לדלג לתוכן

ג'וזף קונרד

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
ג'וזף קונרד, 1904

ג'וזף קונרד (באנגלית: Joseph Conrad)‏ (3 בדצמבר 1857 - 3 באוגוסט 1924), סופר בריטי ממוצא פולני.

אמרותיו

[עריכה]
פסל של ג'וזף קונרד
  • "העתיד נמצא בידינו."
  • "המציאות, בדרך כלל עולה בהרבה על הדמיון."
  • "האדם נועד לעבודה; אם הוא איננו עובד הוא אינו שווה דבר."
  • "הטרגדיה של האנושות איננה שהיא קורבנו של הטבע, אלא שהיא מודעת לכך."
  • "יש גבול לכמות המציאות שאדם יכול לשאת."
  • "שינוי בשמות." ~ על ההבדל בין רוסיה הצארית לבין ברית המועצות הקומוניסטית.

מתוך ספריו

[עריכה]

המנודה (נובלה, 1896)

[עריכה]
  • "אני מניח כי רק אלה שאינם עושים דבר אינם שוגים."

לב המאפליה (נובלה, 1899)

[עריכה]
  • "...לא, זה בלתי־אפשרי, אי־אפשר להעביר את התחושה החיה של תקופה מסוימת בחיי אדם — מה שמעניק לה את אמיתותה, את המשמעות שלה - תמציתה העמוקה והמתעתעת. זה בלתי־אפשרי. אנחנו חיים כמו שאנו חולמים — לבד..."[1]
  • "האדמה בשבילנו היא המקום שבו אנחנו חיים, ועלינו להשלים עם מראות, קולות, גם עם ריחות, בשם אלוהים! לנשום היפופוטם מת לדוגמה, מבלי שהוא ירעיל אותך. ושם, אתם מבינים, נכנס הכוח שלך לתמונה, האמונה ביכולת שלך לחפור בורות צנועים כדי לקבור את הדברים בתוכם, כוח המסירות שלך, לא לעצמך, אלא לעניין מעורפל, מפרך."[2]

לורד ג’ים (נובלה, 1900)

[עריכה]
  • "כמין כוונה אלימה הייתה בסערה, כמין רצינות קופצת בצריחת הרוח, בהמולה פראית זו של ארץ ושמים, והכל כמובן מכוון אליו, עד שנעצרה נשימתו ביראה."
  • "גוונים רבים לה לסכנת ההרפתקה והסערה, ורק מפעם לפעם נגלית על פני העובדות אלימות מרושעת של כוונה להרע - אותו ערטילאי שאין להגדירו שמכניס במוחו ובלבו של גבר שסבך זה של מקרים בישים, או זעמים אלה של איתני הטבע, עולים עליו מתוך כוונת רשע, בעוצמה שאין עליה שליטה, באכזריות לא מרוסנת שאומרת לעקור מתוכו את תקוותו ואת פחדו, את מכאוב עייפותו ואת כמיהתו למנוחה; שאומרת לנתץ, להשמיד, להכחיד את כל מה שראה, ידע, אהב, את כל מה שהינה אותו, או את כל מה ששנא; את כל היקר מכל יקר שאי אפשר בלעדיו - את זריחת השמש, את הזכרונות, את העתיד; שאומרת לסחוף ולגרוף כליל את העולם היקר כולו מנגד עיניו, על ידי הפעולה הפשוטה והמבעיתה של נטילת חייו."
  • "הגברים, הנשים, הילדים; הזקן והצעיר התשוש והחסון – כולם שווים לפני השינה, אחות המוות."
  • "אני מוכן להאמין שלכל אחד מאיתנו יש מלאך שומר, אם אתם, חברים, תסכימו איתי שלכל אחד מאיתנו יש גם שטן מוכר."
  • "אין לך נורא מלהסתכל באדם שנתפס לא בפשע דווקא, אלא בדבר שהוא יותר מחולשה נפשעת. עוז הרוח הפשוט ביותר מונע אותנו מלהיות לפושעים מן הבחינה המשפטית; אבל מן החולשה הנעלמה, שיש אולי חשש שהיא קיימת, כדרך שבכמה אזורים בעולם אתה חושש מנחש ארסי תחת כל שיח, מן החולשה שאולי היא רובצת חבויה, שמשגיחים או לא משגיחים בה, שמתפללים להעבירה או בזים לה באומץ, שמדחיקים אותה או אולי מתעלמים ממנה יותר ממחצית החיים – מן החולשה הזאת אין איש מאתנו מובטח. אנחנו נוקשים ונדחפים לעשות מעשים שבגללם תולים אותנו, ואף על פי כן יש ויש שהנפש נשארת – נשארת ומבלה את ההרשעה, מבלה את חבל התלייה, חי שמים! ויש מעשים – והם נראים לפעמים פחותים וקלי ערך – שממיטים על אחדים מאיתנו חורבן חרוץ וגמור."
  • "לעזאזל הרעיונות! הרי אינם אלא משוטטים, נוודים, שמתדפקים על הדלת האחורית של רוחך, וכל אחד מהם נוטל משהו מעצמיותך, מסתלק עם פירור מאותה אמונה בכמה מושגים פשוטים שעליך לדבוק בהם אם אתה רוצה לחיות חיים של יושר והגינות ולמות בשלום!"
  • "אינך יכול לצפות מבני סמך שנתמנו מכוח החוק שיתחקו על הלך נפשו של אדם – או שמא אין זה אלא הכבד שלו? תפקידם היה לדון בחומרה את התוצאות, ולמען האמת, שופט שלום מקרי ושני יועצים ימאים לא יצלחו לכל דבר אחר."
  • "מה שחובל לא יודע על רב החובל שלו לא כדאי לדעת."

