נקמתנו, להיות מוכנים למות באלפים, במליונים. למען אחד בשני. ככל שנלחום למעננו, כך נפסיד יותר מעצמנו. אנו קשורים, ט'אלון. גורלנו הוא כמו תמונה הכלואה במראה. אם נתכחש לאחר, נתכחש לעצמנו. ונפסיק מלהתקיים.
ט'אלון: ומי או מה זה אותו "אחר"?
ג'קאר: היקום עצמו, ט'אלון. אבל בני האדם, הם המפתח. ויחדיו, אתה ואני, והיתר, נסובב את המפתח הזה. משום שבצד השני ישנה ישועה לכולנו.

לונדו: אני מאמין שאני נגוע. שאני נועד למשהו גדול יותר. אפילה גדולה יותר או טוב גדול יותר, אני לא יכול לומר. כל מה שאי פעם רציתי היה לשרת את עמינו. אני צריך לראות מה שלפניי. אם עליי לברוח מזה, או לקבל את זה. האם נותרה ברירה.
ליידי מורלה: תמיד יש ברירה. אנו אומרים שאין ברירה רק כדי לנחם את עצמנו בבחירה שבה כבר בחרנו. אם אתה מבין זאת, יש תקווה. אם לא..

שרידן: החל משעה 3:15 לשעון הארץ, אני שם אתכם תחת מעצר לקשירת קשר למרד, ואי ציות לשרשרת הפיקוד. הפקודה לפיה משמר הלילה ישתלט על בבילון 5 הגיעה מהמשרד הפוליטי. המשרד הפוליטי, למרות קשריו עם הנשיא, הוא סוכנות אזרחית מחוץ לשרשרת הפיקוד הישירה. פקודות המשפיעות על הסגל הצבאי צריכות להגיע מתוך הירככיית הצבא. סנאטור אינו יכול לתת לכם פקודה ישירה. מושל אינו יכול לתת לכם פקודה ישירה. כך גם המשרד הפוליטי. אל תטעו, זוהי פקודה בלתי חוקית. עכשיו, יצרנו קשר עם כיפת הארץ וביקשנו אישור לפקודה זו דרך צינורות מקובלים. אבל מכיוון שיש לנו בעיות עם התקשורת, העניין ייקח כמה ימים. עד אז יש לכם שתי אפשרויות: אתם יכולים להשאר היכן שאתם, או שאתם יכולים לעזוב, אחד אחד. בדרככם החוצה, תמסרו את הקשר שלכם, את כרטיס הזהות, ונשקכם. אתם תוגבלו למגוריכם עד שהפקודות המשוכתבות יגיעו. כשזה יקרה, כל מי שירצה להגיש נגדי תלונה יכול לעשות זאת. אחרת, שתהיה לכם שהות נעימה.

3x10 חלומות גדועים[עריכה]

שרידן: האוכל לקבל את תשומת ליבכם. בשעות האחרונות, למדנו כי משחתות מגיעות לכיוון זה מכדור הארץ, שהוראותיהן לתפוס פיקוד על בבילון 5 בכוח. כמפקד בפועל ומושל הצבאי של בבילון 5, אני לא יכול להרשות לזה לקרות. הנשיא קלארק הפר את חוקת הברית הארצית בכך שפרק את הסנאט, הכריז על משטר צבאי, ובאופן אישי הורה על הפצצות מטרות אזרחיות במושבת מארס. הוא אחראי אישית למותם של מאות חפים מפשע. בעקבות התקפות אלה, אוריון 7 ופרוקסימה 3 ניתקו עצמן מהברית הארצית והכריזו על עצמאות. בבילון 5 עכשיו מצטרפת אליהן! החל מהרגע, בבילון 5 מתנתקים מהברית הארצית! אנו נשאר כמדינה עצמאית עד שהנשיא קלארק יוסר ממשרדו.

דלן: זו השגרירה דלן מהמינברים. בבילון 5 היא תחת הגנתנו. היסוגו או תישמדו!
קצין ההתקפה: שלילי! יש לנו סמכות כאן! אל תאלצו אותנו לפעול נגד ספינתכם!
דלן: למה? רק קפטן אנושי אחד שרד אי פעם קרב עם הצי המינברי. הוא מאחוריי! אתה מלפניי! אם אתה מעריך את חייך, הייה במקום אחר.

3x11 טקסים של אור וחושך[עריכה]

לורד ריפא: או, לונדו, אתה כסיל. אתה בורח מהכוח הגדול ביותר שאי פעם ראיתי, ועכשיו אתה מצפה ממני שאעשה זאת גם. הם המפתח לעלייתי הבלתי נמנעת לשלטון. למה שאנטוש אותם?
לונדו: משום שביקשתי ממך. ומשום שנאמנותך לעמינו צריכה להיות גדולה יותר משאיפותיך הפרטיות. ומשום שהרעלתי את המשקה שלך.

