גלגול בפארק אווניו

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

גלגול בפארק אווניוּ (באנגלית: For the Relief of Unbearable Urges) הוא קובץ סיפורים קצרים מאת נתן אנגלנדר שיצא לאור ב־1999 ותורגם לעברית.

האיש העשרים ושבעה[עריכה]

  • "ספר חסר לי הרבה יותר מנעליים."
  • "לעולם אל יחיה אדם לאחר מות שפתו."
  • "בנה לו עולם משלו ובו אל רחום וקהל מאמינים מגוון. בעולמו זה בחן את האנשים בדילמות מוסריות ובטרגדיות – ולעתים בחן אותם דווקא באושר ובמזל טוב."

הלוליינים[עריכה]

  • "אנשים פשוטים היו, פשוטי אמונה, שפשוט רצו שיניחו אותם לנפשם. ואמנם כך היה, במשך דורות – איש לא נכנס לחלם ורק סיפורים יצאו ממנה."
  • "נתנו שמות חדשים כמעט בכל מה שהיה להם: לסבלותיהם קראו 'חלב אם', והחושך נהפך ל'חופש'; טינופת הייתה בפיהם ל'תקווה' – וזמן־מה, כשהביטו הללו בידיהם ובפניהם ובבגדיהם השחורים מפיח של זולתם, התברכו במזלם הטוב."

בזאת חוכמתנו[עריכה]

  • "ישראל תנ"כית, רוחשת לוחמים ונביאים, מלכים חוטאים ואנשים מן השורה שגויסו לעשות את רצון האל."
  • "אני יודע את הדרך לעמק שדוד הרג בו את גוליית. מדקלם על־פה את שירי האהבה שכתב בנו, שלמה."
  • "סדרה שלמה של אזהרות מלווה כל חורבן וסדרה אחרת כרוכה בכל תקומה. זה האיזון ששומר על הארץ לבל תיפול."