ג'ושו

ג'וֹשוּ (Joshu, או Zhaozhou Congshen, בסינית: 趙州從諗),‏ (778 - 897) היה מורה זן בודהיזם סיני.

אמרותיו

"דבר אינו חסר."
"אני ניגש היישר ללב העניין."
"כשקַר – קר, כשחם – חם."
"אם האדם הנכון מלמד את הדרך השגויה, הדרך תעקוב אחרי האדם ותהפוך לדרך הנכונה."
"אפילו יהיה זה ילד בן שבע, אם יהיה גדול ממני, אלך בעקבותיו ואתחנן ללמוד ממנו. אפילו יהיה זה אדם בן מאה, אם יהיה פחוּת ממני, אלך בעקבותיו ואֲלמד אותו."

"ג'ושו שאל [את מורו] ננסן: 'הדרך' - מהי?' ננסן אמר, 'זוהי המחשבה של היום-יום'. ג'ושו אמר, 'לכך צריך לכוון, הלא כן?' ננסן אמר, 'ברגע שכיוונת למשהו, כבר החטאת.' "
"שאל ג'ושו את נאנסן: 'מהי הדרך?' ענה נאנסן: 'חשיבה פשוטה היא הדרך.' ג'ושו: 'איך לומדים אותה?' נאנסן: 'אם תנסה ללמוד, תתרחק ממנה.' ג'ושו: 'אם לא אלמד, איך אדע אם זוהי אכן הדרך?' נאנסן: 'הדרך אינה ידיעה, אך גם אינה חוסר ידיעה.' "
"נזיר שאל, 'מקום קדוש – מה הוא?' ג'ושו אמר, 'בחורה ששערה אסוף למעלה'."

"המאפיין החזק ביותר של אישיותו: התיעוב שלו למופשט. בהיסטוריה הארוכה של הזן לא נוכל למצוא שום מורה אחר שהייתה לו אמונה כה מועטה בָּ'אמת' ואמונה כה רבה בָּאדם... המסר של ג'ושו הוא שאין שום מסר: שהעולם על כל דבריו השונים אינו 'טוב' או 'רע', לא 'קדוש' או 'טמא' – אין הוא שום דבר מעבר לעצמו." ~ יואל הופמן
"מתוך דחף עמוק לגשת ישר ללב העניין, מעורר ג'ושו את תשומת לבו של התלמיד המחפש 'משמעות' דווקא אל הקונקרטי, הברור והקיים, ולא אל עבר המופשט... בעיניו, המלים הן לא יותר מקליפה ריקה, מתעתעת, שחוצצת בין הדברים כשלעצמם לבין התודעה המבקשת להתעורר. הן ביטויה של ההיצמדות לדפוסי חשיבה מקבעים." ~ אילת שמיר