בשבח החלומות

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"בחלומי אני מציירת כמו ורמיר."

בשבח החלומות הוא ספר שירה מאת ויסלבה שימבורסקה הכולל מבחר משיריה, אותם כתבה בתקופות שונות ותורגמו לעברית. הספר יצא לאור ב־2004.


  • "אני בת זמני, אך אינני חייבת להיות."
  • "בנופלי מן הגג, אני יודעת לנחות על הדשא ברוך."
  • "אנחנו מאד מנומסים זה לזה, אומרים שנחמד להיפגש אחרי שנים."
  • "בחלומי אני מציירת כמו ורמיר יאן דלפט, אני דוברת יוונית רהוטה."
  • "אנחנו משתתקים באמצע המשפט, מְחַיְכִים בְּחוסר ישע. אַנָשֵינוּ לא יודעים לדבר זה עם זה."
  • "נְמֵרֵינוּ שותים חלב. נְשָרֵינו הולכים ברגל. כְּרִישֵינוּ טובעים במים. זְאֵבֵינוּ מפהקים לפני כלוב פתוח."
  • "משהו בינינו היה ולא היה, התקיים ונעלם. ידיי אינן רועדות כשאני מגלה מזכרות זעירות וצרור מכתבים קשור בחוט."
  • "פגישתנו היחידה מקץ שנים היא שיחה בין שני כסאות ליד שולחן קטן וקר. אהבות אחרות מתנשמות בי עמוק עד היום. לזאת אין די אוויר להיאנח."
  • "כשאני הוגה את המילה 'עתיד', ההברה הראשונה כבר נהפכת לעבר. כשאני הוגה את המילה 'דממה' אני הורסת אותה."
  • "בְּמִשְׁפָּחוֹת רַבּוֹת אִישׁ אֵינוֹ כּוֹתֵב שִׁירִים, וְאִם כֵּן – אָדָם אֶחָד בִּלְבַד, לְעִתִּים רְחוֹקוֹת."
  • "אֲחוֹתִי אֵינָהּ כּוֹתֶבֶת שִׁירִים וְנִרְאֶה שֶׁכְּבָר לֹא תַּתְחִיל לְפֶתַע לִכְתֹּב שִׁירִים. זֶה בָּא לָהּ מֵאִמָּא, שֶׁלֹּא כַּתָּבָה שִׁירִים, וּמֵאַבָּא שָׁאַף הוּא לֹא כְּתָב שִׁירִים."
  • "כתיבתה הַסִּפְרוּתִית מִסְתַּכֶּמֶת בִּגְלֻיּוֹת מֵחֻפְשָׁה עִם טֶקְסְט שֶׁמַּבְטִיחַ מִדַּי שָׁנָה אוֹתוֹ הַדָּבָר: כְּשֶׁתָּשׁוּב אָז הַכֹּל, הַכֹּל, הַכֹּל תְּסַפֵּר."