דלן: כן, אתה איבדת הרבה, סבלת הרבה, הקרבת המון אבל אתה נאחז בזכרונות של כל מה שהקרבת ואיבדת או עזבת מאחור. הם נגררים מאחוריך כמו שלשלאות מעשי ידיך. יכול להיות להם כוח נורא עליך, מרקוס. כוח הצער, והאבדן, והחרטה. כן, אתה יכול לשחרר מעליך את האנשים, המקומות והדברים הללו, אבל לא שחררת מעליך את הכאב. לא סלחת לעצמך.
מרקוס: על מה?
דלן: על שאתה חי.

3x13 משלוח אחרון מאבאלון[עריכה]

פרנקלין: אתה יודע, הבחנתי בסיכה שאתה עונד. כל הריינג'רים האחרים עונדים אחת כזו, אבל אני לא יודע מה פירושה.
מרקוס: שתי הדמויות משני הצדיים: אחת אנושית, השניה מינברית. הם מתערבבים יחדיו במרכז לסמל את שני חצאי נשמותינו מתאחדות כנגד אויב משותף.
פרנקלין: המממ... ואבן החן?
מרקוס: המינברים קוראים לזה "איסילזא". פירושו העתיד, לידה, התחלות, שחרית עידן חדש.

3x14 ספינת הדמעות[עריכה]

בסטר: מלחמתכם היא כעת המלחמה שלי.

3x15 הפסקות והבחנות[עריכה]

שרידן: (לקוש) אל תפנה את גבך אליי! לעולם אל תנסה ללכת מעלי! מי לעזאזל אתה חושב שאתה?! אה חכה, אני יודע מה אתה חושב שאתה, מה אתה רוצה שנאמין. אבל אני לא קונה את זה. במשך שלוש שנים משכת את החוטים של כולם, גורם לנו לעשות את כל העבודה ולא עשית דבר ארור אחד לבד מלעמוד ולהיות חידתי! ובכן, הגיע הזמן שתתחיל למשוך במשקלך כאן.

שרידן: (לקוש) ומי מחליט שזהו הזמן? אתה? אתה שמת אותי במעמד הזה. אתה ביקשת ממני להלחם במלחמה הארורה הזאת! ובכן, הגיע הזמן שתתן לי להילחם בדרכי שלי! כמה אנשים מתו כבר במלחמה הזאת שלך, הא? כמה עוד ימותו לפני שתרדו מההר הזה ותתחילו להתערב? ספינות, מושבות, עולמות שלמים מושמדים שם בחוץ, ואתם לא עושים כלום! כמה עוד? כמה עוד, קוש? כמה עוד מתים לפני שתהיו מרוצים, הא? (קוש תוקף את שרידן ומצמיד אותו לקיר) אז... קוש האמיתי מראה את צבעיו סוף סוף, הא? אתה עצבני מספיק? מספיק בשביל להרוג אותי? משום שזו הדרך היחידה שבה אני אעזוב. אחרת עמיך ייצאו מחליפות התחת המגן שלהם ויעשו משהו, אין לי שום דבר להפסיד! אלוהים, הממשלה שלי רוצה להרוג אותי, ואם נפסיד את המלחמה הזאת, אני מת גם ככה! הסיכוי היחיד שלנו הוא לאסוף את הגזעים האחרים למאבק הזה וכרגע אתה המפתח לעשות כך.

3x16 מלחמה ללא סוף, חלק ראשון[עריכה]

דלן: כאשר בבילון 4 היתה קרובה להשלמתה, בני בריתם של הצללים זיהו אותה כמה שהיתה ושלחה את הספינות הללו להשמיד אותה. אם היו מתקיפים ללא התרעה, הם היו מצליחים. אבל משהו עצר בעדם.
שרידן: הכוכב הלבן?!
מרקוס: דלן, האם את אומרת שאנחנו גנבנו את בבילון 4?

דלן: בסיס הכוכבים הגדול ביותר שלנו, מרכז מאבקנו במלחמה, הושמד בידי הצללים. ללא בסיס מבצעים ארוך טווח, אשר ממנו לשגר את כוחותינו, נדונו להפסיד במלחמה. ואז כאילו נשמעה תפילתנו, מחליפה הגיעה.
שרידן: בבילון 4!

וורלוני: (על סינקלייר) הוא המעגל הסגור. הוא חוזר להתחלה.

