בוריס ויאן

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בוריס ויאן (בצרפתית: Boris Vian)‏ (10 במרץ 1920 - 23 ביוני 1959), סופר, משורר, מחזאי ומוזיקאי צרפתי.

מתוך יצירותיו[עריכה]

העשב האדום[עריכה]

  • "אם אדם אינו אוהב את עצמו הרבה, הוא תמיד בודד."
  • "מי בודד יותר מאשר גיבור?"
  • "להיאבק איננו להתקדם."

צל הימים[עריכה]

  • "מה שמעניין אותי איננו האושר של כולם, אלא זה של כל אחד."
  • "את ימי הנאים ביותר אני מבלה בהאפלתם, כי האור מפריע לי."

בוני האימפריה[עריכה]

  • "אני שואל את עצמי אם אינני משחק במילים, ואם המילים לא נוצרו כדי שישחקו בהן."

מיוחס[עריכה]

  • "אנו מתחילים לחוש בצרותינו, כשאין אנו חושבים אלא על עצמנו."
  • "אין אנו שוכחים דבר ממה שאנו רוצים לשכוח; אנו שוכחים את כל השאר."
  • "אנו מחפשים תמיד תירוצים כדי לחיות."
  • "אין אנו מכירים את החוקים, אלא כאשר אנשים עוברים עליהם."
  • "זמן אבוד הוא זה שבו אנו נתונים לחסדיו של הזולת."
  • "האומללות היא משהו שאין לאדם זכות להטילו אלא על עצמו."
  • "כדי לעשות חייל, צריך לפרק אזרח."
  • "אין אנו מבינים יצירה; אנו מבינים רק את האדם שכתב אותה."
  • "אם יש לך נקודות שחורות על אפך, אל תתבונן במראה, והן תיעלמנה."
  • "הלשון היא איבר מין המשמש אותנו לפעמים כדי לדבר."
  • "האמונה עוקרת הרים ממקומם, אך היא מטילה אותם על אלה שאינם מאמינים."
  • "בשבילי זה היינו הך להיות מכוער או יפה. אני רוצה להשביע את רצונם של אלה שבהם יש לי עניין."
  • "לשם מה צריך לטפס על הרים, אם אפשר לעבור מתחתם?"
  • "הכסף אינו גורם לאושרם של אלה שאין להם כסף."
  • "המוות אינו מגוחך, כי הוא איננו חוזר על עצמו."
  • "המוות איננו טרגי; בעוד מאה שנה איש מאתנו לא יחשוב עליו."