נוסטרומו (נובלה, 1904)

[עריכה]
  • "נראה לי כי כינוי חיבה הוא המרשם הטוב ביותר להצלחה."

ראי הים (1906)

[עריכה]
  • "ההיסטוריה חוזרת, אך קולה המיוחד של אמנות שמתה איננו שב. הוא חולף ועובר מן העולם, כמו שירתה של הציפור הלבנה שנכחדה."

הסוכן החשאי (נובלה, 1907)

[עריכה]
  • "הקפיטליזם יצר את הסוציאליזם, והחוקים שנועדו להגן על הרכוש גרמו לאנרכיזם. איש אינו יודע מה תהיה צורת הארגון החברתי בעתיד."
  • "איבדנו את ההתלהבות; העולם הוא בינוני, רכרוכי וחסר עוצמה."

לנגד עיניים מערביות (נובלה, 1911)

[עריכה]
עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – לנגד עיניים מערביות (ספר)
  • "אולי החיים אינם אלא... חלום ואימה."
  • "לפעולותיו הגלויות ביותר של האדם יש צד נסתר."
  • "בעבורו של מורה לשפות, העולם אינו אלא מקום משכנן של מילים רבות, והאדם הוא חיה מדברת שאיננה עולה על תוכי."
  • "אין צורך להאמין במקורו העל־טבעי של הרוע; האדם עצמו מסוגל לעשות כל סוג ומין של מעשי עוול."

המזל שיחק לי (נובלה, 1913)

[עריכה]
  • "ואשר לכבוד, אתה יודע, זו מורשת ימי הביניים שהנשים מעולם לא הורשו להחזיק בה."
  • "אינני יכול לומר אם הקש הציל אדם טובע מעולם, אך אני יודע כי מבט חטוף יש בו די כדי לחדול מלהתייאש."

ניצחון (נובלה, 1915)

[עריכה]
  • "אין זה מי שרואה היטב המוביל את העולם; אנו מגיעים להישגים גדולים באווירה של מחשבה מעורפלת, חמימה ומבורכת."
  • "כל דור ודור חי באשליות."
  • "אבוי לאדם שבעודנו צעיר לא למד לקוות, לאהוב ולהאמין בחיים."

הערות שוליים

[עריכה]
  1. ^ ג'וזף קונרד, "בלב האפלה", בתרגום שולמית לפיד ויאיר לפיד, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2008, עמ' 52
  2. ^ שם, עמ' 91-90