ברטולט ברכט
מראה
ברטולט ברכט (בגרמנית: Bertolt Brecht; 10 בפברואר 1898 - 14 באוגוסט 1956), מחזאי ומשורר גרמני.
חיים
[עריכה]- "מזל היא עזרה."
- "הצחוק הביא לי מרפא."
- "רק מי שאינו יודע מסוגל לצחוק."
- "אחרי האושר רוץ, אך לא כדאי לדהור."
- "מִכָּל יְצִירוֹת הָאָדָם אֲנִי אוֹהֵב אֶת אֵלֶּה שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶן."
- "כאשר אדם עוזר לעשות את הרע מבלי להניד עפעף, הכוכבים נופלים ממסלולם."
- "צריך לרדוף את הטיפשות כי היא הופכת לטיפש כל מי שפוגש בה."
- "אנו יודעים שאנו כאן לזמן קצר בלבד, וכי אחרינו לא יישאר דבר שכדאי לדבר בו."
- "מַה שֶּׁאֵרַע, אֵרַע. וְהַמַּיִם שֶׁמָּזַגְתָּ לְתוֹךְ הַיַּיִן, לֹא תּוּכַל לִשְׁפֹּךְ אוֹתָם בַּחֲזָרָה."
- "תאוות הבצע טבועה בבני אדם כפי שהצדקה טבועה באלוהים."
- "אישה הייתה לי, חזקה ממני, כמו שעשב חזק מן השור: מתרומם מחדש."
מעורבות חברתית ופוליטית
[עריכה]- "אומללה המדינה הזקוקה לגיבורים."
- "למצוא את האומץ לכתוב את האמת, את החוכמה לזהות אותה."
- "מדוע נאהב באופן מיוחד את המדינה שבה אנו משלמים מסים?"
- "מי שמדמיין לו שמי כוכבים - עדיף שיבלום את הפה."
- "אומרים כי המלחמה מכלה את החלשים, אך גם השלום עושה זאת."
- "מהו שוד בנק לעומת הקמתו של בנק חדש?"
- "ככל שיש בארצנו יותר תעמולה יש לנו פחות מן השאר."
- "כאֶחָד הָרוֹצֶה לְהַזְהִיר אֶת העִיר מִפְּנֵי שִׁטָּפוֹן: אֲבָל הוּא מְדַבֵּר לָשׁוֹן אַחֶרֶת. אֵין מְבִינִים אֶת דְּבָרָיו."
- "השופטים שלנו לא לוקחים שום שוחד. בעד שום הון שבעולם לא תשחד אותם לעשות דין צדק."
- "כשבכירים מגדפים את המלחמה, צווי הגיוס כבר נחתמו."
- "לבית יש ארבע דלתות כדי להימלט דרכן."
- "גנרל, האדם מאד שימושי. הוא יכול לטוס והוא יכול להרוג. אבל יש לו פגם אחד: הוא מסוגל לחשוב."
- "כְּשֶׁהַפְּשָׁעִים נֶעֱרָמִים, הֵם נַעֲשִׂים בִּלְתִּי־נִרְאִים. כְּשֶׁהַסֵּבֶל נַעֲשֶׂה לְלֹא־נְשּׂא, אֵין שׁוֹמְעִים עוֹד אֶת הַצְּעָקוֹת."
- "כְּשֶׁסֻּפַּר לָרִאשׁוֹנָה, שֶׁיְּדִידֵינוּ נִשְׁחָטִים בְּהַדְרָגָה קָמָה זְעָקָה שֶׁל פַּלָּצוּת. אָז נִשְׁחֲטוּ מֵאָה. אֲבָל כַּאֲשֶׁר נִשְׁחֲטוּ אֶלֶף וְלַשְּׁחִיטָה לֹא הָיָה סוֹף, נָפוֹצָה הַשְּׁתִיקָה."
- "הקול המפקד עליהם הוא קול אוייבכם. זה המדבר שם על האוייב, הוא בעצמו האוייב."
- "הפיהרר יספר לכם: המלחמה תימשך ארבעה שבועות. כשהסתיו יבוא תשובו לכאן, אבל הסתיו יבוא וילך ושוב יבוא וילך פעמים רבות, ואתם לא תשובו."
תיאטרון
[עריכה]- "אני לא רוצה שהקהל ישאיר את השכל שלו עם המעיל בכניסה."
- "הפילוסופיה היא עתידו של התיאטרון."
- "המקשר בין הקהל לבמה הוא הדחף לראות."
שונות
[עריכה]- "כשהמים הרכים ינועו עם הזמן יכריעו אבן עצומה."
- "בואי נדוג יחד, אמר הדייג לתולעת."
- "מה היה קורה לחורים אילו הגבינה הייתה נעלמת?"
- "יהי הכול שייך לכול שיוכל להטיב עימו."
- "אנחותיה נבלעות עם קול הרוח בעלים עם חלוף הימים, עם חלוף השנים."
- "לעולם כבר לא אוכל לשכוח ענן קטן ששט הרחק הרחק."