בדידות או

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

בדידות או הוא ספר מאת נורית זרחי שיצא לאור ב־2019.

מתוך הספר[עריכה]

  • "אף פעם אני לא לבד וגם את לא. ישנו האיש בסוּפר שמברך אותך לשלום, ישנם השכנים, החברים כמובן ובני המשפחה. יש משהו מביש בשיחה על כך. בעיקר אם אתה לא נמצא על איזה אי מרוחק לבדך או במערה יוגיסטית."
  • "ההזדהות עם המדינה הייתה רבה כל כך עד שהחוויות הציבוריות נחוו כאישיות לחלוטין. כששמעתי ברדיו את ההודעה על מציאת נפט בחֶלֶץ פרצתי בבכי מתוך התרגשות גדולה, הנה נגאלנו, המדינה ואני."
  • "כשאספנו כלניות בגלבוע או בוואדי כדי לקלוע בהן את השלטים, הייתה חדווה גדולה מציפה אותי. חדוות ההתחדשות של התרבות. הטבע היה חלק ממה שהמדינה החדשה מציעה לך."
  • "סבתא לא התכחשה לענייני מין, כשהיו אומרים על זוג כלשהו כמה הוא מאושר, הייתה סבתא אומרת: 'לא יודעת, לא שכבתי מתחת למיטה שלהם.' "
  • "אפילו לאחר שנים כשאני נתקלת באשה זקנה שפניה מקומטים כקפלי בד הטרלין, אני מזהה על פי תחושת החום המציף אותי, עד כמה אהבתי אותך, סבתא."

נאמר עליו[עריכה]

  • "אין מה לשבת בשפופרת הבדידות, כמו משחת שיניים, ולהתכנס בה. יש עולם – עולם שקיים מחוץ לספרות."[1] ~ על פירוש שם הספר

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ קרן דותן, ראיון עם נורית זרחי: לא כותבת בשביל אף אחד, באתר ישראל היום, 22 במרץ 2020