ברונו בטלהיים

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ברונו בטלהיים (בגרמנית: Bruno Bettelheim)‏ (1903 - 1990) היה פסיכואנליטיקאי יהודי־אוסטרי־אמריקאי שנולד בווינה.


  • "כולנו אנוכיים, אך כולנו מסוגלים לשתף פעולה עם אחרים."
  • "לו המבוגרים לא היו אוהבים תמונות אלימות, אמצעי התקשורת לא היו מגישים אותן בכזו עקשות ובכזה מגוון."
  • "אם יש הרבה נישואים שמסתיימים בגירושין, זה בגלל שאנשים לא למדו, כשהיו קטנים, להסתגל להוריהם."
  • "ענישה עשויה לגרום לנו לציית לפקודות שניתנו לנו, אך במקרה הטוב זה רק ילמד ציות לסמכות ולא שליטה עצמית שתגביר את הכבוד העצמי שלנו."
  • "כיום נעלמו מרבית המרכיבים שקשרו ילדים להוריהם. את מקומם צריכים היו לתפוס רגשות, אולם כדי לפתח ולהעמיק קשר רגשי יש צורך בזמן ובמאמץ. ואז נכנסה הטלוויזיה לתמונה. הטלוויזיה גוזלת את הזמן הדרוש לקירוב הלבבות ומחבלת באופי הקשרים במשפחה."[1]
  • "הורים אינם אמורים לעסוק ביצירת ילד כפי שהיו רוצים שיהיה, אלא בלסייע לו בכל העצמה להיות מה שהוא, כדי לפתח את הפוטנציאל שלו."
  • "כל חיי עבדתי עם ילדים שחייהם נהרסו על ידי אמהות ששנאו אותם."[2]
  • "כל אגדה היא בבחינת ראי קסמים המשקף היבטים מסוימים של עולמנו הפנימי, ושל הצעדים הדרושים להתפתחותנו מטרום בגרות לבגרות. לאלה הנפתחים לראות מה שרוצה האגדה למסור, היא נעשית למעין בריכה שקטה ועמוקה שאינה משקפת בתחילה אלא את דמותנו בלבד. אך מאחורי דמות זו, בעומקה של הבריכה, אנו מגלים במהרה את המערבולות הפנימיות של נפשנו, ואת הדרכים להשכין שלום בתוך תוכנו וביחסנו עם העולם, וזהו הגמול למאבקנו."
  • חגים הם ימי השנה הסודיים של הלב... ובילדותנו חיכינו לימים אלו, החוזרים ובאים מידי שנה בשנה, בשמחה ובהתלהבות, וצפינו את הנאותיהם שבועות רבים ושמא אף חודשים ואפילו שנה תמימה, מראש. החגים סימנו בסימני־פיסוק נעימים ביותר את חיינו, והעניקו משמעות חיובית לזמן החולף... משמעותם לגבינו מעוגנת במעמקי הלא־נודע שלנו; בשל כך קורא להם לונגפלו (משורר): 'ימי השנה הסודיים של הלב'. רגשותינו כלפי אותם ימים מיוחדים במינם ומופנמים אפוא בקרבנו ונעשים לחלק מחיינו הפנימיים הכמוסים... החגים הנחגגים סביב שולחן חגיגי ועמוס כל־טוב, מתייצבים איפוא נגד חרדותיו הגדולות ביותר של הילד... 'התכנסות השבט' מוכיחה לילד שלמען בטחונו מפני נטישה אין עליו לסמוך רק על הוריו, אלא שיש קרובי־משפחה רבים אחרים שיעמדו לצידו בשעת משבר ויגנו עליו מפניה... בדרך זו החגים נמנים עם ההתנסויות הבונות ביותר שאנו יכולים להעניק לו לחיזוק בטחונו."[3]

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ ידיעות אחרונות, 12 ביולי 1987
  2. ^ The Empty Fortress: Infantile Autism and the Birth of the Self, The Free Press, New York 1967 (=המבצר הריק)
  3. ^ ברונו בטלהיים, 'הורה מתקבל על הדעת', עמ' 322–325