לונדו (בשנת 2278): במהלך המלחמה הקטנה שלכם, גירשתם את הצללים. או כן. אבל לא חשבתם לנקות את הבלאגן שיצרתם! אם כמה ממשרתיהם האפלים יגיעו לסנטאורי פריים, ובכן, מה פסול בזה? כן?

סינקלייר: כל חיי, היו לי ספקות לגבי מי אני, להיכן אני שייך. עכשיו אני כמו החץ שנורה מהקשת. ללא היסוס, ללא ספקות. הדרך ברורה.

3x17 מלחמה ללא סוף, חלק שני[עריכה]

זאת'רס: כל אמונת המינברית סובבת אחר שלוש. שלוש כתות: עובדים, לוחמים, דת; שלוש שפות: בהירה, כהה, אפורה; תשעת חברי המועצה האפורה, שלוש כפול שלוש; הכל שלוש, כשם שאתם שלושה, כשם שאתם אחד, האחד. (לסינקלייר) אתה האחד שהיה. (לדלן) את האחת שהינה. (לשרידן) אתה האחד שיהיה. אתם תחילת הסיפור (סינקלייר), אמצע הסיפור (דלן), וסוף הסיפור (שרידן), שיוצר את הסיפור הגדול הבא. בליבכם אתם יודעים שמה שזאת'רס אומר זו אמת.

לונדו: לכולנו יש שומרים (Keepers), אתה מבין?

מרקוס: (על סינקלייר) אלוהים. מינברי שלא נולד מהמינברים.

לונדו (2278): (לדלן ושרידן) חיי כמעט מסתיימים. עולמי, כל מה שקיויתי לו, גמור. אתם שניכם הסיכוי האחרון שלי, למקום הזה, לעם שלי, לגאולה שלי.

דלן (2278): המלחמה לעולם אינה ניצחת. תמיד יש קרבות חדשים להלחם בהם כנגד האפילה, רק השמות משתנים. אנחנו השגנו את כל מה שרצינו להשיג. יצרנו משהו שיחזיק למשך אלפי שנים. אבל המחיר, ג'ון, המחיר הנורא.

לונדו (2278): יש בינינו עניין לא פתור, ג'קאר. הבה נסיים אותו מהר.

3x18 צעידה[עריכה]

פרנקלין: (על לקיחת הממריצים) עכשיו אני צריך לתקן את זה.
גריבלדי: איך?
פרנקלין: בכך שאקיים צעידה. אתה עוזב הכל מאחור ואתה מתחיל ללכת. הבסיס ממנו לקוח הרעיון הוא האבוריגינים בכדור הארץ. בתיאוריה, אם אתה נפרד מעצמך, אתה מתחיל ללכת וממשיך ללכת, עד שפגשת את עצמך. אז אתם יושבים יחד ומנהלים שיחה ארוכה. אתם מדברים על כל מה שלמדתם וכל מה שהרגשתם. עכשיו אתם מדברים עד אשר נגמרות לכם המילים. עכשיו, זה חיוני. כי הדברים החשובים באמת אינם יכולים להיאמר. ואז, אם אתה בר מזל, אתה מסתכל מעלה ונותר רק אתה. ואז אתה חוזר הביתה.

3x19 אפור 17 חסר[עריכה]

מרקוס: אני ריינג'ר! אנו מתהלכים במקומות אפלים שאף אחד אחר אינו רשאי להכנס. אנו עומדים על גשר שאף אחד אחר אינו רשאי לעבור. אנו חיים בשביל האחד. אנו מתים בשביל האחד.

3x22 זהאדום[עריכה]

ג'קאר: היתה זו סוף שנת הארץ 2260, והמלחמה הופסקה, בפתאומיות ובאופן בלתי צפוי. מסביבנו, כאילו היקום עצר את נשימתו... מחכה. כל החיים יכולים להיחלק לנקודות מעבר או רגעי התגלות. זו היתה ההרגשה של שניהם.

ג'קאר: ג'קואן כתב, שקיימת אפילה גדולה יותר מזו שאנו נלחמים בה. זו אפילת הנשמה שאיבדה את דרכה. המלחמה שאנו נלחמים אינה כנגד כוחות ועקרונות. המלחמה היא כנגד תוהו ובוהו ויאוש! גדול יותר ממות הבשר זהו מות התקווה. מותם של החלומות. כנגד סכנה זו לעולם לא ניכנע. העתיד כולו מסביבנו, מחכה ברגעי מעבר להיוולד ברגעי התגלות. אף אחד אינו יודע את צורתו של העתיד הזה או להיכן ייקח אותנו. אנו רק יודעים שהוא תמיד נולד מתוך כאב.