בורות (לואיס סאקר)
בּוֹרוֹת (באנגלית:Holes) הוא ספר מאת לואיס סאקר שפורסם בארצות הברית ב־1998. הספר עובד לסרט של חברת וולט דיסני בשנת 2003. הספר תורגם לעברית ב־2007.
- "זה לא מחנה של צופות." ~ מר אדון, משפט חוזר
- "אבל בידי לטאה מנומרת לא כדי להיעקץ. זה הדבר הרע ביותר שיכול לקרות לך. תמות אז מוות איטי וכואב. תמיד." ~ פתיחת הספר, עמודים 7 - 8
- "מצאתי מקלט על אצבע אלוהים." ~ אבי סבו של סטנלי, עמוד 98
- "הו אילו, הו אילו, נאנח הנקר,
- הייתה קליפת העץ רכה מעט יותר!
- כשהזאב הרעב אורב יחידי לו,
- הוא קורא לי-ר-ר-ח,
- הו אילו, הו אילו."
- "הו, אילו, אילו,
- לירח אין מענה,
- הוא משקף את השמש ואת מה שמשתנה.
- היה חזק זאב עייף פניך לעתיד,
- עוף הרחק גוזל שלי,
- מלאך שלי, יחיד."
- "את האדמה קנה ארגון ארצי המטפל ברווחתן של נערות צעירות. בתוך כמה שנים, ייהפך גרין לייק למחנה של צופות." ~ עמוד 175
שיחות
[עריכה]- מר אדון: "צמא?"
- סטנלי: "כן, מר אדון."
- מר אדון: "תתרגל לזה. אתה עומד להיות צמא במשך שמונה עשר החודשים הבאים." ~ עמוד 17
- מר פנדנסקי: "אם כן, אומר לך אני משהו, איש מערות. אתה נמצא כאן רק בגלל אדם אחד. לולא האדם הזה, לא היית כאן, חופר בורות בשמש היוקדת. אתה ידוע מי האדם הזה?"
- סטנלי: "סבא־רבא שלי המנוול, גנב החזירים המחורבן." ~ עמודים 47 - 48
- מר פנדנסקי: "ובכן, אפס? מה אתה אוהב לעשות?"
- אפס: "אני אוהב לחפור בורות." ~ עמוד 48
- סטנלי: "אתה כנראה צודק. איך חשבת את זה?"
- אפס לא ענה.
- סטנלי: "חיברת?"
- אפס לא ענה.
- סטנלי: "הכפלת?"
- אפס: "זה כמה שיש." ~ עמוד 76
- לייזר: "כדאי שנתחיל לבנות לנו תיבה. ונביא גם זוגות של חיות, נכון?"
- זיגזג: "בדיוק, שני נחשי פעמונים, שני עקרבים, שתי לטאות מנומרות." ~ עמוד 97
- סטנלי: "מה זה חסות המדינה?"
- אפס: "אין לי מושג. אבל הצלצול לא מוצא חן בעיניי." ~ עמוד 138